טייריס הליברטון, הגארד הכוכב של אינדיאנה פייסרס, לא ישכח את המשחק השני של עונת 2024/25. המשחק היה נגד ניו יורק ניקס, שאותם הדיח מהפלייאוף בעונה שלפני. הוא קלע בו 0 נקודות. 0 מ-8 מהשדה. חילק 5 אסיסטים בלבד והפייסרס הובסו בצורה משפילה. אלו היו 26 דקות בהן, בפעם הראשונה בהיסטוריה, הליברטון הרגיש שיש לו ספקות לגבי היכולת שלו לשחק ברמה הכי גבוהה ב-NBA.
אחרי המשחק, מוקף בחברים ומשפחה, הליברטון רצה להיות שמח, בטוח בעצמו ואופטימי - כמו אחרי כל משחק. אבל פשוט לא היה מסוגל לעשות את זה. "לא הרגשתי כמו עצמי" סיפר בראיון לאת'לטיק. "לא הרגשתי בסדר. החרא הזה... זה רע. התקשיתי להסתכל על עצמי במראה. התקשיתי לקום בבוקר וללכת לעבודה, להיכנס לאולם. ניסיתי להימנע ממלכת לעבודה".
מה קרה? מאחר שגדל במעמד ביניים בוויסקונסין ולא ברחובות גטו אורבני, הליברטון לא היה יכול לשאוב את המוטיבציה שלו להיות הכי טוב מהרצון לסייע למשפחתו לצאת מהעוני - כמו חלק לא קטן מעמיתיו בליגה. ולכן תמיד השתמש במדיה החברתית ככלי למציאת מקור ללא תחתית למוטיבציה.
הוא היה קורא את כל המינשונים שזכה להם ברשתות - במיוחד אחרי משחקים רעים שלו - כי זה הלהיט בו את הרצון שלו להשתיק את הצייצנים על המגרש. "הכוח של המדיה החברתית הוא אמיתי" אמר בפאנל שהשתתף בו ב-2022. "אתה יכול למצוא שם השראה ואנשים שחושבים כמוך. וזה גם עוזר לגבש את מה שאתה חושב על איך שאתה נראה, חוש האופנה שלך או רעיונות שיש לך".
When you ain't do nun on the group project and still get an A? pic.twitter.com/xpshYZhMyA
— Tyrese Haliburton (@TyHaliburton22) August 10, 2024
כאמור, המדיה החברתית, לאורך הקריירה של הליברטון, היתה עבורו דלק למוטיבציה. גם כשהיו שם טרולים מרושעים שלעגו לו על הכישלונות. הוא תמיד עמד בגאון מול מותחי הביקורת והשתמש ברעל שלהם כדי לתדלק את עצמו. ואולם אחרי האולימפיאדה בה בקושי שיחק בגלל פציעה, הוא העלה תמונה שלו לטוויטר עם מדליית הזהב והכיתוב, עם הרבה הומור עצמי: "כשאתה לא עושה כלום ועדיין מקבל ציון 100 בפרויקט".
האולימפיאדה והפוסט ההומוריסטי הולידו זרם בלתי נגמר של ציוצים אכזריים במיוחד כלפי הפוינט גארד. "לא הייתי יכול לעשות שום דבר עם זה" אמר בראיון לאת'לטיק. "לא שיחקתי אז הדרך היחידה שלי להגיב כמו שאני יודע נעלמה לי. ופשוט נשטפתי בשליליות של אנשים שמדברים מהתחת. זה היה כל כך חמור שפשוט הפסקתי לחפש את זה כי זה היה כל כך שלילי עבורי. כי זה לא מי שאני. ופתאום הרגשתי חוסר ביטחון שבחיים שלי לא הרגשתי בעבר. וזו היתה תחושה מוזרה כי אני בדרך כלל רוצה את זה. אני אוהב את זה".
הליברטון הוא לא שחקן ה-NBA הראשון שמושפע מהמדיה החברתית ככה. זה בטוח. "קווין דוראנט עזב את הווריירס מפני שהיה אומלל, במידה רבה בגלל טוויטר. הוא לא עמד בביקורות ומה שאמרו עליו", הסביר אית'ן שטראוס, שכתב ספר על נסיקתה וקריסתה של גולדן סטייט ווריירס של קווין דוראנט (The Victory Machine: The Making and Unmaking of the Warriors Dynasty) .
