הסיפור של לוס אנג'לס לייקרס הוא סיפור באמת מופלא על אדם שגדל בתחתית של התחתית של החברה האמריקאית, הפך למולטי מיליונר בזכות חינוך ועבודה קשה ושינה לחלוטין תעשייה שאותה סייע להפוך לתחום שמגלגל מיליארדים. ג'רי באס גדל בשנות השלושים והארבעים בוויומינג - אשכרה דה מידל אוף נו וור - המדינה העשירית בשטחה בין מדינות ארצות הברית עם האוכלוסייה הכי קטנה לפי במפקד האוכלוסין.
אביו הביולוגי נטש את אימו ואחיו, וכילד בבית ספר יסודי ג'רי היה קם ב-4:30 כל בוקר כדי לעבוד לצד אביו החורג בחפירה והתקנה של צינורות אינסטלציה. בחורף, באס היה מגיע לבית ספר עם ידיים מדממות כי היה צריך לחפור באדמה קפואה. "למזלי לא חשתי את הכאב בגלל הקור" צחק. אחרי בית ספר הלך באס הצעיר לעבוד בסחיבת תיקים בבית מלון מקומי תמורת 2 דולר ליום. בגיל מוקדם עזב את בית הספר כדי למכור בולים ולצחצח נעליים בתחנות רכבת.
ואולם, באס תמיד חלם לעזוב את החיים הקשים בוויומינג והתעקש לחזור ללימודים ולהגיע לאוניברסיטה המקומית - שם עשה תואר בכימיה. בגיל 24, אחרי שעבר ללמוד באוניברסיטת דרום קליפורניה, כבר קיבל את הדוקטורט שלו בכימיה. הוא עבד בבוסטון עבור ממשלת ארה"ב ובהמשך עבד בסוכנות החלל הממשלתית ואז עבר לעבוד באוניברסיטת USC.
ב-1959 נכנס ד"ר באס לעסקי הנדל"ן הפורח בקליפורניה כשותף ברכישת קומפלקס בן 14 דירות במערב לוס אנג'לס. הוא שילם מקדמה בסך 6,000 דולר ועוד 100,000 דולר שלקח כהלוואה — ועם השנים הפך לאימפריית נדל"ן בשווי 350 מיליון דולר. 20 שנה אחרי שהגיע ללוס אנג'לס והתחיל את דרכו להפוך לטייקון נדל"ן מקומי, החליט באס לרכוש את לוס אנג'לס לייקרס (ביחד עם הארנה שלה וקבוצת ההוקי ששיחקה שם). הוא אמנם היה שווה 350 מיליון דולר אבל מבחינת נזילות לא היה לו את הסכום הנדרש ורק אחרי מסע גיוסים והשגת הלוואות ושותפים רכש את הקבוצה ב-67.5 מיליון דולר (כנראה מחיר שיא בזמנו לקבוצת NBA).
ברגע שרכש את הקבוצה שהגיעה ללוס אנג'לס בערך מתי שהוא הגיע ולא באמת הותירה שום חותם רציני על העיר, באס התחיל לשנות את איך שחשבו בארצות הברית על כדורסל. ממשחק שהתפתח בצפון מזרח המדינה ובמידווסט מול קהל מעמד פועלים קשוח ולבן שלא מתעניין בשום דבר מלבד ניצחון, באס הפך כל משחק של הלייקרס לאירוע שחייבים להיות בו. באס - שבילה את זמנו החופשי במועדוני לילה ובאחוזות פלייבוי, אהב סקס, מוזיקה וכדורסל - רצה לראות כדורסל באווירה של מועדון לילה ואחוזת פלייבוי. וכך היה.
באס השיק את תופעת המעודדות וההופעות במהלך המשחק, יצר תאי VIP ומושבי פרמיום והושיב בהם כוכבים הוליוודיים כדי שיהפכו את הכדורסל למגניב וסקסי. הלייקרס שלו נבנו סביב ווינרים שחיסלו את היריבות עם חיוך וכדורסל מהיר ומבדר, כשברקע רוקדות הנשים היפות ביותר בעולם. "בשנות השמונים, המשחקים של הלייקרס היו שילוב של טקסי האוסקר והגראמי עם נגיעות של אחוזת פלייבוי וסטודיו 54", הסביר וינסנט בונסיניורי, כתב הספורט הוותיק.
באס, בכוח האישיות שלו ובזכות מוסר העבודה שהוטמע בו בערבות וויומינג, השקיע את כל כולו כדי שפרויקט הכדורסל שלו יהיה האירוע שכולם רוצים להיות בו. ד"ר באס היה בעל שליטה גדולה מאוד על הנעשה בלייקרס אבל הוא מינה את האנשים הטובים ביותר שהוא הכיר לתפקידים בתוך המערכת ונתן להם את החופש לעשות מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. רואי החשבון הכי טובים ויצירתיים סידרו את המספרים, אנשי מקצוע וותיקים כמו ביל שרמן וג'רי ווסט בנו את הקבוצה, ושחקנים רצו להגיע לאל.איי ולקבל את הבמה שבאס הציע (וללכת למסיבות המעולות שארגן).
