אחרי קיץ של לבטים, סתיו למקין עושה את צעדיו הראשונים בהולנד, ומקווה שהיא תהיה המקפצה הנכונה עבורו. הבלם בן ה-22, שנרכש משחטאר דונייצק תמורת 1.6 מיליון יורו, התחיל להתאמן עם קבוצתו החדשה וכבר יש לו רשמים ראשונים.
"בסופו של דבר, היו בעצם שלוש הצעות על השולחן - מכבי תל אביב, קולורדו וטוונטה", מספר למקין בריאיון לפודקאסט "הפודיום". "פעם ראשונה שהגעתי למצב כזה שאני מתלבט ככה. הייתה לי דילמה קשה, ולכן לקח לי קצת יותר זמן להחליט. לקחתי את כל החופשה בארצות הברית כדי לקבל החלטה, ולא באמת נהניתי בחופשה בגלל זה. כל היום הייתי בשיחות טלפון, ובסופו של דבר בחרתי בטוונטה, כי זאת ההצעה שהכי משכה אותי. השיקול העיקרי היה שמהליגה ההולנדית יותר קל לקפוץ לליגה בכירה ביחס לישראל או ה-MLS. חשבתי איך רואים את הקבוצה הזו בעולם, איך קבוצות בטופ העולמי מסתכלות על המועדון, וחיפשתי העברות קודמות שהיו כאן. השוויתי בין טוונטה, קולורדו ומכבי תל אביב, ובדקתי את כל ההעברות שהיו משם אי פעם לליגות טופ 5. זה היה תהליך סיזיפי. כל היום חיפשתי נתונים. נכון שכל מקרה הוא לגופו, אבל בסופו של דבר אני צריך לקבל את ההחלטה הכי טובה, ולעשות את הבחירה הכי נכונה. לכל הצעה היו פלוסים ומינוסים, ובסוף הלכתי על טוונטה".
"הם נתנו לי להבין ששילמו עליי הרבה מאוד כסף במונחים שלהם, ושהם בונים עליי בתור שחקן מרכזי. המאמן דיבר איתי והבהיר לי שהוא בונה עליי מאוד, אך ורק בתום בלם.
צפו בריאיון המלא
על העונה שעבר במכבי תל אביב: "במהלך השנה הזאת, קודם כל צברתי בעיקר ביטחון. החזרתי לעצמי את הביטחון והשתפרתי פיזית ומנטלית. על הנייר חזרתי אחורה עם ההגעה לארץ, וגם סבלתי מכל מיני קשיים, לא הצלחתי להתקבע להרכב, אבל גם כששיחקתי פחות הרגשתי שהמאמן מאוד אוהב אותי ומאוד מעריך אותי, וזה נכון גם לגבי כל ההנהלה במכבי. כולם החזיקו ממני, וזאת גם הסיבה שרוב העונה התאכזבתי מהדקות שקיבלתי. ציפיתי לשחק יותר, וכשהגיעה ההזדמנות האמיתית מהמאמן, וכשהוא אמר לי 'אני עכשיו מכניס אותך, ואתה לא יוצא', אז הוכחתי לו ולכולם".
רגע המפנה עם לאזטיץ': "נגד מכבי חיפה נכנסתי קצת בלית ברירה. סטואיץ' היה מוצהב, והרגשתי שטיפה חוששים מהכניסה שלי. ידעתי שסומכים עליי, אבל כן עשו איתי יותר שיחות. הרגשתי שלא סומכים עליי ב-100 אחוז, אבל ידעתי שלא משנה אם אהיה טוב או לא - גם אם אכבוש שלושער וגם אם אכבוש שלושה שערים עצמיים, במשחק הבא אני יוצא כנראה, ב-99 אחוז. באתי במנטליות כזאת, וזה היה אחד המשחקים הטובים שלי. אחר כך באמת יצאתי מההרכב, אבל אחרי ההפסד לבית"ר בטדי הייתה תחושה שהאליפות קצת ברחה לנו, והמאמן בא אליי באימון למחרת ואמר לי, 'תהיה מוכן, מעכשיו כל משחק אתה תשחק 90 דקות עד סוף העונה'. מאז הוא באמת נתן לי את הביטחון הזה, פתח איתי כל משחק ואפילו התלבט איתי לגבי הרכבים לפעמים, ושאל עם מי יותר נוח לי לשחק".
על התנודות בדקות המשחק שלו העונה: "היו תקופות שכן שיחקתי פתאום חמישה משחקים ברצף, אבל בתור מגן ימני. ואז פתאום שיחקתי 3-4 משחקים ברצף בתור בלם, אבל זה היה במשחקים פחות חשובים. ניצחנו וניצחנו, אבל אני פתאום יוצא. אמנם לא הייתי ברמה שאני מצפה מעצמי להיות, אבל גם לא הייתי גרוע ברמה שאני צריך לצאת. התפקידים בהגנה במכבי היו מאוד ברורים. היה ברור שלרוב נחמיאס ואסנטה מגנים, אני וסטואיץ' בלמי אמצע ורז שלמה ונחמיאס בלמי שמאל. נוצר מצב שאני משחק רק על עמדה אחת, ומתחרה על דקות עם סטואיץ' שהוא השחקן הכי באנקר בהגנה. כן הרגשתי שאם סטואיץ' לא היה בקבוצה, הייתי משחק ברוב המשחקים העונה".
"כשקיבלתי את ההחלטה אם לעזוב או להמשיך במכבי תל אביב, ניסיתי לא להתייחס למה שהיה בתחילת העונה, כשהייתי יותר מאוכזב. השתדלתי להתמקד בסוף המדהים, שבאמת השאיר לי טעם של עוד. הייתה למכבי אופציה לרכוש אותי עד ה-1.4, ואם הם היו מממשים אותה לא הייתה לי שום יכולת לומר לא".
על העונה שעברה על מכבי תל אביב כקבוצה, והמאבק עם באר שבע: "שמענו וראינו את הביקורות, אי אפשר היה להתחמק מהן. באמת היו תקופות ששיחקנו פחות טוב, ואפילו בינינו דיברנו לפעמים ואמרנו 'אולי באר שבע יותר טובים, אין מה לעשות'. אבל באמת האמנו כל הזמן שניקח את האליפות. לא היה לנו ספק כל כך. כשכבר היינו בפיגור חמש נקודות מהם זה אולי נראה רחוק, אבל כל עוד הצלחנו לנצח ולהישאר דבוקים אליהם גם בתקופות לא טובות, הרגשנו שניקח את זה. האמנו שהם יאבדו את זה בסוף איפשהו, ושאנחנו נביא את זה".