"על המגרש הוא קולע סלי ניצחון אדירים, ובעיניי דומה למייקל ג'ורדן. אלא שאת ג'ורדן זוכרים כזכר אלפא אכזרי שתמיד חיפש מי עצבן אותו כדי לנקום בו, בעוד דוראנט נתפס כאדם פגיע. אבל איך ג'ורדן היה מתמודד עם מדיה חברתית, בהתחשב באובססיביות וברגישויות שלו?".
ג'ורדן עצמו ענה על השאלה הזו בראיון ב־2017: "ספק אם הייתי שורד בעידן טוויטר" ציין. אם דוראנט הושפע לרעה מטוויטר, כל כך לרעה שהוא היה צריך לפתוח לעצמו יוזר מזויף בו התעמת עם מי שמותח עליו ביקורת. מנגד סטף קרי ידע להציב להם גבולות פסיכולוגיים בריאים, ואפילו להפוך את השנאה ברשתות לדלק מניע.
בראיון ל־NBC גילה שלפעמים הוא נכנס לטוויטר במחצית המשחק כדי לקרוא השמצות ולהדליק את עצמו. "אם תיתן אפילו לגרם של שליליות מתגובה אחת לזחול פנימה, זה לא טוב", אמר. "המדיה החברתית מאפשרת לאנשים שמקנאים בך להפריע לך", הסביר אדי ג'ונסון, לשעבר כוכב פיניקס סאנס וכיום פרשן.
"גדלתי באחת השכונות הקשות בלב שיקגו ותמיד היו כאלה שרצו להוריד אותי למטה - הציעו לי סמים, הציעו לי כסף גדול כדי לגנוב וכו' - כדי להתגבר על זה אתה חייב חוסן מנטלי, יכולת להתמקד בך ובעבודה שלך, לעשות מה שטוב לך. קשה לעשות את זה כשחברים שלך מנסים לגרור אותך למקומות רעים, וקשה לא פחות כשאתה חשוף כל הזמן לרשתות חברתיות. וכך למדתי, כבר בגיל צעיר, להציב מטרה וללכת בדרך אליה. שזה משהו שקשה יותר לדור הצעיר של השחקנים לעשות".
אחרי האולימפיאדה הליברטון היה בשפל אישי - בעיקר בגלל המדיה החברתית. ומאחר שהליברטון הוא המנהיג הכי חשוב של הפייסרס, הקבוצה כולה התקשתה לרוץ. הקבוצה פשוט חייבת אותו - לא רק ככדורסלן על, אחד מהמוסרים הטובים ביותר בלגיה - אלא בעיקר כמנהיג וכאדם. סטיב פרוהם, שאימן את הליברטון באיוואה סטייט לשתי עונות, טען בטור מיוחד לאת'לטיק: "הדבר הכי מדהים שרואים אצל טייריס מהרגע הראשון זו היכולת שלו ליצור קשר עם כל אחד. הכריזמה שלו, קשה לפספס".
מגיל צעיר הליברטון היה יכול לקלוע ולמסור את הכדור ברמה הגבוהה ביותר. אבל מאמניו, בתיכון ובקולג', שיבחו תמיד את "יכולותיו שאינן יכולות כדורסל". פרוהם דיבר על ההתנהגויות שלו, על האישיות שלו, על יכולות התקשורת עם החברים לקבוצה ואפילו עם השופטים. "הוא היה יוצר קשר עם כל אחד, אפילו אם השופטים. הוא לא עצבן אותם. הוא היה בקשר איתם. הוא הבין שכשאתה הפנים של הקבוצה, אתה המנהיג, אתה צריך לדעת איך להתחבר לאנשים בקבוצה ולקהילה מסביבה".
הליברטון טופח להתנהלות הזו על מגרש הכדורסל על ידי אביו, ג'ון. שחקן ומאמן כדורסל לשעבר שהיה לוקח את הילד לאימונים מאז שהיה בן שנתיים ושם הנוכחים התפלאו מיכולות הכדרור שלו בצידי המגרש. ההתלהבות שלו מהמשחק, גם כילד, תוארה כ"מדבקת". ובכל שלב של התבגרותו, גם כשהיו בעיות על מגרש הכדורסל, הוא השתמש בכל דבר שעבר כדי ללמוד מהטעויות ולהשתפר. מאיחור לאימון ועד לפספוס סל ניצחון.