תחתיו הקבוצה זכתה בעשר אליפויות. אבל ההשפעה שלו היתה נרחבת הרבה יותר. בליגה כולה התחילו לאמץ את שיטות השיווק של הלייקרס וה-NBA, ליגה גוססת, קמה לתחייה. "ג'רי הפך את כולנו לאנשים טובים יותר", אמר עליו קארים עבדול־ג'אבר. "ג'רי באס שם את הליגה כולה על המסלול שהיא נמצאת בה היום" אמר עליו דיוויד סטרן, הקומישינר המנוח של ה-NBA. "הוא הראה לנו שהארנה יכולה להיות מרכז לא רק לכדורסל אלא גם לבידור. הוא הפך את אולם הכדורסל למקום שאנשים רוצים להגיע אליו כדי לראות כדורסל ולהיראות שהם רואים כדורסל".
ב-2013 באס מת וששת ילדיו ירשו את הקבוצה. 66% מהקבוצה הלכו לנאמנות משפחת באס, 11% לכל ילד (משתי אימהות שונות). הילדים של באס לא היו צריכים להניח צינורות בתוך אדמה קפואה. הם גדלו באל.איי החמימה ועבדו בעיקר בקבוצה ובעסקים של אבא. ג'יני, הבת האחראית ביותר לפי ג'רי, קיבלה בירושה שליטה על ניהול הקבוצה אבל כמו ב"יורשים" האחים שלה התנגדו לקונספט. ג'ים וג'וני התחילו לעשות תהליכים ומהלכים כדי להשתלט על הקבוצה.
עכשיו, בשלב הזה - 2013 עד 2017 - הליגה התחילה להשתנות באופן דרמטי. כניסתו של מארק קיובן כבעלים של דאלאס מאבריקס וכניסתו של וסטיב באלמר כבעלים של לוס אנג'לס קליפרס הקפיצו את היכולות הכלכליות של הבעלים הממוצע ב-NBA. בניגוד לקבוצות אחרות שבבעלות חברות ואינדיבידואלים מיליארדרים בעלי עסקים רבים, הלייקרס הם מקור ההון והמימון של משפחת באס. לא היה להם שום דבר מלבד הלייקרס - ולכן המאבק על השליטה היה מר.
ב-2017 ג'יני פיטרה את אחיה כסגן נשיא לענייני כדורסל ומינתה במקומו את חברה הטוב ואגדת הלייקרס, מג'יק ג'ונסון. כתגובה ג'ים וג'וני ניסו להדיח אותה מדירקטוריון הנאמנות, מה שהוביל את ג'יני להוציא צווי הרחקה לאחיה ולהשיג תמיכה מ-3 האחים האחרים. הכל הגיע לבית המשפט ובסופו של דבר הצדדים הגיעו לפשרות שאפשרו לג'יני להמשיך לנהל את הקבוצה ולאחים שלה לקבל כסף מהקבוצה מכל מיני תפקידים בקבוצה.
הלייקרס נשארה בבעלות משפחתית באקלים המשתנה ב-NBA. מעיין סנדוויצ'יה מקומית ואגדית במכרז עיר שהשתלטו עליה כל רשתות המזון הגדולות. הקבוצה לא באמת התקדמה בשליטת האחים למרות שנכנסו משקיעים מחוץ למשפחה - כולל פיליפ אנשוץ, הבעלים של חברת הספורט AEG והבעלים של עשרות אצטדיונים וארנות ברחבי העולם. ב-2021 אנשוץ, שכבר בן 85, מכר את ה-27% שלו לחברת "גוגנהיים השקעות" (שתיכף נחזור אליה).
למזלם של האחים לבית באס, אביהם בנה את הקבוצה כמותג על, הקוקה קולה של הכדורסל. ולכן כאשר לברון ג'יימס חיפש מקום לסיים בו את הקריירה שלו, הוא הגיע אליה. ולכן גם כשהקבוצה דשדשה במשך עשור, היא עדיין היתה בעלת כוח משיכה חזק מספיק כדי להחתים כוכבים ללא חוזה או לעשות טריידים בלתי נתפסים על שחקנים כגון לוקה דונצ'יץ'.ללייקרס, בניגוד לרוב הקבוצות ב-NBA, אין בעלות על קריפטו ארנה (פעם סטייפלס סנטר) אבל ההכנסות שלה מזכויות השידור המקומיות גדולות מאשר כל קבוצה אחרת - ברמה של הכנסה של חודש אחד מהסכם זכויות השידור שלה, שווה הכנסה של שנה שלמה עבור קבוצות אחרות.
