קבוצות רבות שזוכות בתואר ראשון או נדיר נאלצות לשלם במהירות את מחיר ההצלחה. בעניין הזה נראה שלהפועל תל אביב יש את הכלים לצלוח גם מעל המשוכה הלא מובנת מאליה הזאת. לא מן הנמנע שבסיסו של הסגל המנצח יישאר, והשינויים המעטים שייעשו בו - ייגררו כתוצאה מהחלטה של המועדון.
עד כמה זמן לא מובן מאליו יכולה להעיד הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה כבר ביורוקאפ, עוד בימיו כגביע יול"ב, הפועל ירושלים מודל 2004. האדומים מהבירה ויתרו על הכרטיס ליורוליג משום שנרתעו ממעבר של כ-60 ק"מ לאירוח ביד אליהו במקום במלחה, ויו"ר המועדון דאז דני קליין הודה שנים אחר כך שזו הייתה הטעות הגדולה ביותר שלו בתפקיד. בעקבות ההחלטה הזו, הוא התקשה גם לשמור על חלק מהותי מהשחקנים שהובילו להנפה ההיסטורית.
הכוכבים הזרים נטשו
וויל סולומון: הסופרסטאר הגדול של ירושלים לא ויתר על השדרוג ליורוליג, וקיבל חוזה באפס פילזן. הוא הגיע איתה לרבע גמר המפעל הבכיר, וכעבור שנה עבר למכבי תל אביב ונעצר רק בגמר. למלחה הוא חזר בעונת 2010/11.
קלי מקארתי: ה-MVP של הניצחון בגמר על ריאל מדריד נפרד מישראל אחרי חמש שנות קריירה בליגת העל. בקיץ 2004 הוא עבר בעקבות דייויד בלאט לדינמו סנט פטרסבורג, וביחד זכו השניים ביורוצ'אלנג' של פיב"). מקארתי התאזרח ברוסיה, ושיחק תחת בלאט גם בנבחרת. הוא זכה לחוזים שמנים בחימקי מוסקבה ובאוניקס קאזאן, שאיתה זכה שוב ביורוקאפ בגיל 36.
טאנג'י אווג'ובי: אם סולומון ומקארתי היו גדולים כלכלית על ירושלים אחרי הזכייה, הרי שעזיבת הסנטר הניגרי הייתה פספוס מיותר. הוא עבר לספירו שרלרואה, והפך את האולם שבו הניף את הגביע עם ירושלים למגרשו הביתי. בתום עונה רצופת פציעות ובעיות, חזר ארצה לקדנציות קצרות בעירוני רמת גן, מכבי גבעת שמואל והפועל גלבוע/עפולה.
ומה עם השלד הישראלי?
ירושלים התקשתה לנחות מהאולימפוס של הזכייה ביול"ב קאפ. שבועיים לאחר שחזרה מבלגיה, היא הודחה בידי בני השרון ברבע גמר הפלייאוף. המאמן שרון דרוקר נשאר לעונה נוספת ונאלץ כאמור לבנות שלד זרים חדש, אך גם בזירה הישראלית ספג מהלומות.
דורון שפר ועידו קוז'יקרו הם העוגנים היחידים שהמשיכו במלחה לאחר הזכייה, בעוד רביב לימונד (שהצטרף במהלך העונה מרמת גן) הפך לשחקן מרכזי יותר. ולאן התפזרו הישראלים האחרים?
שחקן הבית והקפטן ארז כץ עזב אחרי שש שנים בקבוצה הבוגרת לטובת אליצור אשקלון; משה מזרחי עבר להפועל גליל עליון; ויובל נעימי הושאל בגיל 19 למכבי ראש העין מהליגה הלאומית.
ירושלים החדשה
האדומים ניסו להתניע מחדש את המסע בעונת 2004/05 עם שחקנים חדשים וטריים. מתן נאור הגיע מהפועל תל אביב, גיא קנטור הצטרף מהפועל חיפה/רמת השרון, יוני ניר החל את קריירת הבוגרים שלו באדום, ודרוקר הנחית זרים שלא הצליחו להיכנס לנעליהם של סולומון, מקארתי ואווג'ובי: לירוי טרימינגהאם, ריקי פולדינג וקימאני פרנד.
ירושלים סיימה את העונה הבאה ביול"ב קאפ בקול ענות חלושה. היא אמנם עמדה על מאזן 4:6, אבל בעידן שבו רק שתי קבוצות עלו מכל בית של שש - היא אפילו לא עברה את השלב הראשון. היא שוב הודחה ברבע גמר הפלייאוף הישראלי, הפעם בידי הפועל תל אביב, והפסידה לעירוני נהריה בשמינית גמר גביע המדינה.
לגמר אירופי נוסף חזרה הקבוצה רק כעבור 19 שנים, ב-2023 בליגת האלופות. בין לבין היא העפילה פעמיים לחצי גמר היורוקאפ (ב-2006 וב-2017), וזכתה בשתי אליפויות היסטוריות בישראל (ב-2015 וב-2017). הזדמנות נוספת להיכנס ליורוליג? לזה היא מחכה עד היום.