41 שנות המתנה לתואר אירופי מבחינת טוטנהאם הגיעו לסיומן דווקא בעונה איומה בזירה המקומית. התרנגולים נמצאים רק במקום ה-17 בפרמיירליג וכשלו בגביעים, אבל בליגה האירופית הם מצאו את הישועה וחגגו הערב (רביעי) 0:1 יקר בגמר הכל-אנגלי בסן מאמס מול מנצ'סטר יונייטד. ברנן ג'ונסון דחק את שער הניצחון בדרדל'ה בדקה ה-42, אבל גיבור המשחק היה מיקי ואן דה ון, שסיפק הצלה אקרובטית מקו השער ומנע את השוויון של רסמוס הוילונד.
זה תואר ראשון של טוטנהאם מאז גביע הליגה ב-2008 וכאמור תואר אירופי ראשון מאז הזכייה בגביע אופ"א ב-1984 (ורביעי בתולדותיה). בזכות התואר הזה, היא תהיה הקבוצה השישית של אנגליה בליגת האלופות בעונה הבאה - שיא למדינת אחת במפעל. סך הכול יהיו לפרמיירליג לא פחות מתשע קבוצות במפעלי אופ"א.
המאמן אנג' פוסטקוגלו: "אני עדיין מנסה לעכל את כל זה. אני יודע מה זה אומר עבור מועדון הכדורגל הזה. לצערי, ככל שזה נמשך - קשה יותר לשבור את המעגל הזה. הרגשתי את המתח אצל כולם במועדון, כי הם כבר היו במצב הזה בעבר. עד שאתה לא מצליח 'להוריד את הקוף מהגב', אתה לא באמת מבין איך זה מרגיש".
מבחינת פוסטקוגלו, מדובר בסגירת מעגל של ממש. לפני מספר חודשים הצהיר המאמן האוסטרלי ש"בעונה השנייה אני תמיד זוכה בתארים", והיום גיבה את האמירה הזו עם הישג שגם מאמנים גדולים ממנו לא הצליחו לרשום עם הספרס.
"פירשו לא נכון את האמירה ההיא", אמר פוסטקוגלו אמש. "לא התכוונתי להישמע שחצן, אבל פשוט האמנתי בזה, באמת האמנתי. בשלב מסוים בעונה, כיוונתי כל הזמן לתואר אירופי. עם כל הכבוד, לסיים במקום השלישי או הרביעי בפרמיירליג לא היה משנה שום דבר מהותי במועדון, אבל תואר אירופי? בהחלט ייתכן שכן".
גם גארת' בייל, אגדת טוטנהאם, תומך כעת בהשארתו של פוסטקוגלו לעונה נוספת. "הוא הפך לאגדת מועדון", אמר בייל. "אני חושב שיש לו את מה שנדרש כדי להוביל את טוטנהאם לעתיד טוב יותר, הוא הרוויח את הצ'אנס".
גיבור הערב השני היה מיקי ואן דה ון, שבגמר דל באירועים או רגעים זכירים, סיפק את אחת מהצלות העונה, כשעצר באקרובטיות מהקו את מה שאמור היה להיות שער השוויון של מנצ'סטר יונייטד. "עוד לא צפיתי במהלך, אבל שמעתי שהוא היה די טוב", שיחזר ההולנדי. "נפלתי חזק על הדשא הסינטטי, אז הגב די כואב לי - אבל כל מה שאכפת לי עכשיו זה שזכינו בגביע". ואן דה ון "נקם" במלעיזים בסיום, ואמר ש"זה לא נורמלי - כשחתמתי בטוטנהאם, כולם צחקו עליי שלא אזכה בשום תואר, לעולם. והנה, עכשיו הוכחנו את ההפך הגמור, וזו תחושה שלא תאומן. הייתה לי עונה די קשה, כולל לא מעט פציעות, אבל הגענו לנקודה הכי מתוקה שיש".
ברנן ג'ונסון, כובש שער הניצחון: "אני כל כך שמח עכשיו, זה הכול. המועדון הזה לא זכה בתואר 17 שנה. זה כל כך משמעותי. מאז שהגעתי לכאן, שמעתי כמה 'טוטנהאם קבוצה טובה, אבל לא מסוגלת ללכת עד הסוף'. אז הלכנו עד הסוף. השער? אני יודע שנגעתי בכדור. הוא תעתע על הקו, אני לא יכול לתאר את ההרגשה הזו. הדקות האחרונות היו נוראיות, לא יכולתי לצפות מהספסל. רק שמעתי מה אחרים אומרים ושאלתי כמה זמן נשאר. כשהצלחנו להגן בקרן האחרונה, הבנתי שזה נגמר".
השוער גוליילמו ויקאריו: "אני עדיין לא מצליח להאמין למה שעשינו הערב, זה בלתי נתפס. כתבנו היסטוריה - ממש במובן האמיתי של המילה. הקבוצה הזו של שחקנים כתבה היסטוריה בשנת 2025. הייתה גם הצלה אחת של מיקי ואן דה ון על קו השער. ידענו לפני המשחק שנצטרך מאמץ מכל אחד ואחד - וזה בדיוק מה שעשינו. עכשיו הזמן לחגוג".