בגמר גביע העולם למועדונים הגיעו שתי קבוצות שנבנו בהרבה מאוד כסף ומלאות בשחקנים הצעירים הכישרוניים ביותר שאפשר לקנות. פריז סן ז'רמן הגיעה לטרוף בלחץ הגבוה שמחץ את היריבות שלה בליגת האלופות ובטורניר בארה"ב. ואולם, צ'לסי של אנצו מארסקה הגיעה מוכנה ללחץ הזה והחליטה לשחק בצורה שפ.ס.ז' לא כל כך יודעת להתמודד מולה: לחץ אינטנסיבי על שני הפליימייקרים שלה באמצע המגרש וכדורים ארוכים, שמנעו מפ.ס.ז' לשחק את משחק הלחץ הגבוה שלה. כמובן שקול פאלמר חתכת כישרון וז'ואו פדרו עוד עשוי להתגלות כהחתמת העונה בפרמיירליג. וכמובן שהתפרעות השחקנים והמאמנים של פ.ס.ז' בתום המשחק רק מלמדת כמה חסרי קלאס הם והמועדון שלהם.
אבל לא לשם כך התכנסנו בערב הגמר של הטורניר המשוקץ, שנוטפת ממנו נואשות לסחוט כל טיפה של הכנסה שאפשר מהרגליים של הכדורגלנים המשובחים בעולם. כל אליפות העולם למועדונים בארה"ב הרגישה כמו משהו מסרט על העתיד האפוקליפטי בו בעולם שולטים אנשים עשירים ומושחתים שדורסים כל נורמה ומסורת של הספורט כדי להראות כמה הם חזקים ועשירים - או כדי להסתיר את מה שהם עושים במציאות אחרת, רחוקה מאור הזרקורים.
הכסף המופרך שהגיע ברובו מערב הסעודית בשלל דרכים (חסויות והסכמים סודיים) אפשר לייצר את הטורניר הזה, שהוא בסך הכל הרחבה מלאכותית של טורניר שנתי לא באמת מעניין, הגביע הרביעי בחשיבותו לרוב המועדונים האירופאים שמגיעים אליו, שבגלל פערים כלכליים עצומים מכל יבשת אחרת, השתלטו כמעט לחלוטין על הטורניר הזה.
עם הכסף הסעודי - שמטרתו היחידה להלבין את התדמית של הרודנות האיסלמית ולהפוך את מונדיאל המועדונים לפרסומת לסעודיה - מקווים בפיפ"א שהטורניר המיותר הזה יכניס יותר מליגת האלופות ויהיה חשוב יותר למועדונים האירופאים (ולכן אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א, לא נכח ולו במשחק אחד בטורניר החדש. צ'פרין הוא לא רק נשיא אופ"א, כן? הוא גם סגן נשיא פיפ"א).
אה, ובמקביל לגמר של הטורניר של פיפ"א, שאחראית גם לכדורגל נשים בעולם, משחקים ביורו הנשים - כי שום דבר לא מלמד על דאגה למשחק הנשים כמו להציב משחק גמר של גברים בטורניר של פיפ"א מול משחקים במחזור האחרון של שלב הבתים של היורו. כל הכבוד לכם על זה פיפ"א.
לא רק שאינפנטינו - חמוש בכסף סעודי ומנופח מקשר חם וישיר לדונלד טראמפ - שם קצוץ על אופ"א וכדורגל הנשים, הוא שם קצוץ על שחקנים ובפגישה מיוחדת על "רווחת השחקנים" אפילו לא הזמין את איגוד הכדורגלנים העולמי. הצביעות של אינפנטינו בקשר ל"רווחת השחקנים" שוברת שיאים כי לטורניר הזה הגיעו השחקנים מהקבוצות האירופאיות אחרי העונה הארוכה בהיסטוריה ובטורניר שלו הם התבשלו במשחקים בשיא החום, בעיצומו של גל חום כדי שהמשחקים שלהם יראו בשעות נוחות באירופה ואסיה.
