לפני כשבועיים, אחרי שדויד נרס, כוכב נאפולי, נפצע באימון, רגע לפני מסיבת עיתונאים של מאמנו אנטוניו קונטה - המאמן האיטלקי בן ה-55 של מוליכת טבלת הסריה A עלה לדבר עם העיתונאים כשהוא רותח מזעם. "מגרשי האימון הגרועים כאן גורמים לפציעות שריר לשחקנים שלי כל העונה" כעס קונטה. "זו לא היתה אמורה להיות בעיה כרגע, שמונה חודשים לתוך העונה. זה מייצג את כל הדברים שאי אפשר לעשות בנאפולי".
זו היתה תלונה חדשה שהעיתונאים נתקלו בה. לפניה הגיעו תלונות רבות אחרות - על האמביציה של נאפולי, על הרכש שלא הגיע וגם על האוהדים והדרישות שלהם ממנו ומהקבוצה. זה לא מפתיע שקונטה, מנצח סדרתי ומתלונן סדרתי, מאשים מישהו אחר בבעיות של הקבוצה שלו. אבל עוד נחזור לזה.
נראה שאנטוניו קונטה מוביל את נאפולי לאליפות שנייה בשלוש השנים האחרונות. הוא עושה את זה בלי שני הכוכבים הגדולים של האליפות האחרונה: ויקטור אוסימן וחביצ'ה קברצחליה. הוא מצליח במשימה עם כל האלמנטים שהפכו אותו לזולל תארי אליפות באיטליה ואנגליה: ירידה אובססיבית לפרטים (הוא מודד את מספר הספרינטים והמטרים שהם רצים בספרינטים באימונים); הפיכת שחקניו למכונות לחץ אינטנסיביות וחשיבה טקטית עילאית.
קונטה גם נהנה מכך שנאפולי לא העפילה לתחרות אירופאית בעונה שעברה - מה שמאפשר לו להכין את שחקניו לכל משחק בצורה שהוא הכי אוהב: תרגול רפטטיבי "על יבש" (11 שחקני הרכב על המגרש לבדם) של הטקטיקה הנבחרת לקראת המשחק בסופ"ש.
אצל קונטה, לפחות בשנה הראשונה שלו בקבוצה, השחקנים יודעים בדיוק מה התנועות והעמדות שלהם בכל משחק. ועוד יותר חשוב: מוכנים לסבול את הדרישות שלו מהם. "הוא דורש הרבה מאוד" סיכם סקוט מקטומני, הכוכב הסקוטי של הקבוצה העונה.
קונטה - שבונה את אימוניו לרמת הדקה ויכול להתיש את שחקניו בצפייה אינסופית בניתוחי וידאו שלהם ושל יריבותיהם - גילה בעונה הראשונה שלו בנאפולי שהוא יכול להיות טיפה יותר גמיש טקטית. הוא שינה מערכים הרבה יותר ממה שעשה ביובנטוס, אינטר, טוטנהאם וצ'לסי ואפילו, מדי פעם, נטש את השלישייה האחורית המעודפת עליו לטובת הגנה יותר דלילה. ואולם, לא היתה שום התגמשות בכל מה שקשור לדרישותיו משחקניו וגם ממעסיקיו.
כשנאפולי לא הצליחה להביא מחליף לקברצחליה שעזב לפריס סן ז'רמן בינואר - וקונטה דרש אבל לא קיבל את אלחנדרו גרנאצ'ו ממנצ'סטר יונייטד או קארים אדיימי מדורטמונד - הוא הצהיר בפני העיתונאים: "אני לא טיפש, אני לא הולך להבטיח שום דבר לנאפולי כשאני יודע שאין את המשאבים לעשות זאת".
ועדיין, נראה שהוא בהחלט בדרך לקיים מה שהוא לא הבטיח ונראה שיביא לנאפולי אליפות. קונטה מתלונן ועושה קסמים. זה ידוע עליו. ובנאפולי, אם הוא רוצה להמשיך לאמן בקבוצה, הוא יהיה חייב להמשיך לעשות קסמים תוך כדי תלונות כי כל המודל הכלכלי של המועדון תלוי בצורה די משמעותית ביכולתיו להיות רווחי בשוק העברות השחקנים.
