דיוגו ז'וטה עבר ניתוח קטן בפורטו וקיבל המלצה מרופאו לא לטוס חזרה לליברפול, אלא לקחת רכב ולעבור איתו לאנגליה במעבורת מסנטנדר שבצפון ספרד. ז'וטה הקשיב בעצת הרופא ואחיו, אנדרה סילבה, הסכים להסיע אותו הביתה בלמבורגיני. ביום שני ז'וטה היה אמור להיות כבר בתחילת אימוני קדם העונה בליברפול. זה, כפי שכולם יודעים, כבר לא יקרה.
הטרגדיה של דיוגו ז'וטה, כוכב כדורגל בן 28 שהתחתן מספר ימים לפני שנהרג בתאונת דרכים, הכתה הלם בעולם הכדורגל לא רק בגלל הטרגדיה האנושית הבלתי נתפסת, אלא גם בגלל שזה כנראה מקרה המוות הדרמטי והמשפיע ביותר של כדורגלן פעיל.
אם לא מחשיבים אסונות אוויר כמו שקרה לטורינו, מנצ'סטר יונייטד ושאפקואנסה, ייתכן שהמוות של ז'וטה הוא המוות של שחקן בעל המשמעויות המקצועיות והכלכליות הגדולות ביותר בהיסטוריה של המשחק.
ז'וטה היה שחקן חשוב באחת מחמש הקבוצות הכי בכירות באנגליה ובאירופה. הוא הותיר את החותם שלו על עונות וארון הגביעים של ליברפול, והיה אמור להיות בעל משמעות לא מבוטלת בסגל של אלופת אנגליה.
גם אם היה עוזב את אנפילד עד סוף אוגוסט, היה הופך לשחקן חשוב יותר באחת מהקבוצות החשובות האחרות באירופה. כמה שזה לא נעים לכתוב זאת אחרי מותו, צריך לומר שהוא גם היה "נכס" בשווי של כ-40 מיליון ליש"ט, שזכה למשכורת של כ-8 מיליון ליש"ט בשנה. יש כמוהו עוד כמה מאות מבין מאות מיליוני שחקני כדורגל בעולם.
אז ברור, האובדן שלו הוא קודם כל אובדן אנושי בלתי נתפס. המשפחה איבדה שני ילדים בתאונה ואי אפשר בכלל להשוות את המשמעויות של כך על המשפחה, על אשתו הטרייה או על הקהילה שלו להשפעות על מועדון או משחק, אבל צריך לומר שמותו של ז'וטה הוא ככל הנראה המוות המשמעותי ביותר של שחקן פעיל על אחת מחמש הקבוצות הכי בכירות בכדורגל עולמי.
מקרה המוות היחיד שאולי דומה - מבחינת השפעה כלכלית ומקצועית - למותו של ז'וטה, הוא זה של של אמיליאנו סאלה ב-2019.
התרסקות המטוס של החלוץ הארגנטינאי היתה בעלת השפעה כבירה על קארדיף וכלכלת המועדון, שבאותה שנה שיחק בפרמיירליג ורכש את השחקן כדי שיעזור לו במאבקים נגד הירידה.
ההשפעה של התרסקות המטוס נגררת עד ימים אלו בעצם - עם כל מיני פשרות ותביעות בהקשר של המעבר שלו מנאנט לקארדיף. יש לציין שסאלה עלה על המטוס הרעוע רק בגלל המעבר והוא בעצם התרסק בדרך לחתימה בקבוצה הוולשית. קארדיף היתה צריכה, בסופו של דבר, לשלם כ-11 מיליון יורו על החלוץ שאף פעם לא שיחק עבורה. סכום הפיצוי נקבע בבית משפט - רק 4 שנים אחרי ההתרסקות.
מקרי המוות האחרים היו קשורים, בעיקר, לבעיות ומומים בלב הכדורגלנים - ולא התרסקויות ותאונות. הם גם היו בעלי משמעויות מקצועיות וגם כלכליות על הקבוצות שאיבדו את השחקנים.
ב-2007 אנטוניו פוארטה, שחקן בית בן 22 בסביליה, מת מדום לב והותיר את הקבוצה שגידלה אותו שבורת לב; שנתיים אחרי דניאל חארקה, שגדל ושיחק באספניול, מת בגיל 26 במהלך קדם העונה. חארקה היה חבר טוב של אנדרס אינייסטה, שהקדיש לו את שער הניצחון שלו בגמר מונדיאל 2010. מגרש האימונים של אספניול נקרא כיום על שמו והוא נשאר סמל לנאמנות ומנהיגות.
מארק ויויאן פו, ששיחק בליון והושאל למנצ'סטר סיטי כשמת במדי נבחרת קמרון בגביע הקונפדרציות של 2003, היה כנראה השחקן המשמעותי ביותר שמת במהלך הקריירה שלו עד מותו הטראגי של ז'וטה. פו היה אחד מהשחקנים האפריקאים הטובים ביותר בזמנו וקושר באופן תמידי למעברים לקבוצות גדולות יותר.
גם מותו על המגרש של מיקלוש פהר - שבמהלך משחק ב-2004 של בנפיקה התמוטט ומת מדום לב - הותיר חותם משמעותי על קבוצתו, שאף הפרישה את המספר שלו (29). כל שחקני הסגל של בנפיקה הגיעו לאחר תום העונה להונגריה כדי להעניק להוריו של פהר את מדליית האליפות לעונת 2004/2005.