וכמובן שההכנסות ממכירת כרטיסים וחסויות הן מהגבוהות בליגה - כי הלייקרס, אם הקבוצה מתפקדת או לא - היא תמיד שואו שצריך להגיע לראות מקרוב. זה הדבר היחיד שאיפשר למשפחת באס להישאר בעלים כשכל אקלים הבעלות ב-NBA השתנו מסביבם.
אתמול, הנכס שג'רי באס רכש בפחות מ-70 מיליון דולר לפני ארבעה עשורים וחצי נמכר על פי שווי של 10 מיליארד דולר. מי שרכש את הקבוצה היא חברת TWG, שרכשה את גוגנהיים השקעות, שב-2021, כאשר רכשה את המניות של אנשוץ, חתמה על חוזה עם באס שיהיה לה זכות ראשונים לרכוש את הקבוצה.
מדובר על חברה שהקים מארק וולטר (וכיום יש לו בעלות על 21% ממנה). TWG היא חברה בשווי 40 מיליארד דולר לפחות שמנהלת השקעות במיליארדי דולרים. השנה קיבלה השקעה ענקית (15 מיליארד דולר לפחות) מחברת ההשקעות Mubadala Capital, בבעלות בית המלוכה של אבו דאבי (הבעלים של מנצ'סטר סיטי) כדי "להרחיב את תיק המניות שלה בספורט".
חברת TWG היא גם בעלים של לוס אנג'לס דודג'רס מה-MLB, אחת מהבעלים של צ'לסי מהפרמיירליג ובעלים של קבוצת פורמולה 1 חדשה (קדילאק). ל-TWG יש בעלות חלקית או מלאה על כ-30 חברות, טורנירי ספורט וקבוצות ספורט. בקיצור, הסנדוויצ'יה של באס נקנתה על ידי מקדונלד'ס.
מה יקרה עכשיו עם הלייקרס? סביר מאוד להניח שיהיו השקעות גדולות בתשתיות ובאנשי מקצוע בכירים. כשגוגנהיים רכשו את לוס אנג'לס דודג'רס ב-2012, הם בנו סביב הקבוצה ארגון מאוד חזק, שמנוהל על ידי אנשים מאוד מקצועיים, שקיבלו הרבה מאוד כסף לבנות את הקבוצה עם השחקנים הכי טובים שכסף יכול לקנות. בשנים האחרונות, הדודג'רס הם הקבוצה הכי טובה בבייסבול. אולי יבנו עכשיו בלייקרס מערך שיאפשר להוציא את המיטב מלוקה דונצ'יץ'.
הרכישה של הלייקרס היא חדשות כלכליות טובות מאוד לליגה לקראת הוצאת מכרז על הקמת שתי קבוצות חדשות. אחרי שבוסטון נמכרה העונה בשיא של 6 מיליארד דולר, במשרדי הקומישינר אדם סילבר חיככו ידיים בהנאה ובציפייה לקבל לפחות 8 מיליארד דולר ממשקיעים שרוצים שתי קבוצות ב-NBA. מכירת הלייקרס ב-10 מיליארד דולר תוסיף עוד כמה מאות מיליונים למחיר הבסיס, אם לא עוד כמה מיליארדים. המשמעויות הן כבירות. כחלק מההסכם הקיבוצי של הליגה עם איגוד השחקנים, הכסף שנכנס מהרחבת הליגה לא מתחלק עם כוכבי הליגה, אלא נכנס רק לכיס של הבעלים. כלומר כל אחד מהמיליארדרים שכבר מחזיקים בקבוצות יקבל עוד 400-500 מיליון דולר מהקמת הקבוצות בסיאטל וככל הנראה בלאס וגאס.
ואם לעשות קצת זום אאוט, הסיפור של מכירת הלייקרס הוא הסיפור של הרבה מאוד עסקים מוצלחים בארה"ב. זו קבוצה שבנה יזם מקומי שבזכות היצירתיות שלו ומוסר העבודה שלו, הפך אותה לשם גלובלי ולנכס ששווה מיליארדים. כשמת, הנכס עבר לידי ילדיו הפחות מוכשרים וחרוצים ממנו - והם מכרו אותו בפי 142 מהשווי שנרכש לחברת השקעות גלובלית שגייסה כספים מאבו דאבי ומהשד יודע איפה.
ומי שהכי יהנה מזה, הם לא האוהדים חלילה (סביר להניח שישלמו יותר על כרטיסים), אלא בעיקר מיליארדרים אחרים שרכשו את הקבוצות האחרות בליגה לאחרונה.