הפועל חדרה הובסה אמש (שבת) 4:1 על ידי מ.ס.אשדוד וירדה רשמית לליגה השנייה, אחרי שבע עונות בליגת העל. זאת הייתה עונה רעה של חדרה, שלא הצליחה לשחזר הפעם את מסעות ההינצלות שלה מהשנים הקודמות והפעם היה נדמה שהקבוצה סומנה כיורדת בטוחה, כבר בשלב מאוד מוקדם של העונה.
"אני בעיקר עצוב ומתוסכל", שיתף הבעלים יקיר שוורץ את תחושותיו עם הירידה, בריאיון מיוחד לוואלה ספורט. "לא יודע מה חשבו כולם, אבל אני יודע שלפני המשחק היה עוד סיכוי תיאורטי שאם ננצח באשדוד, אז איכשהו, לא יודע איך, אפשר היה לחשוב על משהו. אבל זה כבר מאחורינו. בסוף, המשחק באשדוד הוא סימפטום של עונה שלמה אצלנו. חדרה ידעה לעשות את מה שצריך כדי לשרוד לאורך כל השנים שלה בליגת העל, כי חוץ מעונה אחת, בכל השנים היו עונות של הישרדות ותמיד ידענו להישאר במחזור האחרון או הלפני אחרון. העונה אין לנו את זה ודווקא אחרי שנכנסנו טוב לפלייאוף התחתון עם הניסיון ואולי אפילו ה-DNA של קבוצת תחתית, דווקא שם לא הופענו. לא הופענו בארבעת המשחקים של הפלייאוף הזה. להוציא נקודה אחת, לספוג 10 שערים ולהבקיע שלושה בלבד - אתה לא יכול לשרוד ככה".
שוורץ ניסה להסביר את הכישלון של חדרה העונה ואמר: "פתחנו את העונה עם מאמן (חיים סילבס, ר"ב) שבעונה שעברה השאיר אותנו בליגה והיה לו רצון לשמר את מרבית הסגל שהשאיר אותנו בליגה. כולל הזרים וכולל השאר. גם בעונה שעברה, צריך לומר, לא נשארנו בזכות כדורגל גדול אבל נשארנו בליגה. אז כשאתה בא לפתוח את העונה ויש לך מאמן שעשה עבודה טובה והשאיר אותך בליגה בעונה שעברה, אתה נוטה להאמין שהבחירות שלו הן בחירות נכונות בבנייה של הסגל ואתה הולך איתו. גם אם יש לך הסתייגויות, אז מן הסתם, הוא איש המקצוע וככה הקבוצה נבנתה. התקציב של הפועל חדרה השנה, לצערי הרב, היה התקציב הכי גדול של הפועל חדרה אי פעם. ירדנו ליגה בעונה כזאת שאני חשבתי שהיא תהיה עונה קצת יותר נינוחה. היו המון דברים שקרו. בסוף, אני לא אפנה אצבע מאשימה למאמן כזה או אחר, כי היו לי שלושה מאמנים ואף אחד מהם לא הביא לי את התוצאות בסופו של דבר. אני לא אפנה אצבע מאשימה, כי בסוף האחריות היא עליי".
ובכל זאת מהן הסיבות שלדעתך הביאו את חדרה לירידה?
"בניית סגל לא טובה. התחלנו את העונה עם זרים שעלו הרבה כסף ואני יכול להגיד שחוץ מג'יימס אדניי, אף אחד מהזרים לא הצדיק את ההחתמה שלו בהפועל חדרה. דוניו לא הופיע להרבה משחקים גם בעונה שעברה וגם לגבי ממאדו, אפשר היה לראות לקראת סיום העונה שעברה שינוי בגישה שלו ויכולנו להבין שאפשר להביא משהו יותר איכותי. אבל אין לי טענות, כי הם אלו שבסופו של דבר בשנה שעברה השאירו אותי בליגה, המאמן רצה אותם והשארנו את מרבית הסגל. הלך לנו שחקן כמו אלעד מדמון שהבקיע שערים, וחיפשנו חלוץ. הגיע חלוץ, איברהים סאנגרה שארבעה חודשים לא שיחק בגלל פציעות. אולי בקבוצה שרצה ומשחקת כדורגל היינו מקבלים ממנו משהו אחר. יש כאן שחקנים שלא זורם להם דם בגוף. תכבדו את המקצוע שלכם, אתם מקבלים משכורות יפות וכלום. אז כן, יש אכזבה גדולה מהזרים. אני שוב לא אפנה אצבע מאשימה ולא אגיד שירדתי ליגה בגלל הזרים, כי זה מכלול שלם של דברים שקרה במשמרת שלי. לכולם יש אשמה בירידת הליגה הזאת, אבל בסופו של יום אני נתתי לדברים האלה לקרות. הלכתי עם האמונה והמקצועיות שהאנשים הציגו לי. היו לכולם את כל התנאים הטובים להצליח, ללא יוצא מהכלל. סבלנו העונה מפציעות מטורפות של הרבה שחקנים משמעותיים.
