משפט השלום בחיפה ביטל החלטות של משטרת ישראל להרחיק חמישה אוהדים ממשחקי קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה למשך חצי שנה, שנתנו קציני משטרה בתחנת חיפה, תוך שהשופט מותח ביקורת קשה על התנהלות המשטרה. התנאים הדרקונים כללו גם חובה להתייצב בתחנת משטרה במקום מגוריהם בלבד, שעה לפני כל משחק של מכבי חיפה ושעה לאחריו ובמהלך המשחק להתייצב בפני יומנאי התחנה כל חצי שעה. זה אומר "בילוי" של כארבע שעות, חצי יום עבודה, פעמיים שלוש בשבוע, בתחנת משטרה ספציפית. זאת, בטענה כי עברו "עבירת ספורט".
המקרים של החמישה, דניאל יוקלסון, אביב הרוניאן, יוני קלוד חדד, מייק סימבירצב ורון שגיב אינם קשורים זה בזה, למעט העובדה שכל ההחלטות ניתנו באותו יום, ה-9 במרץ, במהלך אותו משחק באצטדיון סמי עופר בו הפסידה מכבי חיפה 2:1 לאורחת מ.ס. אשדוד ואוהדי מכבי השמיעו קריאות בוז והניפו שלט ביציע ועליו הכיתוב ההומוריסטי "הספריה העירונית חיפה ע"ש י. שחר", המתייחס לבעלי הקבוצה איש העסקים, יעקב "יענק'לה" שחר והשקט ביציעים הריקים למחצה, בעקבות ההגבלות המחמירות על עידוד הקבוצה. כל זה כנראה עצבן מישהו כי במחצית השנייה הופעל כנגדם כוח של עשרות סדרנים ושוטרים ששלפו בית אותם מהיציע שלהם ואת החמישה המדוברים הרחיקו מהמשחקים באותם תנאים ולאותו פרק זמן. אלה אנשים נורמטיביים, חובבי כדורגל, אוהדי מכבי חיפה, ומעולם לא הסתבכו כך או הורחקו. זה חשוב, כי הסנקציה הזו שננקטה כנגדם מתאפשרת למשטרה רק בהפרה חוזרת.
דניאל יוקלסון בן ה-30 מיפו, עצמאי בתחום ההגברה והסאונד. נעדר עבר פלילי. אביב הרוניאן בן ה-30 הוא מתווך עצמאי, דמות מוכרת בעפולה והעמק, מאבטח מעברי גבול לשעבר, מפקד ולוחם בגולני, ששירת למעלה מ-250 ימי מילואים במהלך "חרבות ברזל" (בשל האירוע הוא כבר הודיע למפקדיו בצה"ל כי אינו מתכוון לשרת עוד). יוני קלוד חדד בן ה-25 מהמושבה זכרון יעקב מנהל פאב בישוב, סיים אף הוא שירות קרבי בגולני ופעיל במילואים. מייק סימבירצב, בן ה-24 ממגדל העמק השתחרר כלוחם משירות סדיר ופעיל במילואים, לומד כסטודנט לתקשורת חזותית באוניברסיטת חיפה ולפרנסתו עובד בחברת ביטוח. רון שגיב בן ה-24, ששירת בחטיבת גולני ובמלחמה שירת מספר חודשים במילואים, הוא אוהד מושבע של מכבי חיפה שמלווה אותה למשחקיה גם בחו"ל, ובחיי היומיום סטודנט ליזמות ומינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן המתגורר בהרצליה. עבורו משמעות תנאי ההרחקה הם שבימי משחקים של מכבי חיפה הוא אינו יכול לבקר בבית הוריו בקרית טבעון.
עורכת הדין רימא מזאוי שייצגה את החמישה טענה כי כנגד כולם הופנתה אלימות על ידי המאבטחים וכוח השיטור כתוצר של המהומה שהתרחשה כתוצאה מכניסתה הפסולה של המשטרה ליציע. בזמן שהייתם בתא המעצר, הופנו כלפיהם איומים על פגיעה פיזית כשביקשו צרכים בסיסיים כמו מים ושירותים, גם כשאחד מהם אשר הוא הלום קרב היה באמצע התקף חרדה.
המשטרה הציגה בפני השופט בוריס שרמן קלסר של מסמכים, אבל זה רק חיזק את דעתו כי במהלך הטיפול באירוע לא התבצע איסוף מסודר של ראיות ששימשו בסיס להחלטות קצין המשטרה. הוא קבע כי הראיות נאספו באופן אקראי למדי ולא צורפו לחומר ראיות רלבנטיות שניתן להניח שמצויות בידי המשטרה, כגון הקלטות של מצלמות גוף, תמונות, סרטוני אבטחה וכו'. "להחלטה מינהלית ראויה קודם תהליך סדור של איסוף ראיות רלבנטיות ובחינתן", הזכיר השופט שרמן לתחנת חיפה את ה-א'-ב' של עבודת משטרה.
"לא התנהל בעניינם של העוררים הליך סדור של איסוף הראיות הרלבנטיות ושקילת טענות בלב פתוח מתוך נכונות לבדוק ולהשתכנע", ציין השופט בוריס שרמן את התרשמותו, "הראיה לכך - תקלות רבות שאירעו, שרק על חלקן עמדתי". הוא ציין כי הדברים נאמרים בבחינת למעלה מן הנדרש, שכן הובאו בפניו בשבועות האחרונים מקרים רבים נוספים בהם ראה התנהלות דומה של המשטרה. "כולי תקווה שתפיק את הלקחים הנדרשים".
"מדובר בהחלטה עניינית ומנומקת של בית המשפט, שיש בה ביקורת חריפה על התנהלות חוזרת של תחנת חיפה. יש חוק ברור של איסור אלימות בספורט, אשר מעגן בתוכו מתי ואיך קמה סמכותו של קצין משטרה להרחקה ממגרשי כדורגל אבל פעם אחר פעם הם בוחרים לראות בו כאילו מדובר בשרביט קסמים בו הם יכולים להשתמש מתי ואיך שהם רוצים. יש חוק והמשטרה אינה מעל החוק".
תגובת משטרת ישראל טרם התקבלה.