מינויו של תומאס טוכל למאמן נבחרת אנגליה הוא רק קצה הפירמידה, הודעה ש"כאבה מאוד לאנגלים", אבל צריך לדעת שבסטטיסטיקה יש הכי הרבה מאמנים מגרמניה שמאמנים בחו"ל, מעל ומעבר לכל מדינה אחרת.
יש היום כ-30 מאמנים גרמנים שמאמנים נבחרות בעולם ומאמנים בקבוצות מובילות. כך למשל מאמן נבחרת אוסטריה הוא הפרופסור לכדורגל רלף רנגניק, וכמובן האנזי פליק מאמן ברצלונה ואחרים בליגה האנגלית, בברייטון ולידס.
רבים אחרים במדינות מתפתחות באירופה ומראים התקדמות יפה בקוסובו ואחרים באפריקה, כאשר מאמן נבחרת זימבבואה הוא מיכאל ניס, שלאחר שעזב את ישראל היה בקוסובו וקידם אותה, וכעת מקדם יפה את זימבבואה באפריקה. ולא שוכחים שיורגן קלינסמן היה מאמן ארצות הברית.
מה מייחד את המאמן הגרמני?
ראוי לציין כי מי שהיה שנים רבות בגרמניה, וגם כעת מדי פעם מוזמן לתת הרצאות אורח בגרמניה בתחום ההתמחות - תורת האימון החדשה וקואורדינציה - מערכת ההכשרה של המאמנים על כל דרגותיה, ממדריך ועד לפרו (הדרגה הגבוהה ביותר של אימון), מוכרת בעולם כטובה ביותר ומהווה מודל למדינות רבות. ולא במקרה גם המרצים בגרמניה מבוקשים כמרצים אורחים, אפילו בפורטוגל, שגם לה יש מאמנים טובים.
ההכשרה הגרמנית "מוציאה" מוצר מושלם של מאמן שיודע את כל רזי האימון ותפקוד במערכות שונות. ההכשרה בנויה בצורת פירמידה מובהקת, כאשר כל המטרות והתכנים בנויים בצורה מודולרית - ממדריכי ילדים ועד המאמן בעולם המקצועני - כך שמאמן שמתקדם, יש לו ידע וניסיון ברמה הקודמת והעתידית בצורה מסודרת.
כוח ההכשרה במערכות ההכשרה כולל מצד אחד פרופסורים ודוקטורים בתחומי מדע שונים (לאחרונה נכנס גם תחום מדעי המוח בהקשר לתורת התנועה והאימון). ההכשרה בנויה כך שיהיה שילוב ברור של תיאוריה מדעית עם מובילי הידע בגרמניה במדע ובתורת האימון, יחד עם הכרת המאמנים בעבודתם בהתאם לרמת ההכשרה בשטח.
הדגש הוא על הגשר ה"חלק" בין תאוריה ליישום, והכשרה ששמה בעיקר דגש על תכנון עד לפרטים הקטנים - מהתכנון השנתי ועד תכנון התרגיל/משחקון הבודד באימון היומי.
כאשר נשאלו בהתאחדויות ובמועדונים הזרים מדוע הם בוחרים מאמן גרמני, רבים מאמינים כי המאמן הגרמני עם הכשרה טובה, מאוד יסודי, ובשבילו זו עבודה מהבוקר עד הערב - "הוא בא לעבוד" - מה שלא מוכר במדינות שונות. בכנס שנערך במיינץ הועלתה נקודה חשובה שהמאמן הגרמני בולט ביכולת שלו לעבוד בצוות ובעיקר להוביל אנשים ולקדם אותם גם אישית.
נקודה נוספת שעלתה בסקר של היחידה לספורט הישגי: המאמן הגרמני ציין כי הוא מקדיש כל יום לאימון שעות, אך לפחות שעתיים ללמידה - בעיקר למידה עצמית ועם עזרה של חומרים נגישים ומתקדמים, כאשר יש לא מעט שיש להם מנטורים מומחים בתורת האימון.
ובנימה אישית - היה כאן איש מקצוע מאוד מיוחד, מיכאל ניס, שיצא לי להכיר בשיחות שונות. הוא התחיל בדרום אפריקה והגיע אחר כך אלינו. מכאן עבר לקוסובו וכעת נמצא בזימבבואה. הוא כבר שנים מאמן בחו"ל במדינות שונות, ויש לו הוכחות על קידום לא רק נבחרות אלא גם את הכדורגל בכלל באותה מדינה. וכאשר שאלתי אותו גם בשיחות לחו"ל מה ההבדל בין לעבוד בארץ לבין מדינות אחרות, הוא אמנם נמנע מלהעביר ביקורת, אך בין המילים נשמעה טענה מאוד מעניינת - שהמאמן הישראלי לא לומד מספיק מדע ולא מספיק מתמקד בתכנון.
מה אנחנו צריכים ללמוד?
מאמן הוא מקצוע שחייבים להבין אותו במורכבות שלו ובחדשנות האינסופית שלו. יצא לי לעבוד עם מאמנים גרמנים, וגם כאן בישראל יש נושאים מתקדמים שהמאמן הישראלי לא בקיא בהם מספיק בכדי לקדם שחקנים וקבוצות.
המאמן ברמות הגבוהות הוא איש צוות, שהצוות חייב לתרום לו - כל אחד בתחומו - כדי להגיע לשלמות (קלופ), וכל הזמן להביא חידושים, גם עם אנשי מקצוע חיצוניים. מקצוע מרכזי בעבודתו של המאמן בגרמניה הוא תורת האימון - והיום תורת האימון החדשה (נקודות מרכזיות בקשר בין חשיבה מהירה וכושר גופני תכליתי).
וכאן, לצערי, אין כיום מומחים בנושא חשוב זה. אמנם מלמדים אותו, אך כנושא משני ובעיקר על ידי אנשי שטח שלא למדו והתמקצעו בתחום זה במוסד הכשרה אקדמי, ויש כאן זילות רבה בגרעין של האימון - תורת האימון.
"ראוי לומר כי כישרון גדול צריך מאמן גדול - אחרת גם הוא נעלם" - רלף רנגניק.
ד"ר מרק ורטהיים הוא מומחה בתורת האימון החדשה - מוח בתנועה ואימון, מפתח שיטת OCO לאימון אישי מתקדם