מתיאס אלמיידה, שלפני כמה שבועות הוזכר כמועמד למכבי חיפה ומאז מונה למאמנה של סביליה, התראיין ל"גאזטה דלו ספורט" ודיבר בפתיחות על ההתמכרות שלו לאלכוהול, על בתו ועל התרופות שהוא נוטל מדי יום.
אלמיידה בן ה-51 שיחק זמן ממושך באיטליה, תחילה בלאציו ואחר כך בפארמה, אינטר וברשה. "לאורך הקריירה שלי עישנתי כ-10 סיגריות ביום", אמר ומיד הוסיף: "האלכוהול היה בעיה גדולה גם כן. תמיד נתתי 100 אחוז באימונים, אבל חייתי על הקצה. יום אחד שתיתי חמישה בקבוקי יין כאילו זה קוקה קולה - ובסוף הגעתי למצב שהייתי מורדם. הרגשתי שאני שיכור וניסיתי להתאושש בכך שרצתי חמישה קילומטרים, אבל אז הכול הסתובב סביבי. חיברו אותי לעירוי לחמש שעות. באותה תקופה שיחקתי באינטר, ואם זה היה נחשף - הייתה פורצת שערורייה".
כשהתעורר וראה את משפחתו ליד מיטת בית החולים - כך סיפר - הוא חשב שהוא מת וצופה בהלוויה שלו. אלמיידה הסביר כי הקריסה הפיזית נבעה מרקע נפשי: "שתי פציעות הרחיקו אותי לזמן רב מהמגרשים במילאנו. הגעתי למצב שלא הרגשתי את היד שלי ולמחרת לא הרגשתי חצי גוף. פסיכולוג של הקבוצה אבחן התקפי חרדה והמליץ על טיפול תרופתי. אז עוד לא קיבלתי את ההמלצה...".
בסופו של דבר, בתו הקטנה הובילה לנקודת המפנה: "היא ציירה אותי כאריה עצוב ומותש וזה היה השעון המעורר שלי. מאז אני נוטל מדי יום תרופות נגד דיכאון וחרדה. אני קורא להן 'כדורי הטוב לב'. הן עוזרות לי להיות אדם טוב יותר".
אלמיידה צבר 40 הופעות בנבחרת ארגנטינה ואחרי שפרש הפך למאמן. הוא עמד על הקווים של ריבר פלייט, בנפילד, צ'יבאס גוודלחרה, סן חוזה ארת'קווקס וא.א.ק אתונה - לפני שחזר לאחרונה לסביליה בה שיחק בעונת 1996/97.
את א.א.ק הוליך לדאבל יווני ב-2022/23, אבל שם עדיין זוכרים לו התפרצות כמעט כאוטית במשחק נגד פאוק סלוניקי באפריל 2024. "ויכוח הפך לעימות", הוא סיפר, "רתחתי ותקפתי שחקן יריב, ניסו לרסן אותי ללא הצלחה. המשטרה נאלצה להתערב. איבדתי שליטה באופן מוחלט. איימתי, צעקתי, תפסתי בצוואר של מישהו... לשמחתי עצרו אותי. לקח לי שעה וחצי להירגע. התנצלתי, אבל אני לא חושב שאני האחראי היחיד. כשיש אלפי אנשים באצטדיון ואף אחד לא מגן עליך - האינסטינקט שולט".
לסיום אמר: "אני גבר והדם שלי רותח. אני לא הולך לשנות את מי שאני. אני מכבד את כולם, אבל דורש גם כבוד כלפיי. זה לא עניין של ניצחון או הפסד - זה עניין של כבוד עצמי".