מאת יוסי כהן
שתי הקבוצות שהגיעו לגמר ה-NFC נמצאות שם בזכות. הגם שיש כאלה שיגידו שלניו יורק ג'יינטס שיחק המזל, העובדה שהקבוצה רוכבת על גל של נצחונות והתלהבות שרק מתגברת, מספרת לנו שלא כל הנוצץ זהב הוא, כי האפור-כחול של הג'יינטס זוהר לו אי שם ב"מדולנדס".
הערב, לאוהדי הפוטבול של ניו יורק יש סיבה למסיבה: גמר NFC ראשון בעיר מאז 1990 (בו ניצחה הקבוצה את סן פרנסיסקו והמשיכה כדי לזכות באליפות) וסיכוי טוב להגיע לסופרבול. יתרון הביתיות של הג'יינטס הערב הינו משמעותי מאוד נגד הויקינגס. מינסוטה מגיעה למפגש אחרי שרשמה ארבעה מתוך חמישה הפסדים העונה במשחקי חוץ. יתרה מזו, בתנאי מזג אויר קשים, הויקינגס התקשו מאוד (הפסדים בגרין ביי ואינדיאנפוליס) והג'יינטס יודעים את זה.
שני המאמנים, דניס גרין במינסוטה וג'ים פאסל בניו יורק, הכינו היטב את קבוצותיהם לאורך כל העונה. פאסל הבטיח מעט אחרי אמצע העונה, כשהג'יינטס נמצאו במשברון, כי הקבוצה תגיע לפלייאוף וקיים. גרין החליט בתחילת העונה לתת לדונטה קולפפר את המפתחות בעמדת הקווטרבק ודונטה החזיר לו בגדול. עונה מצוינת של הקווטרבק והפעלה יעילה מאוד של התקפה פוטנציאלית, מביאים את הויקינגס למרחק נגיעה מהסופרבול. כאן מגיעה ההיסטוריה שאינה עומדת לצידו של גרין. ב-11 משחקי פלייאוף ניצח גרין בארבעה בלבד ונכשל במטרתו להגיע לסופרבול. לפני שנתיים היו הויקינגס על סף ההעפלה, אך הפסידו בצורה טראגית לאטלנטה במינסוטה ונכשלו במשימה.
הערב יש לגרין כלים התקפיים מושלמים: קולפפר בקווטרבק (36 מסירות לטאצ'דאונס ללמעלה מ-4,000 יארד ו-16 אינטרספשנס בלבד בנוסף ל-521 יארד ושבעה טאצ'דאונס על הקרקע), רנדי מוס (79 תפיסות ל-1558 יארד ו-17 טאצ'דאונס) וכריס קרטר (104 תפיסות ל-1394 יארד ו-10 טאצ'דאונס) ברסיברים ורוברט סמית ברנינגבק (1595 יארד על הקרקע ו-8 טאצ'דאונס). התקפת הויקינגס הוכיחה מול הסיינטס כי היא מוכנה לקרב. הג'יינטס מצד שני מחכים לסגולים עם חבורת הגנה אימתנית בראשות מייקל סטרהאן, ג'סי ארמסטד וג'ייסון סיהורן. סטרהאן וארמסטד יתמקדו בקולפפר וסמית, במטרה לעצור את הריצה וסיהורן ינסה למנוע ממוס מהלכים גדולים.
הגנת הויקינגס תתמודד מול התקפה בינונית שתנסה להתבסס על משחק ריצה. טיקי ברבר ברנינגבק, ישחק שוב עם יד שבורה ותאקלים חריפים של מינסוטה יהפכו עבורו את המשחק לסיוט כואב במיוחד. קרי קולינס יצטרך לחלק את הכדורים לברבר ורון דיין ולשחק עם מסירות קצרות בכיוונים של אמני טומר (נקע ברגל שמאל) ואייק איליארד, הרסיברים. קולינס כבר הגיע למעמד הזה ב-1996, כשהוביל את קרולינה פנתרס לגמר ה-NFC, לפני שהקבוצה נוצחה על ידי גרין ביי.
הגנת הויקינגס, המונהגת על ידי ג'ון רנדל, תקווה לעצור את משחק הריצה ותשתדל שקולינס יעשה את הנזק באויר. הנצחון של הג'יינטס על האיגלס בחצי גמר ה-NFC הושג תודות להגנה ולספיישל טים. ההתקפה ייצרה שש נקודות בלבד וקצת יותר מ-200 יארד. לא משהו שצריך לחשוש ממנו.
תנאי המגרש הקשים (קור מקפיא) יחייבו את שתי הקבוצות לפתח משחק ריצה יציב ויקשו מאוד על הקווטרבקים להשלים מסירות. כאן יש לקולפפר יתרון עצום על קולינס, מכיוון שהוא יכול לצאת מהפוקט ולהשיג יארדים על הקרקע (עם המשקל שלו, 115 ק"ג, קשה מאוד להפיל אותו). בסופו של דבר, אם הגנת הג'יינטס תעמוד איתן, יהיה קשה מאוד לויקינגס לחזור עם נצחון. תסריט אחר אומר שהויקינגס ידרסו כבר מהפתיחה ויתנו לניו יורק לרדוף אחריהם. במפגש הפלייאוף האחרון בין הקבוצות (ויילד קארד ב-1997) הסתיים המשחק בנס עבור מינסוטה, שחזרה מפיגור של יותר מעשר נקודות שתי דקות לסיום, כדי לנצח 22:23 בניו יורק.
הערב, חובבי הפוטבול (בניגוד לאוהדי הג'יינטס) רוצים לראות תסריט דומה. יאללה ויקינגס! (שידור ישיר ב-ESPN ו-METV מ-19:30).
הקרב על הסופרבול
14.1.2001 / 4:52