"רוצה להיזכר כמודל מכביסטי": בין זהבי לייני, דור פרץ הפך למנהיג

אחרי עונה מופלאה שהסתיימה עם האליפות ה-26 בתולדות מכבי תל אביב, דור פרץ התיישב לריאיון עם שרון דוידוביץ' לסכם את השנה שעברה עליו, כולל תואר שחקן השנה של ליגת העל עם 11 שערים ו-8 בישולים במדים של האלופה הצהובה. הריאיון המלא ישודר החל מהערב (שישי, 19:15, ספורט4) בחבילת הערוצים של ספורט1.

"זאת האליפות הקשה ביותר שהייתה לנו. מבחינת קושי, ריגוש, אמונה, תסוכלים - אני חושב שהמכלול שהאליפות הזאת מביאה איתה היא אדירה", סיפר פרץ על המרוץ הקשה עם הפועל באר שבע, ופירט על מה שהוביל את מכבי ת"א לשם. "אני חושב שהאליפות הזאת מביאה משהו שלי לא יצא לחוות בקריירה עד כה. באליפות הזו יצא לנו לרדוף ולאורך כל העונה, אבל לרדוף זה לא משהו שאני נרתע ממנו, כי יצא לנו לרדוף גם בעונות שלא זכינו באליפות, אבל אנחנו יודעים לעשות את זה. יש משהו ברוח המכביסטי ובמכביזם שלא מוותר. אנחנו עד הסוף נהיה שם. באליפות הזאת היה הרבה הרבה רגעים של התעלות מקצועית, רוחנית, מנטלית. שחקנים, צוות, מאמן, מועדון, קהל - כולם כמקשה אחת ידעו להתעלות ברמה אבסולוטית".

על תואר שחקן העונה: "התחושה היא נהדרת. אני חושב שאם הייתי זוכה לפני 6 שנים בתואר שחקן העונה התחושה שלי הייתה יותר גדולה באופן אישי. האני העצמי של היה הרבה יותר גדול, הייתי מרגיש באמת שחקן העונה, שאולי זו איזושהי מעמסה שאני באמת צריך לסחוב. היום אני מרגיש שזאת לא מעמסה, כי אני מרגיש שהתואר האישי הזה הוא תוצר ישיר של צוות, של הקבוצה של השחקנים שאני חלק מהם, של המועדון שאני חלק ממנו, של המשפחה שלי. לפני שש שנים הייתי זוקף אותו יותר אלי, הייתי נהנה יותר ברמה האישית. אני שמח שלא זכיתי לפני שש שנים. אני רואה אותו היום מאוד מאוד קולקטיבי. יש לי כל כך הרבה אנשים שהם חלק מהתוצר הזה ואני מאוד שמח, כי זה גם מעצים את הפרס הזה".

על הרגע בו אמילי דמארי הקפיצה את הקהל בבלומיפלד: "הייתי ביציע וראיתי כל אוהד באצטדיון עומד. כולם מריעים בצורה שלא ראיתי את בלומפילד בחיים ככה. הייתה אנרגיה מחשמלת באוויר. זה לחלוטין רגע שמבחינתי אני לוקח אותו כרגע מפתח לעונה שלנו, לחיים האישיים שלי אפילו".

על העזיבה של ערן זהבי וסיום העונה שלו אמר: "לכולנו היה חשוב מאוד ערן. כולנו רצינו שהוא יהיה חלק מזה וכמה שיותר מהר, כי ידענו כמה הוא חשוב לקבוצה. ידענו כמה משמעות יש לו לקבוצה. כמה משקל הוא מתווה באישיות שלו ובנוכחות שלו, בכריזמה שלו בחדר ההלבשה. מצד אחד אני רץ לחגוג איתו, מצד שני אני אומר, 'כן, זה ערן, והשלושער הזה והצמד הזה, בדיוק במאני טיים, בדיוק כשצריך'. נראה שהוא החליט לנכון איך לכתוב את התסריט באופן אבסורדי, זה ערן. הוא יודע להכיל דברים, הוא יכול להיות ברגשות עוצמתיים מאוד, אחרי אימון שהוא הבין שהוא לא פותח יום אחרי והוא מגיע לאימון ומשהו מתרגש. הוא עושה את הכי טוב שלו, והסוויצ'ים אצלו. לעתים אני, כמי שחשב שאני יכול לבוא לעזרת, אז משהו ברגשות אצלי דווקא נעשים לאורך זמן ארוך יותר. אם ערן, למשל, לא פתח במשחק כלשהו, אז אני לוקח את זה באופן שזה לא נכון או שזה כן נכון. ערן יום אחרי הוא כבר ביום הבא".

פרץ התייחס גם לאופי של קפטן הצהובים לשעבר ברגעים הקשים בפן האישי: "היו סיטואציות כאלה שזה היה קרוב לפיצוץ מבחינת זהבי, אבל זה חלף. אני לא חושב שהרבה שחקנים היו מסוגלים להכיל את האתגרים האלה. להיות על סף פיצוץ, ולכבוש שלושער כשצריך, צמד כשצריך ולהיות שם כשהקבוצה צריכה אותו. אני חושב שהרבה שחקנים כבר לפני היו מרימים ידיים. בשבילי, הלוואי שהיה לי את ערן עוד שנה, עוד שנתיים, עוד שלוש, וגם למועדון שבטוח שהיה שמח, אבל זאת החלטה של ערן".

לסיום נשאל איך היה רוצה פרץ שיזכרו את הקריירה שלו לאחר הפרישה: "הייתי רוצה שיגידו שאני מגלם את הערכים שאני באמת מאמין בהם, ומתגאה בהם כמכביסט, ושזה גם בא לידי ביטוי על המגרש".