11 במאי 1985 היה אמור להיות יום של חגיגות עבור אוהדי ברדפורד סיטי, שזכתה באליפות הליגה השלישית באנגליה. תחת זאת, הוא הפך לאחד האסונות הגדולים בתולדות הכדורגל הבריטי, כאשר 56 אנשים נספו וכ-265 נפצעו בשריפה שפרצה ביציע המרכזי של אצטדיון ואלי פאראד. האסון חשף כשלים חמורים בבטיחות מתקני ספורט, לצד סכנות הטמונות בזיהום אוויר חריף. השילוב הקטלני בין תנאי בטיחות לקויים וזיהום אוויר חמור מספק תובנות חשובות על האתגרים הסביבתיים והבטיחותיים העומדים בפנינו, גם כיום.
השריפה, שהחלה ככל הנראה מסיגריה שהושלכה מתחת ליציע ולא כובתה כראוי, התפשטה במהירות מבהילה, ובתוך פחות מארבע דקות, היציע כולו היה אפוף באש. הסיבה להתפשטות המהירה הייתה הצטברות של פסולת מתחת ליציע במשך שנים, בשילוב עם מבנה העץ הישן של היציע עצמו - דוגמה מובהקת לכשלי בטיחות שהוזכרו. האצטדיון הפך למלכודת אש, כשרבים מהנוכחים נלכדו ללא דרך מילוט. מה שהפך את האסון לקטלני במיוחד היה לא רק האש עצמה, אלא גם העשן הרעיל שנוצר כתוצאה משריפת חומרים שונים, הממחיש את הסכנות הקשורות בזיהום אוויר חריף שצוינו.
השילוב של חומרים דליקים, כמו עץ ישן ופסולת, יחד עם מקור הצתה כמו סיגריה בוערת, יוצר תנאים אופטימליים להתפשטות מהירה של אש. בנוסף, הרוח שנשבה באותו יום סייעה להאצת התפשטות הלהבות והעשן הרעיל. זיהום האוויר החריף מדגים באופן קיצוני את הסכנות שטומן בחובו זיהום אוויר באופן כללי. בעוד שהאסון בברדפורד נדמה כאירוע חד-פעמי, זיהום אוויר שהצטבר באזור נמשך לאורך זמן, בעיה המאיימת על בריאות התושבים ועל הסביבה באופן יומיומי. מחקרים ומאמרים רבים מראים כי חשיפה ממושכת לזיהום אוויר גורמת לשורה ארוכה של בעיות בריאותיות, החל מבעיות נשימה ואסטמה ועד למחלות לב וכלי דם, ואף סרטן.
מה שהפך את האירוע לקטלני במיוחד היה חוסר ההיערכות של האצטדיון למצבי חירום. רבות מדלתות היציאה היו נעולות, ולא היו מטפי כיבוי זמינים. אנשים נלכדו בתוך היציע הבוער, כשהם מנסים נואשות למצוא דרך מילוט. רבים מהקורבנות נספו כתוצאה משאיפת עשן רעיל, בעוד אחרים נכוו למוות או נמחצו בניסיון להימלט. חשוב לציין כי האסון הזה לא היה בלתי נמנע. למעשה, היו אזהרות מוקדמות לגבי הסכנה הפוטנציאלית. הרשויות המקומיות התריעו בפני הנהלת המועדון על הצטברות הפסולת מתחת ליציע ועל הסיכון לשריפה. אך למרבה הצער, אזהרות אלו לא נלקחו ברצינות מספקת.
הלקחים מאסון ברדפורד הובילו לשינויים מרחיקי לכת בתקנות הבטיחות באצטדיוני כדורגל בבריטניה ומעבר לה. נאסר השימוש ביציעי עץ, הוחמרו תקנות הבטיחות, ונדרשו בדיקות תקופתיות של מתקני ספורט. בעוד שאסון כמו זה שאירע בברדפורד הוא מיידי וברור לעין, ההשפעות של זיהום אוויר הן לעיתים קרובות הדרגתיות ופחות נראות לעין. עם זאת, השפעותיהן ארוכות הטווח עלולות להיות הרסניות לא פחות.
האסון בברדפורד מלמד אותנו שיעור חשוב על חשיבותה של תחזוקה נאותה, היערכות למצבי חירום, ולקיחת אזהרות ברצינות. בעולם שבו אנו חיים כיום, עם אתגרים סביבתיים הולכים וגדלים, עלינו להפנים את הלקחים הללו ולפעול באופן פרואקטיבי כדי למנוע אסונות עתידיים.
האסון נותר צלקת כואבת בהיסטוריה של הכדורגל הבריטי, אך גם נקודת מפנה חשובה בכל הנוגע לבטיחות במתקני ספורט. זהו תזכורת קשה לכך שהזנחה ואדישות יכולות להוביל לתוצאות טרגיות. יש להמשיך ולפעול בכדי להבטיח את בטיחותם האוהדים במגרשי הספורט, בין אם מדובר באצטדיון כדורגל או בסביבה הרחבה יותר שבה אנו חיים.
כותב הטור הוא מומחה לניתוח תחום זיהום האוויר ומנכ''ל Dusmit