זה אמנם היה בסך הכול משחק ידידות, אבל ההפסד אמש (שלישי) 3:1 לסנגל הכניס את אנגליה לסחרור. אחרי הביקורות נגד תומאס טוכל, עברו בתקשורת הבריטית לעסוק בהתפרצויות הזעם של ג'וד בלינגהאם, שבעט במיכל מים ליד הספסל, ואפילו המאמן תומאס טוכל סיפר בריאיון יוצא דופן כי אמו "נגעלת" מההתנהגות הזו של כוכב ריאל מדריד.
בלינגהאם איבד שליטה, רץ לעבר השופט הרביעי ובעט במיכל, בדיוק כפי שעשה בגמר אליפות אירופה בקיץ שעבר. הוא זעם על ההחלטה לפסול את שער השוויון שכבש, לאחר נגיעת יד של ליוואי קולוויל במהלך שהוביל אליו. הארי קיין נאלץ להרגיע אותו ולהחזיר אותו לכר הדשא בסיום, כדי שיוכל להצטרף למחיאות הכפיים של שחקני אנגליה לקהל בנוטינגהאם.
תחנת TalkSPORT העלתה בפני טוכל את הטענה שיש אוהדים הסבורים כי הנבחרת תתפקד טוב יותר בלעדי בלינגהאם. טוכל השיב: "קשה לי לראות את זה. אני חושב שזה צריך להיות הפוך - איך נוכל לקבל את הגרסה הטובה ביותר שלו, ואיך ליצור קבלה והבנה של מה שהוא תורם לנו, ואיך הוא מביא איתו מידה מסוימת של 'חדות' שאנחנו זקוקים לה. אני מבין שזה עלול לעורר רגשות מעורבים. אני רואה את זה אצל ההורים שלי, אצל אמא שלי - שלפעמים לא מצליחה לראות את הבחור הנחמד, המחונך, המתורבת שאני רואה, ואת החיוך שלו. כשהוא מחייך, הוא כובש את כולם, אבל לפעמים רואים את הזעם, את הרעב, את האש - וזה יוצא בצורה שיכולה להיראות דוחה. למשל, לאמא שלי מול הטלוויזיה".
טוכל המשיך והדגיש: "אבל באופן כללי, אנחנו מאוד שמחים שיש לנו אותו. הוא ילד מיוחד. אני חושב שיש לו משהו ייחודי. הוא מביא חדות שאנחנו מקבלים בברכה, וזו חדות שצריך אם אנחנו רוצים להשיג דברים גדולים. צריך לכוון את זה נכון. את הלהט הזה צריך להפנות אל היריב, אל המטרה. לא להפחיד שחקנים אחרים, לא להיות תוקפני מדי כלפי חברים או שופטים. כלפי היריב - כן. תמיד לכיוון הפתרון, כלומר לניצחון".
המאמן טען כי דן עם בלינגהאם בנושא: "אנחנו עובדים על זה. כן, יש לו את האש. אני לא רוצה לכבות אותה. הוא צריך לשחק עם האש הזו - היא הכוח שלו. אבל האש הזו באה גם עם תכונות שיכולות להרתיע, אפילו חבר לקבוצה. לפעמים רואים את ההתפוצצות כלפי שופטים ואת הזעם במשחק שלו. אם הוא יידע לתעל את זה נכון, ונסייע לו בכך, הוא בהחלט מביא את מה שאנחנו צריכים".