היסטוריה גדולה נרשמה בכדורסל הישראלי. הפועל תל אביב זכתה שלשום (שישי) ביורוקאפ אחרי ניצחון 0:2 בסדרת הגמר נגד גראן קנריה והפכה לקבוצה הישראלית השנייה בתולדות המפעל שזוכה בתואר, 21 שנים אחרי שהפועל ירושלים עשתה זאת לראשונה.
האדומים, שבעצם הזכייה שלהם הביאו לסיום בצורת של 32 שנים ללא תואר, זכו בכרטיס ליורוליג וינסו בעונה הבאה להתחרות בכבוד גם במפעל הבכיר של היבשת. להפועל נשאר עוד להתחרות על תואר האליפות, בפלייאוף שיחל בעוד מספר שבועות בליגת העל.
להצלחה של הפועל גיבורים רבים. המאמן דימיטריס איטודיס שהגיע באמצע העונה. הסנטר ג'ונתן מוטלי שעזב במהלכה וחזר לסחוב את משחק הפנים על עצמו. אנטוניו בלייקני ומרכוס פוסטר שהיו בשלב מסוים על המטוס וכיכבו במאני טיים. תומר גינת וים מדר שחזרו מאירופה להפועל כדי לזכות בגביע. אך מעל כולם ניצב עופר ינאי, האיש שעד לפני קצת יותר משנתיים רק עכברי הכדורסל הכירו בהקשר הספורטיבי, וכעת הפך לשם שגור בהקשר זה גם למי שלא עוקב באדיקות. כך התפתח הסיפור של ינאי בהפועל עד למימדים של הזכייה.
ינאי תמך בשנים שלפני שהגיע להפועל תל אביב בהפועל גליל עליון, או למעשה החברה אותה הקים "נופר אנרגיה", שימשה כספונסרית הראשית של הקבוצה מימיה בלאומית ועד לשנתיים מוצלחות בליגת העל. חלק מהדירקטורים של ינאי בחברה דאז הם אוהדים שרופים של האדומים, מה שהוביל את ראשי המערכת האדומה, שנוהלה אז על ידי היו"ר רמי כהן, לנסות ולפנות אליהם כדי להביא את ינאי להפועל.
במהלך עונת 2022/23 החל שיתוף הפעולה בין הצדדים על מי מנוחות. ינאי כבר הכניס קצת כסף, אבל לא באופן משמעותי, הפועל נוהלה על ידי כהן והעמותה, כשאבי זיידנברג נותן את הטון ולא מעט כסף מצידו. ינאי ואנשיו בחנו את התנהלות הפועל, ולקראת סוף העונה נתנו את האור הירוק מבחינתם לסגור את המהלך אותו רצו בהפועל.
לקראת עונת 2023/24 הכריזו בהפועל על מתווה עסקה עם ינאי שיקנה 51 אחוזים מהמועדון תמורת 30 מיליון שקל, אבי זיידנברג יחזיק ב-30 אחוזים והעמותה תישאר עם 19 אחוזים, ובעלת זכויות שונות. את הניהול ימשיך לעשות כהן. העמותה התכנסה ואישרה את המהלך כשינאי מסביר את התוכניות שלו, כששם לראשונה עולה נושא יד אליהו לדיון, אך לא נראה כמשהו ריאלי שיקרה. עידן ינאי בהפועל מתחיל.
העונה הראשונה של ינאי הייתה מעורבת. מצד אחד הצוות המקצועי בראשות דני פרנקו היה זה שהביא את השחקנים, אבל מנגד החלו לצוץ נושאים שונים וביקורות שלו. הוא עלה לכותרות כשקנה שעוני רולקס לקבוצה וחרט עליהם את תאריך האליפות של סוף העונה, ולאט לאט המעורבות שלו גדלה.
בסופו של דבר הלחץ עשה את שלו, פרנקו סיים את דרכו, ומי שבחר את מחליפו, סטפנוס דדאס, היה כהן, כך שהמעורבות של הבעלים הייתה כבר קיימת אבל הוא לא היה זה שקיבל את ההחלטות המקצועיות. הכסף הלא פרופורציונאלי החל לצוץ בעסקאות שהביאו להפועל בסוף העונה ההיא את דאסטי האנאס ואייזיאה מיילס עם פיצוי כספי גדול לנס ציונה ורמת גן.
בקיץ האחרון הדברים השתנו. מערכת היחסים בין ינאי לכהן החלה להתדרדר, והבעלים במקביל פתח את הכיס והעלה את התקציב עד לרמה יותר מכפולה מהמתוכנן. שם גדול כמו ג'ונתן מוטלי הובא בתחילה כמהלך הנוצץ, אך לאחר מכן ינאי החל להיות זה שמקבל את ההחלטות. הוא בדק ופנה לרומן סורקין ותמיר בלאט שנשארו במכבי תל אביב, וגם שלח רמז ליובל זוסמן לאחר מכן. פטריק בוורלי, ברונו קאבוקלו הגיעו בהבאה ישירה של הבעלים. עד לפתיחת העונה היו"ר כבר היה בקושי מעורב בבוגרים, ומעט לאחר פתיחת העונה התפטר מתפקידו.
ינאי המשיך לשלוף. אנטוניו בלייקני הובא על ידו, ולאחר כמה הפסדים גם המאמן דדאס נשלח לתפקיד העוזר, ודימיטריס איטודיס, שם לא הגיוני במונחים של הפועל תל אביב הגיע לתפקיד המאמן. הדובדבן היה ים מדר בעסקת ענק. הפועל הפכה לקבוצה העשירה של תל אביב.
מלבד ההתערבות המקצועית, ינאי סיפק כותרות בלי הפסקה. הוא התראיין לכל כלי תקשורת אפשרי, בישראל ובאירופה, פיזר הצהרות, נשמע לוחמני מאוד, וסיפק לכולם עבודה. הבלאגן רק התרחב כשהחליט להעביר את הקבוצה להיכל מנורה באמצע העונה, פתח במלחמה עם האולטראס שמסרב לעבור, אך מכר כ-7,000 מנויים, ומנהל שיחות עם עיריית תל אביב לשיפוץ היכל שלמה, או לחילופין בניית אולם חדש להפועל.
רכבת ההרים של ינאי, שעושה את דרכה במהירות ובומבסטיות מעלה בשנה וחצי האחרונות, תהיה בעונה הבאה ביורוליג.
