הנתון הזה נדיר עבור שוערים, לבטח יוצא דופן לשוער ישראלי צעיר שיוצא בגיל 18 כזר לכדוריד הצרפתי - אבל טל פלד כבר סוגר שלוש עונות ב'פרוליג' במדי מאסי - עם 86 משחקים - בשאיפה לעשות בקרוב את קפיצת המדרגה ל'סטארליג' היוקרתית.
בגיל 21, פלד הוא כבר השוער הראשון במאסי ששרדה בליגת המשנה, במהלכה סיפק רגעים נפלאים, כולל 11 משחקים העונה שבהם סיים במספרים כפולים בעצירות - השיא: שתי הצגות ענק עם 18 עצירות כ"א, סביב ה-42 אחוזים, בניצחונות על בסנסון ועל פרונטיגנאן, ועוד 15 עצירות מול קאן. הוא סיים עם עונה עם 224 עצירות ב-28.1 אחוזים, כאשר לעבר שערו נזרקים 58 כדורים. זאת בנוסף, להשתלבות בנבחרת הלאומית של ישראל, בה הוא הפך קבוע ברוטציית 3 השוערים הבכירים לצידם של דן טפר ויהב שמיר בשנה האחרונה.
"זו הייתה עונה מאתגרת, עם קבוצה מאוד צעירה. היו קצת בעיות, הסתבכנו קצת לקראת הסיום, אבל היו גם רגעים טובים. זו עונה ראשונה שלי כשוער ראשון, בתור חלק משמעותי בקבוצה שהיא ברמה גבוהה. בליגה טובה. חוויה שלמדתי ממנה המון. אני רוצה להתקדם ולהראות מה למדתי, ומה אני שווה. כמובן שאני רוצה להגיע רחוק יותר", משתף פלד. "שוערים 'נפתחים' בגיל מאוחר. כמעט ואין שוערים אפילו מקומיים בגיל שלי בליגה הבכירה. אני שמח שקיבלתי את ההזדמנות הזו. זה מדהים בעיני האמון שנתנו לי במאסי מהרגע הראשון שהגעתי. המעבר לשם היה מאוד מרגש, והיה לי ברור שאם הדברים יעבדו - אז זו דרך טובה להגשמת החלום שמלווה אותי מגיל צעיר. אני מרגיש אני משתפר. יש לי עוד הרבה מאוד מה ללמוד ולתת. אני מתמקד בלשפר את היציבות שלי, לבסס סגנון משלי. הלאה, זה לעבור לקבוצה ברמה יותר גבוהה. בתקווה שבליגה הבכירה. יש לי רצון גדול להחזיר למועדון, וכן אני מקווה שבעוד שנה משהו טוב ייצא מזה".
בריאיון לאתר איגוד הכדוריד, פלד התייחס גם להתמודדות האישית בדרום פריז, ואיך הוא חווה גם את האנטישמיות הגוברת בצרפת. "לא קל ונעים, בטח שאתה שחקן של נבחרת ישראל, ובטח בתור ישראלי שאני שליח של המדינה שלי בצרפת. כבר נתקלתי בהפגנות בפריז, אבל אני יכול להגיד שבסביבה שלי אני זוכה לחיבוק במועדון, מההנהלה שמתעניינת, מהשחקנים, מהקהל. מאסי זה פרבר בדרום פריז. למעשה עיר קטנה. יש בה כמובן גם מהגרים. יודעים שאני ישראלי, אבל האנשים סביב הם לא הסוג הזה. יש ביניהם כאלו שאוהבים את ישראל. בכל התקופה הזו הם שואלים על המצב בארץ, איך המשפחה מסתדרת, וכמובן איך אני חי עם זה. יש כאן גם קהילה יהודית לא קטנה. ישראלים. בית חב"ד, בית כנסת. אין על הכנסת האורחים של היהודים כאן. אנשים חמים".
פלד להשתלבות בנבחרת הלאומית ולקמפיין האחרון במוקדמות היורו: "חוויה. היו רגעים יותר טובים ופחות. לא קל להשתלב כשוער צעיר בנבחרת לאומית, עם שני שוערים מנוסים כמו דן ויהב. אני מעריך אותם מאוד. היינו נגיעה מהעפלה ליורו. זה משמח שהבאנו יכולת טובה בחלק מהמשחקים. זה מאוד כאב שלא הגענו ליעד שרצינו. לא פשוט לשחק את כל המשחקים מחוץ לישראל. ההדרכה מצד דויד פיסונרו וחן פומרנץ חד משמעית קידמה את הנבחרת. נבנית נבחרת טובה. עוד נגיע להישגים ונעפיל לאליפויות בשנים הבאות. אני מודה למאמנים שנתנו לי הזדמנות ובעיקר ביטחון".
וגם כמי שגדל ויצא לקריירה האירופית מהפועל ראשל"צ, הוא שיתף בתחושות על הזכייה של האדומים באליפות לאחר שבע שנים: ""התרגשתי מאוד. זה המועדון והבית שלי בישראל מגיל 5. לראות את הקבוצה מצליחה להחזיר את התארים, נורא שימח אותי עבור כולם. קיוויתי שזה יקרה שנים, ואני שמח גם עבור סער פרנקל שאימן אותי מגיל צעיר והוביל את הקבוצה לאליפות. שאפו גדול להפועל".
והשוער בחר לסיים עם המסר: "שהחטופים יחזרו. שכל החיילים יחזרו בשלום. לא קל לחוות מבחוץ את התקופה הקשה שהמדינה עוברת, אבל שנמשיך להתגבר. שנגן על עצמנו מכל איום, ונהיה חזקים - עם ישראל חי!".