בצל המחאה והתסיסה בקרב קהל אוהדי מכבי תל אביב, הקבוצה לאט לאט נבנית לה מחדש ללא כמה עוגנים מעונות קודמות. אחד מהם הוא רפי מנקו, שעזב את הצהובים הקיץ אחרי שלוש עונות, ובמקומו הוחתם גור לביא. מנקו, מסתבר, עזב את הצהובים עם בטן מלאה, אחרי מה שהוא עצמו מגדיר כשנה קשה במיוחד בריאיון לפודקאסט "שוט" מבית הפודיום.
"החוויה במכבי תל אביב הייתה רכבת הרים. באיזשהו מקום, חשבתי שיכול להיות יותר טוב. השנה האחרונה בעיקר תרמה לסוף של הקדנציה הזאת, מבחינתי לפחות", הוא מספר, ומרחיב על השתלשלות העניינים בשבועות האחרונים: "סיימתי חוזה ונפגשתי עם קלאודיו קולדבלה. דיברנו על הדברים. אני אמרתי את מה שאני מרגיש, הוא אמר את מה שהוא חושב. הוא בא ואמר שהוא מאוד מעריך אותי בתור שחקן ורואה את מה שאני מביא, אבל הסביר שבונים קבוצה עם שמונה או תשעה זרים, ושהוא לא חושב ששחקן ברמה שלי צריך להיות בסיטואציה כזאת. אמרתי לו שמבחינתי אחרי השנה הזאת - שהייתה מאוד מורכבת ולא רק ברמה המקצועית אלא גם האישית - לא בא לי להיות במקום שאני מרגיש שלא מעריכים אותי. גם אם היו רוצים לעוד שנה, לא בטוח שזה היה משנה, כי הגעתי לשיחה הזאת ממקום מאוד שלם".
מנקו המשיך: "אני חושב שהיו המון דברים בשנה הזאת שגרמו לי להבין שזו ההחלטה שאני צריך לקבל. התחלנו את ההכנה לעונה שעברה ולא החתימו זר נוסף בעמדה מספר 3. שיחקתי, והייתי טוב. גם מבחינה אישית וגם מפידבקים שקיבלתי, גם מהצוות וגם משחקנים. הרגשתי טוב, והייתה לי סיטואציה שכביכול מאפשרת לתת לי במה. מתחילה העונה - ופתאום אין לי במה. הסתכלתי על מי שאני ומה אני מביא, בטח עם הידע וההבנה שלי לשיטה של עודד. אמרתי לעצמי, 'יש פה דקות, ולעודד יש סיבה לרצות אותי על המגרש מבחינת השיטה ומבחינת כל מה שהוא רוצה'. אבל זה פשוט לא קרה. היה רצף של משחקים שלא שיחקתי בכלל, שלא דרכתי על הפרקט, וכל מה שאני שומע בתקשורת זה שאומרים במכבי שאין לנו שחקן בעמדה 3. זה קרה כל שבוע. ואני כבר בן 30, עשר שנים שחקן נבחרת, שלוש שנים אלוף ישראל, עשיתי דבר או שניים בכדורסל. הרגשתי שלא ספרו אותי, ובתור ספורטאי זו התחושה הכי קשה שיש. עברתי דברים בכדורסל, עברתי דברים עם עודד, והכל הוביל אותי לתחושה שהייתי צריך לשחק יותר".
על היחסים עם עודד קטש סיפר מנקו: "לא דיברתי יותר מדי עם עודד השנה, כי עודד לא בן אדם של שיחות, אבל היו בשנה הזאת הרבה קשיים. לטוס בלי סוף, לא להיות בבית - כשאשתי בהריון. כמעט לפספס את הלידה בגלל משחק. לא להיות בחודשיים וחצי הראשונים של הילד שלי בכלל. להשאיר את אשתי בסיטואציה לא קלה, ואז לא להתלבש למשחק. היה המון קושי. בסופו של דבר, נתתי משקל גדול מדי לעודד בהחלטה לחתום במכבי תל אביב. בסוף, זה מאמן שהיה לך טוב איתו. מבחינתי זה היה 'נו בריינר'. בדיעבד, כמובן שזו טעות - אבל כל שחקן שתשים בסיטואציה הזאת, ישים את רוב המשקל על הדבר הזה".
לדבריו של מנקו, "הקושי הכי גדול בשנה הזאת היה שהרגשתי שקוף ברמה המקצועית. הרגשתי לא מוערך. תשאל כל אחד ואחד במכבי עליי, אין מישהו שלא יגיד שאני הגבר הכי גדול, ושאת מה שעשיתי השנה למרות סיטואציה מאוד קשה מקצועית, אין הרבה שחקנים שיעשו. אני יכול לספר שהיינו במשחק חוץ בברצלונה וחטפנו 30 הפרש. אני בסיטואציה המחורבנת שלי מתגרד על הספסל, כי אני לא משחק ורואה קבוצה שלוקחת דברים כמובנים מאליהם, קבוצה שלא באה לקחת משחקים. אנשים לא סוגרים לריבאונד ולא עושים את הדברים הקטנים כדי לנצח, ואני מבחינתי מתגרד כי אני יודע שאם אני יפספס בסגירה לריבאונד, מיד יורידו אותי לספסל. אני ממש מתבאס בשביל הקבוצה. אני שונא לבזבז את הזמן שלי, והרגשתי שאנחנו מבזבזים את הזמן. שאנחנו לא קבוצה ברמה שקבוצה מנצחת צריכה להיות - ואני לא מתכוון מבחינה מקצועית. אנשים עושים פרצופים, חושבים על עצמם ולא על הקבוצה, לא דוחפים אחד את השני.
"אחרי המשחק ההוא, קראתי לכולם לשיחה. אמרתי לכולם, 'ביורוליג אין לנו סיכוי, אבל יש לנו עוד מטרות בישראל, ואף אחד לא נותן לנו צ'אנס. ברמה של אף אחד. גם בתקשורת, וגם האוהדים שרואים שאנחנו לא מספיק נותנים את התחת ועושים דברים בשביל הסמל שאנחנו מייצגים. בנקודה הזאת, אנחנו צריכים לקבל החלטה - או שמבזבזים את הזמן, מעבירים את הזמן בכיף אבל יהיה לנו קושי וסבל. או שאנחנו מתאפסים ומתחילים לעשות דברים אחרת'. שבועיים אחר כך אנחנו באים לגביע, ליוואי ורוקאס נותנים הצגות ולוקחים את הגביע. ליוואי ניגש אליי אחרי הגמר ואמר לי, 'השיחה שלך שחררה אצלי משהו, אני שמח שעשית את זה'. בקושי שיחקתי, אבל תרמתי ונתתי את חלקי. אני חושב שמעבר לעניין המקצועי, אני מביא המון דברים שקבוצה צריכה".
לסיכום אומר מנקו: "אני לא יודע למה לא ספרו אותי, אבל זה ביאס אותי. מה שיש ביני לבין עודד ודברים שעברנו, יישארו בינינו. מהכבוד שלי אליו, אני לא רוצה לפתוח את זה. זה מי שאני, אבל אני חושב שאם תשאלו את עודד את השאלה, אולי יהיו לו תשובות יותר טובות. אני כן חושב שבצד המקצועי, העניין של להיות בסוג של תפקיד מאוד מוגבל, היה לי מאוד קשה".