כדורגל תמיד היה עבורי הרבה יותר ממשחק. עוגן, דרך לביטוי עצמי, ומקום שבו הרגשתי חלק ממשהו גדול.
כילד שאובחן עם הפרעת קשב וריכוז, לא תמיד היה לי פשוט להשתלב במסגרות הרגילות, אבל על המגרש הרגשתי שייך. אולי בגלל זה ליגת "שווים בכדורגל טוטו" כל כך נוגעת ללבי.
החיבור שהליגה יוצרת בין שחקנים עם וללא מוגבלויות הוא לא רק מרגש, אלא גם מהפכני. זו יוזמה נדירה שלוקחת את המשחק שכולנו אוהבים והופכת אותו לכלי של שינוי חברתי עמוק. בליגה הזו, הכדורגל הוא לא רק עניין של כישרון או ניצחון, אלא במה לקבלה, להכלה ולשוויון אמיתי.
כשראיתי לראשונה משחק של ליגת שווים, הרגשתי שזה הדבר הכי נכון שיכול לקרות לספורט הישראלי. לראות שחקנים מרקעים ויכולות שונים מתאמנים, משחקים וחוגגים יחד, גרם לי להבין שכך הספורט צריך להיות.
כדורגל הוא השפה הכי אוניברסלית שיש. הוא לא רואה מגבלות, לא שופט, אלא מחבר ומאחד. בליגת שווים בכדורגל טוטו לקחו את הרעיון הזה צעד קדימה ונתנו לכל שחקן, מכל רקע ויכולת, הזדמנות אמיתית להיות חלק — לא מהצד, לא כצופה, אלא ממש במרכז המגרש.
העובדה שהליגה פועלת בשיתוף פעולה עם מועדונים כמו מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע רק מעצימה את ההשפעה. כל שחקן בליגה, בין אם הוא אוהד ותיק או שחקן עם מוגבלות, מקבל גיבוי ממועדון אמיתי. וזה עושה פלאים לביטחון העצמי, לתחושת השייכות ולערך האישי של כל אחת ואחד מהשחקנים.
לשמחתי יצא לי להגיע לשני הטורנירים הארציים של הליגה. הטורניר הראשון שהתקיים בירושלים והטורניר השני שהתקיים בתל אביב. התרגשתי לראות את הקבוצות על המגרש, ולראות איך הספורט שאני כל כך אוהב מעניק אושר ותחושת שייכות לאנשים שרוב חייהם הרגישו שונים.
זה הרבה מעבר לאירוע ספורטיבי מרגש. כל טורניר כזה מקרב אותנו לעולם צודק וטוב יותר. אני גאה לתמוך ביוזמה הזו, וקורא לכל אנשי הספורט, ההורים והצופים: בואו לראות, להרגיש ולהאמין שככה נראה שינוי אמיתי.
ולסיום, חשוב מכל לציין ובכל הזדמנות, שאסור לנו לשכוח את החטופים, אחינו ואחיותינו שנמצאים בעזה ואנחנו מחכים שכולם יחזרו. עכשיו.
ליגת "שווים בכדורגל טוטו" מיזם משותף של התאחדות הנכים והטוטו, בניהול "ספיישל אולימפיקס" ובשיתוף ההתאחדות לכדורגל