ביוני 2020 זכתה ליברפול באליפות אנגליה לראשונה זה 30 שנה, אבל זו הייתה תקופת הקורונה והחגיגות היו בהתאם. ביום ראשון היא זכתה באליפות נוספת, ולשמחת השחקנים, האוהדים ועולם הכדורגל כולו - ניתן היה לראות במרסיסייד מחזות של חגיגה, שיימשכו עוד תקופה ארוכה.
היום (שלישי), בטור מיוחד שכתב השוער הברזילאי אליסון לאתר "Theplayerstribune", הוא סיפר על המשבר האישי שחווה אשר השפיע על יכולתו, מאז מותו הטרגי של אביו בתאונה ב-2021. הברזילאי, שבעונה הנוכחית הזכיר את ימי השיא שלו ונחשב בעיני רבים לשוער הטוב בעולם, אף סיפר במפתיע על השם העברי שהעניק לבנו בעיצומו של המשבר.
"כאשר קיבלתי את השיחה שאבי מת, הייתי רחוק מאוד מהבית - מרחק של אוקיינוס שלם", כתב אליסון, "הייתי בליברפול, באמצע עונת 2020-2021. מותו היה פתאומי. הלם מוחלט. אמא שלי התקשרה אליי ואמרה לי שהייתה תאונה, שאבא שלי טבע באגם ליד הבית שלנו. כל מה שאני זוכר הוא שהרגשתי כל כך אבוד. זה לא נראה אפשרי שמישהו כמו אבא שלי יכול להיעלם. הוא היה 'גבר שבגברים', כמו שאומרים.
"תמיד שמעתי את הסיפורים האלה עליו כשהייתי ילד", המשיך אליסון, "הוא גם היה שוער. זה כנראה זורם לנו ב-DNA. על המגרש, הם אמרו שהוא לא פחד בכלל. הוא היה יוצא בריצה וזורק את עצמו ישר אל תוך הנעל של התוקף".
אליסון נעדר מאימונים, זכה לתמיכה אדירה מהמאמן אז יורגן קלופ וחבריו לקבוצה, אבל הרגע הגדול, שסייע לו לצאת מאותו משבר, הגיע כשלושה חודשים לאחר מכן. "התקווה נולדה מחדש. אור זרח שוב בחיינו. לשם שלו הייתה משמעות מיוחדת עבורנו. הוא מגיע מעברית, ופירושו 'אלוהים ריפא'".
אליסון כתב על הולדת בנו, שלושה חודשים אחרי מות אביו. והשם הנבחר היה רפאל. "שישה ימים לאחר שרפאל נולד, קרה משהו שאני עדיין לא יכול להסביר. שיחקנו משחק מכריע נגד ווסט ברומיץ'. נלחמנו על מקומנו בליגת האלופות, והיינו חייבים לנצח. זה היה אחד מאותם ימים שבהם מרגיש כאילו שום דבר לא עובד, התוצאה הייתה 1:1 ונותרו כמה שניות. כשוער, אתה פשוט עומד בתוך הרחבה ברגעים האלה, מרגיש חסר אונים. אבל אז זכינו בקרן, ומאמן השוערים שלנו צעק לי לעלות, לא היה מה להפסיד. אז רצתי הכי מהר שיכולתי, הגעתי לרחבה ולא באמת חשבתי שאבקיע - כשוער אתה אף פעם לא מאמין שתבקיע, אתה רק רוצה להיכנס לרחבה וליצור כאוס.
"הדבר הבא שאני זוכר, הכדור מגיע ישר לפניי. אני שולח את הראש ונופל אל הקרקע - ואז אני פשוט מוקף בזוהר חמים. זו הדרך היחידה שבה אני יכול לתאר את זה. כולם מחבקים אותי. טיאגו מחבק אותי ובוכה. פירמינו מחבק אותי כשהוא בוכה וצוחק באותו הזמן. 'מו' חוגג כמו ילד קטן, קופץ למעלה ולמטה. מעולם לא ראיתי אותו כל כך שמח אחרי שמישהו אחר הבקיע גול", כתב אליסון.