אחרי עונת יורוליג מאכזבת מאוד, וכשעתידה המקצועי והכלכלי לוט בערפל, לאוהדי מכבי תל אביב נותרו בעיקר הזיכרונות. וכשמדברים על זיכרונות נוסטלגיים, אי אפשר שלא להיזכר במכבי תל אביב הגדולה של תחילת ואמצע שנות ה-2000, שהניפה שני גביעי אירופה.
מתברר שבחלוף השנים גם שחקני היריבות זוכרים היטב את הקבוצה הגדולה ההיא, ובעיקר את פיינל פור 2004 שנערך בתל אביב. כך, למשל, דייויד ואנטרפול וג'יי אר גולדן ששיחקו בזמנו בשתי קבוצות שונות, ואחר כך איחדו כוחות כדי להפיל את האימפריה.
"לאף אחד לא היה סיכוי אמיתי מול מכבי ההיא, בטח לא בפיינל פור בתל אביב. האוהדים בתל אביב היו מטורפים לגמרי, זה לא היה פייר לשחק נגדם", נזכר ואנטרפול, שחקן סיינה בזמנו, בפודקאסט "The Crossover" של ג'ו ארלאוקאס.
הולדן, ששיחק בזמנו בצסק"א מוסקבה שהפסידה למכבי תל אביב בחצי הגמר, נזכר: "שיחקנו נגד מכבי בחצי הגמר, ולמען האמת הרגשנו שיש לנו צ'אנס טוב מאוד לנצח. הרבה פעמים אומרים שבפיינל פור, אתה לא רוצה לפגוש את הקבוצה הביתית - אבל אם כבר לפגוש את הקבוצה הביתית, עדיף שזה יקרה בחצי הגמר ולא בגמר. במשך 35 דקות היינו חזק בעניינים ויכולנו לגנוב ניצחון, אבל מכבי ההיא הייתה ממש, ממש טובה. הם מצאו את הדרך לנצח, ו-20 שנה אחרי אני עדיין שונא את השחקנים של מכבי ההיא. לא באמת המשכתי הלאה", אמר בחיוך.
כאמור, ואנטרפול והולדן שיחקו יחד בהמשך בצסק"א, ומנעו ממכבי תל אביב ת'ריפיט עם ניצחון בגמר פיינל פור 2006. קרוב ל-20 שנים עברו, אבל כעת השניים מוכנים לחשוף סיפור עסיסי שניסו לשמור בסוד.
"ביום הגמר, מכבי תל אביב עלתה ראשונה לאימון קליעות. בסוף האימון אנחנו הגענו, נכנסנו לאולם ודייויד (ואנטרפול) צעק בלי בושה, 'האלופים כאן! האלופים כאן!' מסביב לכל האולם. וזה מול האלופה של השנתיים האחרונות, עם סגל חלומי. זה משוגע, אבל זה האיש וזה מה שהוא עשה, ביום של המשחק. הייתי בשוק".
ואנטרפול הוסיף: "כשחקן, שאבתי המון השראה ממוחמד עלי. הוא תמיד דיבר על מנטליות של אלוף, ועל להרגיש אלוף עוד לפני שעלית על ראש הפודיום. ביום של המשחק, זה כל מה שיכולתי לחשוב עליו. אז צעקתי את זה לשחקנים של מכבי, ואמרתי לעצמי, 'מה כבר יכול לקרות? הם ישחקו יותר חזק? ממילא הם ישחקו חזק'. בסופו של דבר, היינו חייבים לעשות משהו כדי להאמין שזה אפשרי".
ואנטרפול שמר באותו גמר על אנתוני פארקר, וכעת הוא מספר שלמד אותו במשך חודשים ארוכים. "בקיץ, עוד לפני שהתחילה העונה, אטורה מסינה ניגש אליי ואמר לי שאני הולך לשמור בגמר על אנתוני פארקר. הוא ניבא את זה, וזה מה שבאמת קרה בסוף. כשהגמר הגיע, עמדתי מול פארקר וחשבתי לעצמי, 'אתה בכיס שלי, התכוננתי לזה כל השנה'. למדתי אותו במשך חודשים".
"תוכנית המשחק לא התמקדה באף שחקן ספציפי של מכבי", סיכם ואנטרפול. "אין ספק שרצינו לעצור את ניקולה וויצ'יץ', שהרבה מההתקפה של מכבי בזמנו התנהלה דרכו. כמובן שרצינו להגביל גם את פארקר, שהיה כמו מייקל ג'ורדן של אירופה. אבל לא הייתה תוכנית לעצור מישהו מסוים. ובסוף, זה עבד והרגיש כמו חלום".