ערן זהבי יודע שהסיכוי שמכבי תל אביב תקרא לו בחזרה לשחק קלוש, ובנוסף הוא עדיין סוחב את הצלקות מהימים בהם ז'ארקו לאזטיץ' לא ספר אותו. לכן המהלך שעשה אתמול (רביעי), כשהודיע שבישראל ישחק רק במכבי תל אביב, הוא מסר לאלופה כבר ליום שאחרי הפרישה.
לו היה זהבי נענה לאתגר בבית"ר ירושלים ומצטרף אליה, קרוב לוודאי שהיה סוגר את השער לקרית שלום ליום שיתלה רשמית את נעלי הפקקים. ההודעה אתמול כי לבו ונפשו רק עם מכבי תל אביב, אמורה לסלול את הדרך לתפקיד ניהולי מקצועי ברמה מסוימת, לפחות בהתחלה.
על פניו זהבי הסביר אתמול בפעם הראשונה דרך הפוסט באינסטגרם את הסיבה בגללה בחר בסוף לא להיענות להצעת בית"ר ירושלים, אך היה בו הרבה יותר מזה. גם אם זהבי עוד לא הודיע רשמית שהוא פורש, הוא אותת אתמול למכבי תל אביב שהוא רואה את גורלו עם המועדון של חייו, וכעת הכדור התגלגל לעבר מיטש גולדהאר, שיצטרך להכריע איך הוא רואה את הקשר שלו ושל זהבי בשנים הקרובות. החודש שניהם יחגגו יום הולדת יחד. ב-25 ביולי זהבי יהיה בן 38. מיטש יהיה מבוגר ממנו בחצי יובל. היסטוריה רצופה בהצלחות יש להם. עכשיו נשאר לראות, אם יהיה גם עתיד.
שרן ייני, למשל, נמצא בחוץ. הוא היה המכביסט החדש. קפטן כמעט מושלם של המועדון. אבל אחרי הפרישה, אותה רצה לדחות, הוא לא הוצנח לתפקיד חלומי במועדון. גם זהבי יכול להסתדר בלי מכבי תל אביב. רעב ללחם הוא לא יהיה בלי עבודה במועדון. אבל אם יבחר לעסוק בכדורגל מהצד שבו בחר חברו ליאור רפאלוב, המסר שלו הוא שזה צריך להיות אך ורק במכבי תל אביב.