וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עוקב אחרי אמבפה באינסטגרם ולא מרגיש בן 17: היהלום החדש של ריאל

לקראת המעבר למדריד, פרנקו מסטנטואונו דיבר על הציפיות ("מתרגש, אבל לא מפחד"), הברכות בנבחרת והחלום הגדול הבא

תיקתקנו, 14.7/ספורט1

קצת יותר מחודש אחרי שנרכש על ידי ריאל מדריד ב-45 מיליון יורו מריבר פלייט, וחודש בדיוק לפני שיהיה בן 18 ויוכל להצטרף אליה רשמית לשש שנים, פרנקו מסטנטואונו התראיין ל-TYC ודיבר על המעבר היוקרתי, על החברים העתידיים שלו והחלומות.

על ריאל מדריד: "צפיתי בכל המשחקים בגביע העולם למועדונים. מארגנטינה, ריאל נראתה תמיד כמו משהו בלתי מושג. לדעת שבעוד כמה ימים אני אהיה שם, ברור שזה מרגש אותי. אבל אני גם לא רוצה שההתרגשות מלשחק בריאל מדריד, תגרום לי לשכוח מה אני רוצה לעשות כשחקן. אני לא מפחד, זה אתגר עבורי. אני הולך לעבוד קשה כדי שזה יקרה. עכשיו אני רק רוצה להסתגל מהר למועדון ולחברים לקבוצה. כבר דיברתי עם כמה מהם".

על קיליאן אמבפה: "עקבתי אחרי כמה מהם באינסטגרם, גם אחריו. אני מעריץ אותם כשחקנים והם מהווים דוגמה עבורי, כמו הרבה שחקנים מקבוצות אחרות שאתה מסתכל עליהם ורוצה ללמוד כדי להשתפר".

על הנבחרת: "כולם בירכו אותי, היה מרגש מאוד להיות חלק מנבחרת ארגנטינה. הכול קרה בבת אחת, ולמזלי תמכו בי ודיברו עליי מאוד יפה. השפיע עליי מאוד להיות עם שחקנים כל כך גדולים, מבוגרים ממני".

על ליגת האלופות: "זה משהו שתמיד חלמתי עליו. דיברתי עם הרבה מחבריי מריבר פלייט ששיחקו שם, וגם מהנבחרת. זה מדהים, זה חייב להיות חלום. אני מאוד מתרגש ממה שצפוי לקרות".

פרנקו מסטנטואונו, נבחרת ארגנטינה. Marcelo Hernandez, GettyImages
רוצה להיות חלק מהסגל למונדיאל. פרנקו מסטנטואונו/GettyImages, Marcelo Hernandez

על ההורים וההתמודדות שלהם עם הפרסום: "היו ימים מביכים. לראות את הבן שלך בטלוויזיה כל כך הרבה זמן. אבל הם לקחו את זה ברוגע, כמוני. הם עוזרים לי, תמיד בגישה צנועה. המשפחה שלנו אף פעם לא שמה את הספורט לפני הכול. זו משפחה שאוהבת כדורגל, אבל תמיד היה לנו קשר אישי וזה לא הולך להשתנות".

על ההתבגרות המהירה: "החיים בפנימייה ועזיבת הבית בגיל צעיר, גרמו לי להתגבר הרבה יותר מהר. אז באמת, אני לא מרגיש בן 17. אני יודע שזה נכון, שאני כזה, אבל לא מרגיש ככה. אני חי לבד מאז שאני קטן, אז יש דברים שכנראה ילד בן 17 לא היה חווה ואני כן. לרצות לקחת הכול באיטיות כי אני בן 17 - זו תהיה עצלנות מבחינתי, וזה לא אני. אני רוצה להתקדם. אני יודע שזה לא נורמלי או לא מה שקורה לרוב, אבל זה מה שקרה לי. כמו להרבה אחרים גם. אני מנסה לא לחשוב אם אני בן 17 או 50. אני חי את מה שקורה לי ומנסה להתמודד עם זה בצורה הכי בוגרת ומחושבת שאני יכול".

על החלום הבא: "להגיע למונדיאל כמובן. בשבילי זה חלום לשחק עם אלופי העולם, אבל ההחלטה תהיה של המאמנים ולפי איך שאני אעבוד".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully