סולווייג ורולה, אחת התקוות הגדולות של האתלטיקה הנורבגית בריצה ל-800 מטר, כמעט ואיבדה את בריאותה - ואת עתידה הספורטיבי - בעקבות סיבוך חמור לאחר החדרת התקן תוך-רחמי. בראיון מרגש ופתוח, היא מתארת את התקופה הקשה שעברה, כשנפשה וגופה קרסו במהלך חופשה משפחתית באוסטרליה.
ורולה (25) טסה באוקטובר האחרון לביקור באוסטרליה, שם התארחה אצל אחותה הצעירה קרולינה. במקום לנוח ולהתחזק לקראת עונת תחרויות מבטיחה, מצאה את עצמה במצב רפואי מסוכן. כבר בטיסה הרגישה לא טוב, ובימים הראשונים לא הייתה יכולה לקום מהמיטה.
במהלך ביקור בקניון היא התמוטטה והקיאה - ומשם החלה ההידרדרות. תוך ימים ספורים אושפזה בבית חולים מקומי עם חום גבוה ודלקת חמורה. בבדיקות דם נמצא מדדים מדאיגים והרופאים הגדירו את מצבה כ"מסוכן מאוד", אך לא הצליחו למצוא את המקור.
לאחר העברתה לבית חולים נוסף, גילו הרופאים שהמקור למחלה הוא זיהום קשה שהתפתח עקב ההתקן ההורמונלי שהוכנס מספר ימים לפני הנסיעה. לדבריהם, מדובר במקרה נדיר אך מוכר - במיוחד בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההחדרה.
ורולה תיארה את התקופה כ"סיוט אמיתי". היא הייתה בודדה, מנותקת, רחוקה ממשפחתה וסבלה מתסמינים חמורים. עם הזמן, הצטרפו לתמונה בן זוגה שהזיל דמעות בנורבגיה, ולאחר מכן גם אמה שטסה עד אוסטרליה להיות לצידה. ורולה נאלצה לשהות תשעה ימים בבית החולים, ולא חוותה אפילו ביקור אחד בחוף במהלך שלושת השבועות ששהתה במדינה.
עם שובה לנורבגיה, החלה ורולה את תהליך ההתאוששות הפיזית והנפשית. "תמיד הייתי 'הרצה סולווייג'", היא מספרת, "אבל פתאום לא ידעתי איך להגדיר את עצמי. זה היה משבר זהות". את העונה שציפתה לה - היא איבדה לחלוטין.
ובכל זאת, היא מנסה לחזור בהדרגה. כיום היא עובדת כמאמנת ריצה וכוח, ונהנית ללמד טכניקת ריצה. בקרוב היא תשמש כמכתיבת קצב במירוץ מקומי - ומקווה לחזור לנעול את נעלי הריצה התחרותיות. "אם אצליח לחזור לכושר - אולי אפילו אכוון לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028", היא אומרת בזהירות.
חברותיה של ורולה לנבחרת הלאומית ובכירות בענף לא נותרו אדישות. האתלטיות אנדראה רות, הנרייטה יגר, אמליה סטן ולורה וין שיבחו את הפתיחות שלה, וטענו שיש מחסור בידע והכוונה לגבי בריאות נשים בתחום הספורט. "מה שקרה לה הוא הסיוט של כל ספורטאית", אמרה רות. "הגיע הזמן שיהיה יותר שיח פתוח על פריון, מנגנוני מניעה ובריאות נשית בכלל".
פרופ' אויבינד סנדבאק, מנהל ספורטיבי בבית הספר הגבוה לספורט של נורבגיה, ופרופ' טינה אנגסט מאוניברסיטת טרומסה, הדגישו כי נושא בריאות האישה זוכה להתעלמות - במיוחד בהקשרים ספורטיביים. "הורמונים והתערבות חיצונית משפיעים אחרת על כל אחת. יש כאן מורכבות שדורשת מחקר ותשומת לב", אמר סנדבאק.
אנגסט הוסיפה: "העובדה שסולווייג מדברת על זה, היא לא רק אמיצה - אלא גם חשובה. היא עוזרת להעלות מודעות ולשבור טאבו".
למרות השבר הפיזי והנפשי, סולווייג ורולה לא מוותרת. היא ממשיכה לחלום, גם אם אחרת. "זה היה החלום שלי מאז הילדות, והריצה היא עדיין התשוקה שלי", היא אומרת. אחרי אחת התקופות הקשות בחייה - היא עושה צעד ראשון בדרך חזרה אל המסלול, ולחיים.
