מגיעות להפועל באר שבע המון מחמאות. רן קוז'וך בנה קבוצה יציבה ויעילה באופן כמעט קטלני. לאורך רוב העונה היא הובילה את הליגה בביטחה, תוך כדי שהיא מציגה כדורגל מהנה. מגיעות גם מחמאות לדן ביטון, שהתעקש להשתחרר ממכבי תל אביב ממש עד הרגע האחרון של חלון ההעברות. הוא חזר הביתה אחרי עשר שנים ונתן עונה גדולה (כולל שער מול מכבי, אותו בחר לא לחגוג). מחמאות כמובן גם למתן בלטקסה, שנראה שמצא את המוג'ו שלו מחדש בנגב. מכבי תל אביב לעומת זאת? לה לא מגיעות מחמאות. לה מגיעה אליפות.
אין דבר שווינרים צריכים פחות מאשר מחמאות. ווינרים צריכים את הדם בעיניים והבעיטה בתחת. את ההבנה הצורבת שמוטבעת עמוק בנשמה, לפיה ניצחון הוא לא הדבר החשוב ביותר - אלא הדבר היחיד. אין דבר גרוע יותר לווינרים מאשר "להישאר עם המחמאות". אין מועדון ווינרי והישגי יותר בכדורגל הישראלי מאשר מכבי תל אביב (פעם מכבי חיפה ניסתה לתת פייט על התואר, אבל מי שראה את הקבוצה הזאת החודש האחרון לא יכול לטעון כזה דבר באמת). מכבי תל אביב לעולם לא תסתפק במחמאות.
הערב אתמול (שני) יכול היה להיגמר אחרת. הפנדל שנשרק לטובת בית"ר ירושלים הגיע אחרי שהכדור עבר בבירור את קו החוץ. הפועל באר שבע לחלוטין יכולה להרגיש שהיא מקופחת. ועכשיו היא יכולה להישאר עם המחמאות ותחושות הקיפוח, בנוסף לטענות נגד בית הדין. אלא שבסופו של דבר הגיעו שתי קבוצות למחזור הכי חשוב של העונה, וקבוצה אחת רקדה על המגרש, וקבוצה אחרת לא עמדה בלחץ. אם מכבי תל אביב תזכה באליפות, אף אחד לא יזכור את הפנדל הזה או את משחק המקלות נגד סכנין. יזכרו שקבוצה אחת זכתה ביותר נקודות והביאה אליפות.
אחת מהקבוצות תקבל בסוף העונה הרבה מחמאות, וזו לא תהיה מכבי תל אביב. לא בגלל שלא מגיעות לה מחמאות, אלא בגלל שמקום שני בשביל מכבי תל אביב זה לא הישג. לא מדובר פה באירוויזיון מול שופטים אנטישמים אלא בקבוצה הכי עשירה בישראל. אליפות זה האובייס. פחות מזה זה כישלון. אם מכבי תל אביב לא תעמוד במשימה בבלומפילד בשבת מול בית"ר ירושלים, אף אחד לא יחלק לה מחמאות.
אם הפועל באר שבע תיקח אליפות, והאפשרות הזאת בהחלט עדיין קיימת - זה יהיה אחד ממחזורי הסיום הכי דרמטיים בתולדות הליגה. משהו שישתווה לאליפות של מכבי תל אביב ב-2003 בזכות הפרש שערים או לאליפות הקיזוז ב-2010 של הפועל תל אביב עם הגול של זהבי בדקה ה-92 בטדי מול בית"ר. להבדיל, אם מכבי תל אביב תזכה באליפות - זו תהיה פשוט האליפות ה-26 של הקבוצה שכל האתוס שלה בנוי על זכייה בתארים.
אם מכבי תל אביב תזכה באליפות אף אחד לא יזכור את הקאמבק המטורף, את העובדה שהיא הייתה הקבוצה היחידה שנאלצה להתמודד עם משחקי "בית" באירופה, את הקושי למצוא מאמן בקיץ ואת המרדף אחרי מילסון. קבוצות אחרות יכולות להתמודד עם נרטיבים מורכבים, במכבי תל אביב פשוט סופרים תארים.
ואיזו סגירת מעגל מדהימה לערן זהבי. 15 שנים אחרי האליפות ההיא עם הפועל, הוא יירד מכר הדשא בבלומפילד בפעם האחרונה כשחקן מכבי תל אביב. הסמל הכי גדול של הכדורגל הישראלי בדור האחרון, והווינר הכי גדול שאי פעם הסתובב באזורים שלנו בכלל. הספר עליו כבר נכתב, הסרט עליו ייצא בקרוב - אבל את הסוף ההוליוודי שלו הוא עדיין יכול לכתוב בעצמו, עם אליפות שישית אישית - ואליפות חמישית במכבי תל אביב. לאבי נמני ולגיורא שפיגל יש "רק" ארבע. אם זה יקרה, אחד מהכוכבים מעל הסמל של מכבי תל אביב יהיה מוקדש לעד לערן זהבי.