הטקסט שתקראו עכשיו לקוח היישר מקבוצת וואטסאפ של קבוצת כדורגל בישראל משנתון 2013,
כלומר בני 11-12. המאמן שלהם, אדם שלא אמור לעבוד עם ילדים לפי מה שתקראו עכשיו, מכין
אותם ל"סכנה" מחלוצי הקבוצה היריבה, גם כן ילדים בני 11-12.
הטעויות במקור.
הודעה ראשונה ב-22:19.
אני מחר לא צועק. אני סומך עליכם אם צריך תדברו (תשברו) להם רגליים אני מקשה (מבקש) בכל
מחיר תביאו 3 נקדות.
מי ששומר על xxx (השם של שחקן היריבה) אם קשה תפתצעו אותו:
ממש תפצעו
ש יצא על אלונקה
הוא לא ישחק אין להם כלום
בכל מחיר מחר ניצחון
זה כבוד שלי פה מול xxx (שם מנהל הקבוצה)
לשבור
ממש לפצוע אותם אני דורש לא מבקש
בלמים xxx לפצוע את החלוץ
חלק קדמי ללחוץ (לחלוץ) יש להם קטן
הוא אוהב לקבל כדור ו לבעוט xxx תבעט לו ברגל
שני רגליים קדימה קפוץ עליו
יש להם 2 טובים xxx והקטן הזה
זהו
הם לא ישחקו אין להם כלום
רגל ישרה על הברך
ישר
בול פגיעה
ברך זה דבר הכי פציע
מי מסוגל לעשות את זה אני יתן לו לפתוח. יש להם רק 2 שחקנים
מזכיר, מדובר בילדים בני 12.
היו הורים שפנו למנהל המחלקה בעקבות צ'אט האימים הזה והמאמן הורחק על ידי מנהל המחלקה
למשחק אחד. קודם כל, הזוי שהוא מקבל מראש המחלקה השעיה למשחק אחד ולא נזרק לאלף אלפי עזאזל. בנוסף, איש כזה לא אמור לקבל גישה לילדים. מעבר לעובדה שהוא לא צריך להיות בכדורגל - הוא לא יכול להיות קרוב לילדים.
למרבה הצער, מדי שבוע מגיעים אליי סיפורים מסמרי שיער על גישה של מאמנים לילדים בני 13-12-11
ואפילו צעירים יותר. להלן חלק מהעדויות שזורמות:
- יש בכדורגל ילדים שלנו מאמן שאיים על הורה של שחקן שאם הוא לא חותם אצלו, במשחק הבא הוא ידאג שישברו לו את הרגל.
- יש מאמן שלוקח כסף מהורים של ילדים בשביל שיקבלו מקום בהרכב.
- יש מאמן שצורח על השחקנים עד שהם בוכים - ורק אז מרפה. הוא "מקשיח" אותם ככה, לפי איך
שהסביר להורים, שחלקם סומכים עליו.
הורים רבים פונים אליי, עיתונאי ספורט, כי הם לא יודעים למי לפנות אחרי שפנו למנהל המחלקה ולא קרה עם התלונה שלהם כלום - כי המנהל שומר על המאמן או יש לו מערכת יחסים ארוכה איתו ובוחר להאמין לו ולא להורים.
לכן התחושה בכדורגל הילדים היא של מערב פרוע.
יש הרבה מאמנים מעולים, מורים במקצועם וברוחם, שיודעים איך לדבר עם ילדים - שזה מה שהם,
ילדים. אמנם מחופשים לכדורגלנים ורוצים להיות כדורגלנים אבל 99% מהם לא יהיו כדורגלנים
מקצוענים.
רוב גדול מהמאמנים שפגשתי אכן יותר כאלה מאשר המאמן מהודעות הוואטסאפ. אבל הבעיה
העיקרית בכדורגל הילדים היא עם המאמנים שרואים בילדים האלה "מקצוענים" קטנים ודורשים מהם
דברים שלא צריך לבקש מילדים בצורה כזו.
אותם מאמנים שאפתנים רוצים להגיע רחוק במשחק וחושבים שניצחונות במשחקי ילדים יקדמו להם את הקריירה. זו בעיה מוכרת בספורט העולמי, לא רק בישראל. במדינות ספורט מתוקנות, מאמנים כאלה פשוט לא מקבלים גישה לילדים.
בנורבגיה, למשל, יש אמנה לשמירה על הילדים בספורט. ב-1987 הממשלה הנורבגית, הוועד האולימפי הנורבגי וארגוני הספורט הנורבגים חתמו על הצהרת "זכויות הילד בספורט". ההצהרה עודכנה ונחתמה מחדש ב-2007. מדובר על מסמך בן שמונה עמודים שמתאר את חוויית הספורט שילד במדינה צריך לקבל - מסביבת אימונים בטוחה ועד פעילויות באימונים שמאפשרים יצירת חברויות.
המסמך מתאר את הספורט כ"זכות" עבור ילדים. בהצהרה, שממנה נובעים חוקים ותקנות, שמים ערך גבוה במיוחד על "קול הצעירים": "ילדים חייבים לקבל הזדמנות להשתתף בספורט וגם לתכנן את פעילויות הספורט שלהם", כך לפי המסמך; "הם יחליטו בעצמם איך הם ירצו להתאמן".
לפי המסמך הם אפילו יכולים לוותר על משחקים אם הם מרגישים שהם צריכים. אם ילד רוצה לעבור
למועדון אחר הוא יכול לעשות את זה בלי שום בעיה. שום הסגר, שום חוק ספורט שמונע זאת באופן
מעשי עם עונש לילד של השעייה לשנה מהספורט. אם ביום ראשון ילד נורבגי רוצה לעבור לקבוצה
היריבה הוא יכול לעשות זאת ולשחק בה כבר ביום שני.
"המוטיבציה של הילדים לספורט היא הדבר הכי חשוב - יותר מההורים או המאמן", לפי ראשי הספורט בנורבגיה, "אנחנו מדינה קטנה שלא יכולה להרשות לעצמה לאבד ספורטאים בגלל שהספורט לא כיף".
ובמקרה של מאמן הילדים בני ה-12, לא רק שזה לא "כיף", זה מסוכן.
תגובת שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות לכדורגל: "השיח שהובא לידיעתי רחוק מרחק שמים מארץ מכל
מה שמצופה ממאמן ילדים, מחנך, ודאי ממה שמלמדים בכל קורסי המאמנים שבאחריות
ההתאחדות. למען הסר ספק, גם ברמת בוגרים ואפילו במאבק על תואר נחשק או מאבק הישרדות,
הדבר נוגד כל עיקרון ספורטיבי. הניצחון לעולם אינו הכל. הגבולות חייבים להיות ברורים ואני מוצא נחמה קטנה/גדולה בכך שהשחקנים הצעירים עצמם מצאו טעם לפגם בדבר, כך גם ההורים. אני מאמין שלא מדובר במקרה מייצג, אבל יש בו די כדי שהנושא יחודד עוד יותר בכנסים הרלוונטים שמקיים אגף ההדרכה בהתאחדות בשיתוף איגוד המאמנים".
תגובת איגוד מאמני הכדורגל: "האיגוד רואה בחומרה ואף מגנה כל התנהלות לא נאותה של מאמנים.
ראשית אנו מצפים לפעולה משמעתית של המועדון אל מול אותו מאמן. ככל שתתקבל תלונה רשמית במשרדי איגוד המאמנים נפעל להביא את הנושא אל המחלקה המשפטית של ההתאחדות לכדורגל לצורך העמדה לדין".