הטרגדיה של כריסטיאן אטסו, שנהרג ברעידת האדמה שפקדה את טורקיה בפברואר 2023, השפיעה רבות על קבוצתו הטאייספור. אטסו, שחקן נבחרת גאנה, שיחק גם בצ'לסי וניוקאסל. אטסו היה דמות חשובה בגאנה בעיקר בזכות הצדקה והתמיכה שלו בתוכניות כדורגל.
מקרי מוות נוספים של כדורגלנים בכירים ופעילים: ב-2017 מת שייק טיוטה באימון קבוצתו הסינית בייג'ינג אנטרפרייזס; פירמאריו מורוסיני מת, גם כן מדום לב, במהלך משחק של ליבורנו בסריה B. זה קרה ב-2012; גרגורי מארטנס, שחקן הגנה מלוקרן הבלגית, מת ב-2015 מדום לב; וב-2016 מת פטריק אקנג מדינמו בוקרשט - גם כן מדום לב.
לצערנו, יש עוד מספר לא קטן של שחקנים שמתו במהלך הקריירה שלהם - בעיקר מדום לב - מה שהוביל לשינויים בפרוטוקולים הרפואיים של ליגות ומדינות וגרמו לכך שזה חובה להציב דפיברילטורים באצטדיוני כדורגל. במובן הזה כנראה שלמותו של ז'וטה לא תהיה השפעה על איך מועדונים וליגות יתנהלו בעתיד (אלא אם כן, יחליטו שאין יותר נסיעות במכוניות ספורט או משהו בסגנון).
מותו הטראגי של ז'וטה מזכיר, יותר מהכל, את מותו הנוראי של דראזן פטרוביץ', כוכב הניו ג'רזי נטס, שבגיל 28 נהרג בתאונת דרכים בגרמניה בקיץ 1993. פטרוביץ' היה שחקן חשוב בניו ג'רזי נטס ובעצם הכוכב האירופאי הראשון ב-NBA. הוא נהרג אחרי עונה בה קלע שיא קריירה של 22.3 נק' למשחק ב-51% מהשדה, 44.9% מהשלוש. שנה לפני ג'רום בראון, אחד מהשחקנים הטובים ב-NFL בזמנו ששיחק בפילדפליה, נהרג בגיל 27 בתאונת דרכים. ניק אדנהרט, פיצ'ר בן 22, נהרג בתאונה כמה שעות אחרי שזרק את הכדור במשחק של קבוצתו לוס אנג'לס איינג'לס.
ענף האתלטיקה ספג כמה אבידות משמעותית בתאונות דרכים. אולי האבידה הגדולה ביותר של סטיב פריפונטיין, אחד מהפרזנטורים הראשונים של נייקי, שנהרג בתאונת דרכים בגיל 24, לפני הפריצה הגדולה שלו על המסלול. בפברואר 2024 נהרג קלווין קיפטום, שיאן העולם במרתון, בגיל 24, בתאונת דרכים בקניה. כמו פריפונטיין, קיפטום היה אמור להגיע לשיא שלו וחייו נגדעו בצורה טראגית ובלתי נתפסת. ברוניסלב מאלינובסקי, שזכה בזהב בריצת 3000 מטר מכשולים באולימפיאדה 1980, נהרג מתאונה ב-1981. ספורטאי אולימפי נוסף שנהרג בתאונת דרכים היה האצן הדרום אפריקאי מבולאני מולאדוצי, שזכה במדליית כסף ב-800 מטר באולימפיאדת 2004 ביוון ונהרג ב-2014.
ואולי הספורטאי הגדול ביותר בענפו שנהרג בתאונת דרכים היה רודי ניירליך, שזכה שלוש פעמים באליפות העולם בסקי אלפיני, וב-1991, כשהוא בשיא הקריירה שלו בגיל 25, נהרג באוסטריה כשמכוניתו איבדה שליטה ונכנסה במבנה של מסעדה.
ואי אפשר להתעלם מהזווית "הישראלית" של הכתבה המקברית הזו.
רק לאחרונה מת גדי קינדה, שחלה בסרטן אגרסיבי באמצע העונה והותיר חור ענק בלב של מכבי חיפה וכל הכדורגל הישראלי. קבוצת הנוער של מ.ס אשדוד, שם גדל, תקרא על שמו ובהרבה מובנים הקבוצה הזו מומנה על ידי מכירתו לבית"ר ירושלים בסכום של 1 מיליון יורו. אבי רן הוא ככל הנראה הכדורגלן הישראלי הכי מפורסם שנהרג כשעוד היה שחקן פעיל. רן, ששיחק בבוגרים של מכבי חיפה מגיל 17, נהרג בתאונה מחרידה בכנרת בגיל 23, כשכבר אז היו משוכנעים בכרמל שמדובר בשוער הישראלי הטוב בכל הזמנים. אלפים השתתפו בהלווייתו, שיצאה מאצטדיון קריית אליעזר ובשנת היובל להקמתה של ישראל (1998) הוא נבחר לשוער ב-"11 הגדולים" של מכבי חיפה.
והיה גם את ניקולאי קודריצקי, שהיה הכוכב הגדול של בני יהודה בתחילת שנות התשעים. הוא כבש יותר מ-50 שערים בפחות מ-90 משחקים במדי בני יהודה והפך לכוכב קאלט של הזהובים עד שב-1994, אחרי משחק ידידות של נבחרת אוקראינה בישראל, איבד שליטה על רכבו ונהרג. ארונו של קודריצקי הונח מספר שעות באצטדיון שכונת התקווה ולפחות עשרת אלפים אוהדים חלקו לו כבוד אחרון. עד היום ציור קיר שלו מקשט את חומת האצטדיון בשכונת התקווה.