הבעלים, אאורליו דה-לורנטיס, הסביר את האסטרטגיה הזו בראיון לפיננשל טיימס לפני מספר שנים: "המטרה שלי היא לנצח אבל גם להיות בר קיימא ברמה הפיננסית" הבהיר. "אנחנו מוצלחים בנאפולי כי אימצתי את מה שאני למדתי בתעשיית הסרטים כדי לעבוד כמו שצריך במשך שנים בעולם הכדורגל".
ומה שדה-לורנטיס, מפיק קולנוע, למד בתעשיית הסרטים זה לדעת מתי למכור את הכוכבים ברווח המקסימלי. את קברצחליה מכר בינואר בגלל הצעה שהוא לא יכול לסרב לה (סליחה): 70 מיליון יורו, כלומר רווח של 68 מיליון יורו על שחקן שעלה למועדון, לפי הדו"ח הכלכלי שלו, 2 מיליון יורו (בערך 8 מיליון יורו פחות ממה שדווח כשנרכש ביולי 2022.
מכירות בסכומים כאלה אפשרו לנאפולי לייצר רווחים של 174 מיליון יורו בעשר השנים האחרונות. זה נדיר מאוד שקבוצה ברמות הגבוהות ביותר באירופה רושמת רווחים כאלו. בטח כשמדובר בקבוצה איטלקית באזור עני של המדינה. לשם השוואה, רק בחמש השנים האחרונות נאפולי הרוויחה 46 מיליון יורו בעוד מילאן הפסידה 318 מיליון יורו ויובנטוס רשמה הפסדים של 857 מיליון יורו.
בעונה שעברה נאפולי רשמה רווח של 91 מיליון יורו (לפני מס) - יותר מפי 2 מהבאה בתור ברווחים, לאציו ופי 4.3 יותר מאשר אטאלנטה, שמנוהלת בצורה מצוינת במשך שנים. לשם השוואה: יובנטוס, הפסידה 196 מיליון יורו בעונה שעברה. רומא הפסידה 76 מיליון יורו ומונצה הפסידה 67 מיליון יורו.
כאמור, הרווח של נאפולי נובע הרבה מאוד ממכירת שחקנים ברווחים נאים. קים מין-ג'יי נמכר ברווח של 31 מיליון יורו לבאיירן מינכן; אליף אלמאס נמכר ברווח של 23 מיליון יורו ללייפציג והירווינג לוסאנו נמכר ברווח של 11 מיליון יורו לפ.ס.וו איינדהובן.
נאפולי אימצה את המודל הזה כי אינה יכולה להתחרות מבחינת הכנסות טבעיות בקבוצות האיטלקיות הגדולות מהצפון (יובנטוס, מילאן ואינטר). מבחינה כלכלית אפילו רומא גדולה ממנה. נאפולי היא בדרך כלל הקבוצה בעלת ההכנסה החמישית או השישית הכי גדולה בסריה A. היא לא אמורה להתחרות על אליפות כמעט כל עונה. אבל הניהול המקצועי שלה, לאורך השנים, נשפט בעיקר על היכולת להביא שחקנים בזול ולמכור אותם ביוקר, כשהם בשיאם - מה שאומר שעבור מאמנים, נאפולי אינה בדיוק מקום העבודה האידיאלי.
לוצ'יאנו ספאלטי, המאמן האחרון שלקח את נאפולי לאליפות, עזב אותה גם בגלל שפירקו לו את האלופה שזכתה בסריה A עם כדורגל מבריק והתקפי. זה הוביל לסיום העונה שעברה במקום העשירי וגם להגעתו של קונטה הקיץ. קונטה, שרגיל לדרוש עוד ועוד שחקנים מהבעלים שלו, פשוט לא יכול לעשות את זה בנאפולי.
המודל של מכירת השחקנים הכי טובים ברווח המקסימלי הוא המודל שמחזיק את נאפולי בצמרת הכדורגל האיטלקי שנים. זה המודל שאיפשר לנאפולי להשתקם מפשיטת רגל ב-2004 כשהיתה קבוצה בליגה השלישית. אז הסיכוי שקונטה יוביל את הקבוצה לאליפות ויעזוב אותה בקיץ (אולי חזרה ליובנטוס) גבוה בהרבה מאשר ישאר ויקבל את כל מה שהוא רוצה.