יאניק סינר כבר מחזיק ברזומה ארבעה תארי גרנד סלאם, כבר מיומן במלאכת הטניס ומלא ניסיון במעמדים הגדולים, אבל אמא שלו עדיין מתקשה להתמודד עם הלחץ. בכל משחק גמר המצלמה אוהבת להסתכל על סיגלינדה סינר, שנראית עצבנית וקפואה.
בעבר היא קמה מהכיסא, עזבה את היציע והלכה למקום שקט מפני שלא יכלה לעמוד בלחץ. אתמול (ראשון) היא כבר עמדה באתגר, לא עזבה את היציע לרגע, כשהיא רואה את בנה יאניק מנצח בווימבלדון וכותב פרק היסטורי בטניס האיטלקי.
"לספרד יש את המלך שלה, לאיטליה יש את אמא זיגלינדה", כתבו ברשתות החברתיות באיטליה, וב"גאזטה" טוענים: "זו הצבעת אמון סוחפת לאישה שצולמה הכי הרבה בגמר - יחד עם הנסיכה קייט: אמו של סינר היא ריכוז של רגשות, שילוב של צמרמורות, דאגה, התרגשות, שמחה, ואדרנלין בלתי נשלט. לאו דווקא בסדר הזה. החיבוק עם יאניק, בסיום המשחק שהכתיר לראשונה איטלקי כאלוף בווימבלדון, שווה יותר אפילו מזכייה בגראנד סלאם".
במהלך טורניר רומא, כשבנה היה בפיגור מול טומי פול, זיגלינדה עזבה את היציע כדי להרגיע את עצמה. הפעם היא בחרה להישאר במקומה, מבודדת מהצוות ואפילו מבעלה, לאורך כל הקרב מול קרלוס אלקראס.
גם בלונדון, יאניק שוב נקלע לפיגור: בסיום המערכה הראשונה, שהייתה מאכזבת במיוחד כי סינר הוביל 4:2, זיגלינדה הסתירה את הדאגה מאחורי משקפי שמש, אבל מבטה היה מתוח לחלוטין.
"אני כמעט אף פעם לא צופה במשחקים של יאניק בשלמותם כשהם בשידור חי, זה קורה לעיתים נדירות", סיפרה לפני חודשיים ברומא. "לעומת זאת, לבעלי אין בעיה בכלל".
הפחד משחזור האכזבה מרולאן גארוס היה מוחשי מאוד באחר צהריים בווימבלדון. אבל זיגלינדה חזרה לעצמה ככל שהמשחק התקדם. "מבין משפחות סינר ואלקראס, אין ספק - זיגלינדה זוכה בתואר האוהדת מספר אחת", נכתב באיטליה, "כמו בפריז לפני חודש, כשבנה החמיץ שלוש נקודות משחק - היא נראתה סמוקה, ידיים על הפנים, במשך רגעים ארוכים.
"ברגעי החגיגה, המצלמות תופסות תמונה קורעת לב: זיגלינדה, אחרי שלוש שעות של עידוד עצבני, מניחה את המניפה - כדי להשאיר את הידיים פנויות. לחיבוק ליאניק. הראשון שזוכה עבור איטליה בווימבלדון. הבן שלה".