בניגוד לכמעט כל שחקן ב-NBA, אלכס קארוסו לא גדל מכיתה ו' בקבוצת כדורסל רצינית שעוקבים אחריה סוכנים של ענקיות הלבשת ספורט וסקאוטים מכל הקולג'ים במדינה. הוא למד כדורסל מאביו, מייק (את האתלטיות "החמקמקה" קיבל דווקא מהצד של אימו, ג'קי. היא היתה אתלטית וגבוהה לאישה) וממשחקים בפארקים.
עד השנתיים האחרונות של קארוסו בתיכון, בקלות היה אפשר להתבלבל שבכלל לא מדובר בכדורסלן או מישהו שרוצה להיות כדורסלן. הוא היה רזה מאוד, נמוך מאוד ולא קיבל דקות משחק רבות מדי בקבוצת ה-AAU שלו או בקבוצת התיכונים שלו, אבל הוא אף פעם לא התייאש מהסיטואציה הזו.
הוא אהב את המשחק כל כך שהיה הולך לפארקים לחפש עם מי לשחק ותמיד חשב על כדורסל. בזמן ששחקנים בשכבת גילו כגון שאבאז מוחמד, אנדרה דראמונד ואנתוני בנט קיבלו הצעות מסוכנים וקבוצות קולג'ים שצפו ב"מיקס טייפס" שלהם מטביעים וקולעים ברמה הכי גבוהה, קארוסו חיפש מדי יום 9 שחקנים אחרים כדי לשחק 5 על 5 בפארק. כשלא הצליח למצוא מספיק שחקנים היה משחק 3 על 3 או אפילו לבדו.
Imagine telling these two, nine years ago while they were grinding in the G League, that they'd be heading to an NBA Western Conference Finals together one day. pic.twitter.com/uJPQiGC8ZO
— Thunder Film Room (@ThunderFilmRoom) May 18, 2025
קארוסו גדל בקולג' סטיישן, העיר בה נמצא הקמפוס הראשי של אוניברסיטת טקסס A&M, וכתלמיד בבית ספר היה מגיע לאולם הכדורסל של האוניברסיטה כדי למצוא שחקני קולג'ים לשחק נגדם. כמעט תמיד היה השחקן הכי רזה וקטן באולם ונבחר אחרון לקבוצה. אבל הוא גם היה הכי נחוש על המגרש. הבדיחה עליו היתה שהוא היחיד שמוכן לשחק הגנה במשחקים הללו.
לעיתים, קארוסו כל כך רצה כבר להגיע לאולם שהיה מגיע לשם בשש בבוקר ומחכה בחוץ עד שמישהו יפתח לו את הדלת. פעמים רבות זה שפתח לו את הדלת היה אביו מייק, שהיה המנהל הספורטיבי של המכללה. אחרי שחווה קפיצת גדילה משמעותית בקיץ לפני השנה האחרונה שלו בתיכון (גבה בכמעט 13 ס"מ) חזר ל-AAU והפך בקלות לשחקן הכי טוב במועדון החדש שלו ביוסטון. "הוא הטביע על כולם" אמר ריצ'רד לאו, שאימן אותו בקבוצה. "התקשרתי לכל המאמנים בקולג'ים שאני מכיר כדי לדבר עליו".
בשנה האחרונה שלו בתיכון עשה קארוסו כ-52 אלף ק"מ בעיקר בתחבורה ציבורית כדי להגיע למשחקים עם קבוצה ביוסטון. הוא עשה זאת כדי לקבל הצעות למלגה לקולג' ובסוף בחר לא להתרחק יותר מדי מהבית. קארוסו שיחק ארבע שנים ב-A&M. נתן מספרים צנועים יחסית ואף אחד לא בחר אותו בדראפט. הוא נחשב לשחקן הגנה טוב ושחקן התקפה חכם אבל פשוט "לא נראה" כמו שחקן. הוא עדיין היה צנום יחסית וללבנבנות שלו נוספה צרה נוספת: הקרחה מוקדמת.
באוקלהומה דווקא ראו בו משהו כנראה. הוא חתם בקבוצת ה-G ליג של הקבוצה ובניגוד לשחקנים אחרים שמגיעים ל-G ליג מתוך מחשבה שהם עכשיו יראו כמה הם יותר טובים מכל האחרים, יבלטו עם הופעות אישיות כבירות ויחתמו על חוזה בקבוצת NBA - אלכס קארוסו היה ב-G ליג עם מיינדסט שונה לחלוטין.
