גאווה דרום-לונדונית: קריסטל פאלאס עושה הכל בדרך הנכונה

אוהד אפרת, הישראלי שהיה אנליסט בקריסטל פאלאס ומשמש כיום כמתאם לפיתוח הכדורגלנים באקדמיה של המועדון הלונדוני, דיבר עם וואלה ספורט על העקרונות שהובילו את העיטים מדרום לונדון לגמר הגביע האנגלי הערב (שבת, 18:30, ספורט1).

"להסתמך על תוצרת מקומית"

קריסטל פאלאס אינה קבוצה עשירה ופופולרית בלונדון כמו היריבות העירוניות שלה - ארסנל, טוטנהאם, צ'לסי ואפילו טוטנהאם - אבל היא כן משתמשת ביתרונות היחסיים שלה כדי להביא שחקנים מוכשרים לאקדמיה שלה. "אנחנו רבע שעה מלונדון ברידג'", אומר אפרת. "בניגוד לקבוצות כמו צ'לסי או ארסנל, שמגרש האימונים והאקדמיות שלהן נמצאים הרחק ממרכז לונדון וקשה להסיע אותם או מאוד יקר, אצלנו הורים שאין להם איך להסיע את הילדים לצפון, יכולים להגיע בקלות אלינו. זה אומר שאצלנו יש ילדים ממעמד סוציו-אקונומי פחות טוב מאשר מקומות אחרים אבל זה גם משתלב טוב ב-DNA הכללי של המועדון".

וה-DNA הזה הוא דרום לונדון. איפה שיש מהגרים ובני מהגרים רבים מאפריקה והקאריביים וגיוון תרבותי רחב מאוד. "אנחנו במועדון מאוד גאים במיקום שלנו בלונדון ובאופי המיוחד של האזור והמועדון", אומר אפרת. "לא סתם אומרים כאן 'South London and Proud'. מדרום לונדון וגאים בזה. זה משהו שמאוד נוכח בתרבות. יש לנו מגרשים חדשים - חדישים ולדעתי טיפה יותר מדי חדישים ונעימים, כי בכל זאת, אנחנו לא מפונקים כמו המועדונים בצפון - והדשא בהם הוא כמו ענן. זו תוצאה של הגננים, ה-Groundkeepers, שפשוט נותנים 120%. כאן במועדון, גם האנשים עם התפקידים הכי פחות נוצצים נותנים 100% או יותר בתפקיד שלהם בגלל הגאווה שלהם להיות במועדון כמו קריסטל פאלאס. זה ממש הטיפוסים שמחפשים כאן. לא מקבלים לתפקיד מישהו שלא יתן 100% מעצמו - גם בתפקיד הכי קטן".

כשהנוער של קריסטל פאלאס נפגש עם הנוער של פריז סן ז'רמן, אחד מאנשי הצוות של הקבוצה מהבירה הצרפתית ניגש לאוהד ושאל אותו "מאיפה אתם מביאים את כל האתלטים האלה, אצלנו הם לא כאלה!".

"אנחנו לא יכולים להביא את השחקנים הכי נקיים עם הכדור" ,עונה אוהד אפרת בשיחה לוואלה ספורט. "אנחנו בטח לא יכולים להרשות לעצמנו שחקני נוער עם מה שיש לשחקני הנוער של פריז ברגליים. אבל היכולת לרוץ היא מאוד חשובה לנו במועדון. הכל מאוד מדעי. מודדים כמה ירוצו ובאימונים יתנו הכל. בוחנים הרבה מאוד מהפריזמה האתלטית והמבחנים הפיזיולוגיים. האימונים בקצב גבוה, ממש גבוה. בשום אקדמיה אחרת לא מתאמנים בקצב כמו אצלנו. לפעמים זה קצת מקשה ללמד כדורגל אבל אצלנו מלמדים לרוץ ולנצח כי זה היתרון היחסי של קריסטל פאלאס על יריבות אחרות, שיש להן את הכסף להביא את השחקנים הכי טובים".

יש כמה תכונות אופי שאנשי המקצוע בקריסטל פאלאס מחפשים באופן אקטיבי. "אצלנו מאוד-מאוד חשוב שהילדים, שרבים באים מבתים לא קלים בכלל, ידעו לקחת אחריות על המעשים שלהם. שיהיו ממושמעים ושיבינו שהם אנדרדוגים, שהם יצטרכו להילחם על כל רגע שלהם עם הכדור. הם צריכים להיות גאים בייצוג דרום-לונדון, אבל גם לדעת לבוא קטנים. אצלנו אנחנו לא מפונפנים או סנובים כמו צ'לסי. אנחנו באים לשחק חזק מאוד, קשוח מאוד וגם מאוד שכונתי. אצלנו השחקנים לא מקבלים עידון משמעותי. אם שחקן הוא שחקן כנף שרוצה לרוץ על הקו, לא הולכים נגד הטבע שלו. כמובן שיושבים איתו ומראים לו איך הוא יכול לקבל החלטות טובות יותר, אבל חשוב מאוד לנו שהגולמיות של השחקן תבוא לידי ביטוי. מאוד, מאוד נזהרים מאימון יתר".