הטקס בהתחלה - עם הגביע המגוחך הזה שנראה כמו פרופס בתפאורה של אינדינאה ג'ונס - שודדי התיבה האבודה, מופע "הסופרבול" מחנות הכל בדולר במחצית ומעל הכל הגורלות של אחינו ואחיותנו שנחרצו ביציעים, הפכו את כל האירוע כולו לגרוטסקי במיוחד עבור הצופה הישראלי.
הרי לפני המשחק ברק רביד דיווח שהשליח סטיב ויטקוף נפגש היום באצטדיון בניו ג'רזי עם בכירים קטארים, שמימנו את הטרור נגדנו, כדי לדבר על הסכם שיקבע את עתידנו כאן ולכן על זה בא לי לכתוב יותר מאשר על הטקטיקה החכמה של מארסקה.
כשהקטארים התחילו לשפוך כסף על הכדורגל העולמי הם ממש רצו שפגישה מדינית חשובה "תבלע" בתוך אירוע כדורגל. מצד שני, הם רכשו את הכדורגל כי הם רצו את המיקרופון הכי גדול בעולם כדי להראות לכולם שהם שועי עולם. זו האסטרטגיה המוצלחת למדי שלהם כבר יותר מעשור: להפוך את הקבוצה שלהם לשואו כל כך גדול, שידברו על זה ולא על כל הדברים האחרים שהם עושים עם הכסף שלהם - דברים כמו מימון טרור. ככה עובד ספורטס-וושינג. והוא עובד כל כך טוב שאפילו בערוץ הישראלי ששידר את הגמר לא הזכירו את העניין הפעוט הזה.
אז מחובתנו להזכיר שהקטארים לא רק מימנו קבוצה שחטפה בראש בגמר גביע העולם למועדונים, הם גם מימנו ועדיין ממנים את השבי של אזרחים ישראלים בעזה. הם חגגו בתא VIP ממוזג בזמן שהחטופים שלנו או נרקבים במנהרות חסרות האוויר שהם מימנו את בנייתן. שוב, הם לא רוצים שיכירו את הצד הזה שלהם ובגלל זה הם מסתירים את הרוע שלהם עם כדורגל משובח. ושוב ושוב ושוב, תקשורת הספורט הגלובלית משתפת פעולה עם הדבר הזה.
אז חובה להזכיר את הדבר הכי חשוב שדיברנו עליו הקטארים היום באצטדיון הכדורגל: 50 הקורבנות של הצבא שקטאר בעצמה מימנה. 50 קורבנות שעדיין תקועים בעזה בגלל הקטארים ובני הברית שלהם - החמאס, שחטפו אותם לשם: איתן הורן, מתן צנגאוקר, זיו ברמן, גל ברמן, בר קופרשטיין, אבינתן אור, דוד קוניו, אריאל קוניו, עמרי מירן, תמיר נמרודי, אלון אהל, גיא גלבוע דלאל, איתן מור, מתן אנגרסט, נמרוד כהן, אלקנה בוחבוט, אביתר דוד, רום ברסלבסקי, מקסים הרקין, שגב כלפון, יוסף חיים אוחנה, תמיר אדר, אריה זלמנוביץ', עמירם קופר, רונן אנגל, אליהו מרגלית, ענבר הימן, סהר ברוך, אסף חממי, גיא אילוז, ביפין ג'ושי, טל חיימי, עידן שתיוי, יוסי שרעבי, איתי חן, דניאל פרץ, מני גודארד, עוז דניאל, ליאור רודאיף, עומר נאוטרה, אוריאל ברוך, מחמד אל-אטרש, דרור אור, איתן לוי, רן גואילי, אילן וייס, ג'ושוע לואיטו מולל, סונטיה אקרסרי, סותטיסאק רינטלאק והדר גולדין.