שנת 1999 היתה שנת השיא בקריירת המרוצים והפורמולה 1 של אדי אירווין. זו היתה שנתו האחרונה מתוך ארבע בפרארי, עמיתו לקבוצה של מיכאל שומאכר, שמאז הגעתו לקבוצה ב-1996, יועד להיות זה שיביא לקבוצה תואר אליפות עולם לנהגים, ראשון מאז 1979, כאשר ג'ודי שכטר זכה באליפות העולם עם הסקודריה.
אולם באמצע עונת 99', בגרנד פרי הבריטי, הבלמים במכוניתו של שומאכר כשלו ומכוניתו התנגשה בקיר הבטיחות בקצה ישורת הנגאר, ישורת ארוכה ומהירה. אחת מרגליו של שומאכר נשברה, הוא החמיץ שישה מרוצים ואת הסיכוי לזכות באליפות העולם באותה שנה. אירווין תפס את מקומו, כנהג המוביל של הסקודריה.
מילוי המקום היה מוצלח מהצפוי ואירווין הגיע למרוץ האחרון של העונה, הגרנד פרי היפני, אחרי שכבר צבר ארבעה ניצחונות, אחד מהם בסיועו הנדיב של שומאכר. אירווין הוביל באליפות בארבע נקודות על פני מיקה האקינן במקלארן-מרצדס, ועמד בפני זכיה בלתי צפויה באליפות העולם.
אולם, זה מעולם לא קרה. שומאכר, שכבר חזר לזירה, זינק מהפול פוזישן, האקינן זינק מהמקום השני ואירווין מהמקום החמישי, אחרי שהתרסק במקצה הדירוג. עד לסיום אירווין הצליח לטפס למקום השלישי, אולם אליפות העולם נשמרה ע"י האקינן, שזכה בה גם ב-1998, כשהקדים את אירווין בשתי נקודות.
שותפות
במשך ארבע עונות, 1996-1999, היה אירווין עמיתו לקבוצה של שומאכר, כשלכל היה ברור מי הוא מס. 1 בקבוצה. בשבוע שעבר, אחרי היעדרות בת 23 שנה, לפי עדותו, צץ אירווין, כאורח, בגרנד פרי הבריטי, והעניק ראיון גם משעשע וגם מעניין, ל-F1 TV.
אחרי שהדהים את המראיינת בכך שכבר 23 שנים לא נכח בסילברסטון, הוא גם הסביר מדוע מעולם לא התרגש בגרנד פרי הבריטי. "לא ממש התרגשתי כאן כי זה לא היה הגרנד פרי הביתי שלי, אנגליה זו אנגליה ואירלנד זו אירלנד," הסביר אירווין. "אף פעם לא היה לנו גרנד פרי אירי... כאן, היו את דיימון [היל] וג'וני [הרברט] שהיו הנהגים המרכזיים עבור האוהדים האנגלים, וגם אתה (דיימון היל היה אחד המראיינים, י.צ.) DC, [דיוויד קולתהארד], אז באים הרבה סקוטים, אתה יודע, בריטניה המאוחדת היא מאוחדת אבל גם לא כל כך."
לא ניתן לחיקוי
אולם עיקר הראיון עם אירווין נסב על מצבו של נהג מס. 2 בקבוצה שיש בה נהג מס. 1 ברמתם של שומאכר, ורסטפאן או איירטון סנה, נהגי על שאין לנהגים אחרים יכולת להתקרב לביצועיהם. זו חוויה שהעונה היתה מנת חלקו של ליאם לואסון והיא עדיין הסיוט של יוקי טסונודה.
"למיכאל [שומאכר] היה רקורד מדהים ומיומנות יוצאת דופן שראית מהצד השני של המוסך בפרארי. תוכל לשים אותנו בנעליים של נהג הרד בול השני - איך אפשר להתחרות בנהג כמו מקס?," שאלה המראיינת.
"אי אפשר, פשוט אי אפשר," ענה אירווין מיידית. "אפשר ללמוד מה הם עושים - לפעמים קיבלתי טיפים כשצפיתי במיכאל, אבל בגדול, אי אפשר לעשות מה שהם עושים. זה היה ככה גם עם ברגר וסנה [כשהיו במקלארן], ועם מיכאל.
"מה שקורה זה שאתה מנסה להגיע לזה, אבל זה פשוט לא עובד עבורך. אתה כבר לא נוהג סתם מסביב - אתה נותן הכל, כמו שאני זוכר בסילברסטון, עשיתי הקפה מהמוצלחות שלי. עשיתי שתיים מדהימות מבחינתי, אחת הייתה באוסטרליה כשעקפתי את מיכאל בדירוג ב-96' והשניה כאן ב-99', נדמה לי, והשתוויתי אליו בכל פנייה חוץ מקופס, והוא לקח לי רבע שנייה בקופס. המהירות שלו באמצע הפנייה הייתה גבוהה ב-15 קמ"ש בערך. רוס בראון [המנהל הטכני של פרארי באותה תקופה] אמר לי שזו הקפה מדהימה, כי רוב הנהגים אפילו לא מגיעים לפער של 25 קמ"ש ממיכאל שם.
"היכולת של מיכאל לצפות דברים היתה בלתי רגילה. אני זוכר אחרי התאונה של סנה [שבה הוא נהרג ב-1994] ששמו חבילות קש במישור כדי להאט את המכוניות, והיינו צופים, אני וגארי אנדרסון [מנהל טכני של ג'ורדן גרנד פרי, שאירווין נהג אז עבורה], במיכאל ובשאר הנהגים במבחנים בחרז, והמהירות של מיכאל בצ'יקאנים הייתה מטורפת כי לא היה אפשר לראות את הפתח עד שהגעת אליו, אבל זה כבר היה מאוחר מדי, ומיכאל פשוט ידע לצפות ולעבור שם. ההבדל היה מדהים. כמובן שגם אני ניסיתי לעשות את זה ופגעתי בקש. יש לנהגים האלה משהו מאד מיוחד. לוורסטאפן יש את זה, לסנה היה ולמיכאל היה, ואין מה לעשות".
הוא סיכם: "אתה פשוט נותן את המקסימום. אני זוכר שכאן [בסילברסטון], בסיבוב האחרון במסלול הישן, הייתי מצליח להדביק למיכאל קצת זמן כי לא בלמתי - פשוט נכנסתי ונתתי למנוע להאט את המכונית. מיכאל הבין, הסתכל ועשה אותו הדבר. הוא יכול היה להעתיק את מה שאני עושה, אבל אני לא יכולתי להעתיק את מה שהוא עשה. זה היה מדהים.
"אני זוכר שמיכאל נהג בפרארי [שנת] 95', הוא בא לאסטוריל והגעתי אחריו, כל אנשי פרארי היו בהלם. ברגר ואלזי נהגו בבנטון והתרסקו כל הזמן, וצפינו בהשוואת טלמטריה בין אלזי, ברגר ומיכאל, ובפניה הראשונה, כמו בקופס, זה היה מדהים - המסלול יורד, יש הרבה אחיזה ביציאה, מיכאל היה ממש מחליק באמצע הפנייה ורק כשהמסלול התרומם המכונית נעצרה. לדברים כאלו אין מה לעשות, יש להם כישרון מתת אלוהים וזהו זה."