כשהמאמן שלו בתיכונים כינה אותו "הפרשמן הגרוע ביותר שאי פעם אימנתי", הליברטון הפך את הביקורת למוטיבציה. כבוגר בית הספר ציטט את המאמן בתמונה שלו בספר המחזור. הסקאוטים מה-NBA דיווחו על שחקן ש"מקשיב לכל דבר שחבריו לקבוצה אומרים. הנוכחות וההתנהגות שלו תמיד חיוביות ותמיד עם אנרגיה". קבוצות רבות, אחרי שיחות עימו בהכנה לדראפט, התפללו שהוא "ייפול" למקום שלהם בדראפט. זה לא קרה. הוא נבחר בלוטרי על ידי סקרמנטו קינגס במקום ה-12.
בגלל האישיות שלו, ההתנהלות של הליברטון תמיד בעלת השפעה כבירה על חבריו לקבוצה. כשהוא באנרגיות טובות, הם באנרגיות טובות. וכשהוא מתקשה לחייך, הם מתקשים לחייך. "האנרגיה שלו תמיד מדבקת" אמר עליו מאמנו באיוואה סטייט. "הוא תמיד האדם שהכי קל לדבר איתו. אלו האיכויות הכי חשובות לו כמנהיג".
אבל בתחילת העונה, כאמור, הליברטון - בגלל הרעל ברשתות החברתיות - נתקל במצב נפשי לא קל. הליברטון, שבשנתיים האחרונות הולך לטיפול פסיכולוגי ולא מתבייש לומר זאת ובמקביל עובד צמוד עם המאמן האישי דרו האנלן, החליט העונה לשנות לחלוטין את ההתנהלות שלו ברשתות. במקום לקרוא כל דבר, פשוט להתעלם לחלוטין מכל דבר שנכתב ברשת.
במקביל, אינדיאנה מינתה מאמן מנטלי במשרה מלאה. ודברים התחילו להשתנות. הפייסרס, שהתחילו את העונה עם 15 הפסדים ב-25 משחקים, היו בינוניים במיטבם. הליברטון, בתקופה הזו, קלע רק 17.5 נק' למשחק וחילק פחות מ-8.5 אסיסטים. אחרי האולסטאר, אותו הוא פספס בגלל פציעה, חזר עם הראש מוברג היטב: 20.6 נק', 11 אס' למשחק ורק 1.2 איבודים למשחק. הפייסרס ניצחו ב-16 מ-21 המשחקים האחרונים שלהם, מחצו את מילווקי בסיבוב הראשון של הפלייאוף ומובילים על 1:3 על הקאבלירס בחצי גמר המזרח.
ואיך יודעים שהליברטון הצליח לבלוק את האנרגיות הרעות לחלוטין? לפני הפלייאוף, בסקר של האת'לטיק, קבעו שחקני ה-NBA שהשחקן הכי "אוברייטד" הוא הליברטון. "זה בולשיט, סקר בולשיט" כעס מאמנו של הליברטון ריק קרלייל. ואיך הליברטון הגיב? הוא עשה היסטוריה על המגרש.
מאז 1997/98 קבוצות שהיו בפיגור של שבע או יותר בדקה האחרונה של משחק NBA הפסידו ב-1,640 מתוך 1,643 משחקים. בפלייאוף הזה, הפייסרס - בהובלת הליברטון - אחראים לשניים משלושת הניצחונות אחרי פיגור של שבע או יותר בדקה האחרונה. באחד מאותם ניצחונות האליברטון קלע שלשת ניצחון על הפנים של שחקן קליבלנד.
הפייסרס של הליברטון אימצו את האישיות החיובית של הכוכב שלהם. הם מפרגנים, הם לא מפחדים מאף אחד, הם אנרגטיים, הם חצופים, מעצבנים ולא נרתעים מאגרסיביות. והם משחקים כל משחק כאילו כדי להוכיח שהם לא אוברייטד ושהם לא הגיעו לגמר המזרח בשנה שעברה בטעות.
"אני אוברייטד?" שאל הליברטון את העיתונאים, שנפגשו עימו אחרי המשחק השני נגד הקאבס. "כן, האוהדים צעקו את זה עליי ואני בטח יקבל את זה בכל משחק חוץ עד שהסקר הבא יצא. אני שולט במה שאני יכול. תנסו להגיד שזה אוברייטד".