"סיבה גדולה לכך שהרבה חבר'ה נתקעים ב-G ליג היא שהם לא מבינים את התפקיד שהם נבחנים עליו" אמר בראיון בפודקאסט של ג'יי.ג'יי רדיק לפני מספר שנים. "זה כמו ללכת לראיון עבודה לתפקיד מנהל הכספים הראשי של חברה כשהם פשוט מחפשים מישהו שינקה את השירותים".
אז קארוסו בא ל-G ליג כדי "לנקות שירותים". הוא עשה את כל הדברים שלא עושים ב-G ליג - בעיקר הגנה - והוא עשה אותם בצורה מעולה עבור מאמן צעיר בשם מארק דייגנולט, מאמנו כיום ב-OKC. במהרה, קארוסו מצא את עצמו בלוס אנג'לס לייקרס שחיפשה שחקנים שינקו את השירותים בקבוצה של לברון ג'יימס.
בלייקרס הפך קארוסו לשחקן לגיטימי ב-NBA במיוחד בגלל שהפך לשחקן הגנה פשוט מעולה, עם מנטליות של אנדרדוג, אתלטיות מפתיעה, מוסר עבודה מטורף ומוח כדורסל מבריק, שטיפח במשך שעות על גבי שעות במשחקים בפארק ובאולם הקולג'. בלייקרס, עימה זכה באליפות, גם קיבל את הכינוי "הממבה הקירח" כהומאז' לכינוי של קובי בריאנט.
כיום, אלכס קארוסו, 30, הוא השחקן הכי מנוסה במועמדת הבכירה ביותר לאליפות, שחקן ההגנה הכי טוב בקבוצה ההגנתית הכי טובה בפלייאוף ושחקן שדייגנולט יכול להציב אותו בהגנה על ניקולה יוקיץ' במשחק מספר 7. סביר מאוד להניח שקארוסו הוא שחקן ההגנה הכי טוב ומגוון בליגה. עם כל הכבוד לכל האחרים.
הקייס הסטטיסטי לטענה הזו הוא מהודק. במדד EPM הגנתי (פלוס מינוס בהגנה) קארוסו הוא הטוב בליגה עם 3.0+ בעונה האחרונה. כלומר הוא מצליח להוריד את היריבים שלו ב-3 נק' בממוצע ל-100 פוזשנים. זה טוב יותר מאשר ויקטור וומבניאמה (2.8), דריימונד גרין (2.7), אמן תומפסון (2.6), רודי גובר (2.2) ורבים אחרים שנחשבים לשומרים מעולים.
קארוסו גם אחראי על הכי הרבה איבודים של היריבות ל-100 פוזשנים (בודקים את החטיפות, סחיטת עבירות תוקף והסטת כדורים) ויש לו את הדפנסיב רייטינג השני הכי טוב בליגה (אחרי חברו לקבוצה קייסון וואלאס). מה שהנתונים המתקדמים לא רואים זה שקארוסו, כולה 1.96 מטר, הוא שחקן שיכול לשמור על שחקנים כמו ג'ה מוראנט אבל גם שומר מצוין על קוואי לאונרד ואפילו על יאניס אנטטוקומפו ויוקיץ'. סביר להניח שבסדרת גמר המערב יצטרך להוביל את המאמץ ההגנתי בשמירה על אנתוני אדוארדס.
ואולי הדבר שהופך את קארוסו לשחקן הגנה כל כך טוב זה הדרך בה הוא מדביק את חבריו בנחישות הבלתי נגמרת שלו למנוע מהיריבות לקלוע. "חלק מהדברים שהוא עושה... קופץ על הפרקט, מקריב את הגוף שלו, אתה חייב לעשות מה שאח שלך עושה כשאתה רואה את זה" הסביר דמאר דרוזן, חברו לקבוצה בשיקגו בולס, ל-ESPN. "אתה רוצה לעזור לו כמה שיותר".
ה"מיקס טייפ" שלו אולי מתאים לצפייה רק של גיקים כבדים של כדורסל אבל יש מצב שזו הדרך היחידה שבה קבוצה כל כך צעירה כמו אוקלהומה סיטי יכולה לזכות באליפות. דרך ההגנה שמוביל מנקה שירותים קירח.