"יש שני שחקנים - ג'ואל דרייק תומאס והינדולו מוסטפה - שהם יכולים להיות ברמה מאוד גבוהה. ולא מנסים לאלף אותם כדי שיתאימו לסגנון משחק מסוים. מה ששלהם, שלהם. אנחנו מאמינים ששחקן כשהוא 'טבעי' הוא יעשה את מה שנכון לא בגלל מה שהמאמן אמר לו אלא בגלל שהוא למד את זה. הם תמיד יהיו יותר הם מאשר הם 'קריסטל פאלאס'. אין כאן שיטה שאנחנו מכניסים את הילדים לתוכה. הם השיטה".

מצד אחד, מגדלים את השחקנים "מאוד פרא" כפי שאוהד אומר, אבל מצד שני כל ילד - מהשחקן הכי טוב בקבוצה ועד השחקן ה-25 - יושבים עם מאמנים ועובדים אינדיבידואלית על המשחק שלהם.

"המאמנים כאן פשוט בלי הרבה אגו", אומר אוהד אפרת. "יש כאן מאמנים שהיו שחקנים בפרמיירליג והם עדיין יהיו פתוחים לחלוטין לדבר עם שחקן נוער או מתמחה ולקבל ממנו עצות. וזה בדיוק האופי שצריך בעבודה באקדמיה של מועדון כמו קריסטל פאלאס. כי כל ילד ישב לניתוח וידאו אישי ואז יגיע מאמן ויסביר לו קצת על תפיסות טקטיות ויש מאמנים שעוזרים הרבה יותר בטכני כי אם כל הכבוד לי, אני לא יודע איך להגיד לו להכניס את הרגל בזווית מסוימת טוב יותר מאשר מאמן ששיחק בפרמיירליג. מצד שני, אני יכול להיות חזק יותר בניתוח וידאו. אז צניעות היא מאוד חשובה. אנחנו שואלים הרבה שאלות ואנחנו עובדים אינדיבידואלית עם כל השחקנים. מהכי טוב ועד הילד האחרון בסגל. כולם, בעצם, מקבלים אימון אישי. וזה למה? כי תמיד יש שחקן שהיה השחקן ה-18 בטיבו בסגל אבל אז, בגיל 16, מסתדר לו משהו, משהו נתפס במוח, והוא עושה קפיצה מטאורית. יש לנו שחקן כזה שלפני שנה היה השחקן הכי פחות משמעותי בקבוצת הנוער והיום מתאמן עם הבוגרים והוזמן לנבחרת עד גיל 18. וזה הרבה מאוד בזכות זה שאנחנו, המאמנים, ואנשי הצוות, הפסיכולוגים ועובדי הרווחה, עובדים אחד עם השני. חדר הפגישות כאן כל הזמן עמוס. מ-7 בבוקר עד חמש בצהריים. כל העובדים באקדמיה עובדים כאן פול טיים בזה".

"אצלנו בקריסטל פאלאס יש שנים מושגים שכל הזמן חוזרים על עצמם. Safe Guarding ו-Player Care. לשמור על הילדים ולדאוג להם. יש לנו מספר עובדי רווחה במועדון והם בודקים שהילד במצב טוב בבית", סיפר אוהד. "נגיד אם הוא מקבל אוכל כמו שצריך, אם יש לו תוספי מזון ושהוא לא עובר דברים קשים בתוך המשפחה. יש ילדים שמגיעים אלינו וצריכים למצוא להם משפחה מאמצת שלא גרה רחוק ממגרש האימונים כי אנחנו לא בטוחים שמה שקורה בבית טוב לו. באנגליה, בגיל 16, אתה בעצם יכול להפסיק ללמוד ואתה יכול להיות עם סדר יום של מקצוען. זה אומר לבוא למגרש האימונים בבוקר, לאכול ארוחת בוקר, לעשות אימון ואז להמשיך ביום. אבל אצלנו המועדון מספק חינוך ולימודים למה שהילד רוצה ללמוד. הילד רוצה ללמוד זואולוגיה? אחלה, נביא מורה פרטי לזה. מה שהילד רוצה להיות - אנחנו נדאג לכך שיקבל חינוך. וזה נכון גם אם הוא מסיים את המסלול באקדמיה ולא מצטרף לקבוצה הבוגרת. הוא בעצם מקבל 3 שנות לימודים כמלגה מהמועדון. זו תוכנית חדשה שאנחנו מאוד גאים בה. כדי שהילדים לא יצאו מהכדורגל בלי חינוך ועתיד".

גמר הגביע בשבת נגד מנצ'סטר סיטי יהיה גמר הגביע השלישי בהיסטוריה של קריסטל פאלאס. הם הגיעו לגמר ב-1989/90 וב-2015/16. בניגוד למנצ'סטר סיטי, שרואה בעונה ככישלון גמור - גם אם תזכה בגביע - בקריסטל פאלאס, כשבסגלה לא מעט שחקני בית כגון טייריק מיצ'ל, נת'ניאל קליין, קיילב קפורה וג'סטין דבני - ניצחון יהיה היסטורי ויכתיר את העונה כטובה ביותר בהיסטוריה של המועדון. בכל מקרה, פאלאס לא הולכת להתבטל מול סיטי. בכל זאת, הם 'South London and Proud'. על האתוס הזה גדלו.