"הבלם שלנו עידו לוי לא רק גמר את העונה, אלא אולי סיים את הקריירה. יש לו פציעה מורכבת (פציעת גב וצוואר, ר"ב) וקשה והלוואי והוא יחזור, אני מחזיק לו אצבעות, כי הוא ווינר אמיתי והוא היה מאוד חסר לנו עם הניסיון שלו, הוא היה מאוד משמעותי בהרכב שלנו. ורוסלן ברסקי (ניתוח בלסת, ר"ב) שהוא גם שחקן מאוד משמעותי ודמות בחדר ההלבשה, הוא אחד השחקנים שאני הכי מעריך בקבוצה הזאת. שקט, צנוע, עובד, בלי מניירות".
היית צריך כנראה עוד שניים-שלושה שחקנים כמו מנשה זלקה בקבוצה הזאת כדי לשרוד.
"לצערי יש מנשה זלקה אחד והוא סחט את עצמו עד הסוף, ממש עד הסוף. מנשה, לא סתם הוא מי שהוא, הוא דמות - אבל יש סגל של 24 שחקנים שכולם היו על הדשא וראינו קבוצה לא מחוברת, לעיתים לא מאומנת ולא מאוזנת וזה מה שקרה".
שוורץ מכה על חטא גם בנושא המאמן אסף נימני, שהגיע אחרי פיטוריו של חיים סילבס: "בסופו של דבר, אתה לא יכול לעלות לנצח כשהמטרה היא קודם כל לא להפסיד. אין מציאות כזאת. לך תבדוק כמה משחקים שיחקנו נגד 10 שחקנים ולא ניצחנו, לך תבדוק כמה פעמים הובלתי העונה ולא ניצחתי את המשחקים האלה, כי במקום ללכת ולתת את השני הקבוצה ירדה להסתגר בתוך הרחבה, או מרחיקים כדורים בבומים למעלה. בסופו של יום, אתה לא נותן לשחקנים שלך את הביטחון שאנחנו כן יכולים לשחק ולנצח".
"אין בי כעס על המאמנים שלא רצו להגיע אחרי שפיטרנו את אסף נימני", ממשיך שוורץ ומספר, "נפגשנו ודיברנו עם לא מעט מאמנים, אבל במצב שבו היינו, מבחינתם זו הייתה יכולה להיות סוג של התאבדות לקריירה. אז אין בי כעס, הדבר הזה נמשך ונמשך והתקרבנו כבר לסוף העונה. בסופו של דבר היינו צריכים לקבל החלטות".
שוורץ נשאל לגבי העונה הבאה בלאומית ובכלל עתידו של המועדון והשיב: "אנחנו חייבים להיות קודם כל מציאותיים. הפועל חדרה הייתה שבע שנים בליגת העל ובמיוחד השנה כשהייתה ליגה מאוד חלשה, לרדת ליגה בעונה כזאת, זה רק מראה את עומק הכישלון שלנו. אנחנו מועדון קטן וצנוע, בלי אוהדים ובלי מגרש ביתי, עם חובות עתק שקיבלנו וכל שנה יש לי בין ארבעה וחצי לחמישה מיליון שקל חובות לשלם. אני צריך קודם כל לראות מה יהיה התקציב שלנו לעונה הבאה. אני לא מאמין שנצליח גם לשלם חובות וגם להקים קבוצה שתעלה ליגה. אנחנו מתכננים שתהיה קבוצה צעירה עם שחקנים רעבים, על בסיס שחקני הבית, עם שחקנים שיחזרו מהשאלה ועם חיזוקים במקומות הנכונים. בעיר כמו חדרה יש הרבה אנשים שיודעים לדבר ולא ממש לעשות מעשה או לפתוח את הכיס. היום המועדון יציב מבחינה כלכלית ואנחנו לא חייבים כסף לאף ספק שלנו, אבל יש חובות מהרשויות שלקחנו עלינו ומשלמים אותם בקושי רב, אבל משלמים. אני לא רואה כרגע שיבוא מישהו יותר אמיד ממני שישקיע במועדון כמה מיליונים טובים. התקציבים וההקצבות נחתכים עכשיו ב-60 אחוז לעומת ליגת העל, ונצטרך לעשות חושבים לצד בניית הקבוצה. נצטרך קודם כל לייצב את המועדון, כי אתה לא יכול לחיות במצב שבו אתה חייב כספים בחוץ".