במידה רבה, המסלול שעובר מאור לוי במכבי נתניה זהה למסלול שהקבוצה כולה עברה. זה החל עם ציפיות גבוהות, נמשך עם יכולת מאכזבת ותוצאות לא מספיק טובות - וקיבל תפנית כאשר יוסי אבוקסיס הגיע לעיר היהלומים. אבל הקשר בן ה-25, שהגיע בקיץ ממכבי חיפה מעסקת איתן אזולאי, רחוק מלהסתפק בכך.
בריאיון נרחב הוא מספר על הקשיים בעונת הבכורה שלו בנתניה, השאלות שנותרו פתוחות סביב עברו במכבי חיפה, והעתיד שהוא מייחל לעצמו - בנבחרת ישראל.
הגעתם לפלייאוף אחרי מסע ארוך מאוד מהמקום האחרון. איפה הייתה הנקודה שהפכה את העונה מבחינתכם?
"המשחק נגד עירוני טבריה, כשניצחנו בחוץ 2:3 עם המהפך שעשינו והגול של עוז בילו. זה לדעתי המשחק שהפך לנו את העונה לגמרי. מהניצחון הזה יצאנו לרצף מטורף עם תשעה ניצחונות ב-11 משחקי ליגה. זה לא רק המהפך במשחק, אלא גם העובדה שנפתח סיבוב חדש וכולם היו באנרגיות חדשות. משחק אחרי זה ניצחנו את ריינה אחרי שבמשחק הליגה הראשון של העונה ממש התפרקנו מולם. עם כל הדברים האלה יחד, זה הרגיש שהאווירה משתנה".
עד כמה להגעה של יוסי אבוקסיס יש חלק בשינוי שעברתם?
"אני חושב שיש לזה חלק מאוד גדול. לפני שיוסי הגיע היינו מאוד חסרי ביטחון, אפילו אבודים. יוסי הגיע, שינה את האווירה והחזיר לנו את הביטחון.הוא העמיד אותנו על המגרש וכל אחד ידע מה בדיוק הוא צריך לעשות, זה פשוט שינה את הכל. אחד הדברים הכי בולטים אצל יוסי זה ניהול המשחק ואיך הוא חי את המשחק, ממש מרגישים אותו כמו השחקן ה-12 שלנו".
יוסי גם עשה סדר בחדר ההלבשה כשהוא הגיע?
"בניגוד לסיפורים, חדר ההלבשה שלנו לא היה מפורק גם בתקופות הפחות טובות. פשוט האווירה לא הייתה טובה. היינו חברים טובים בינינו כל הזמן, לא היו אינטריגות בין השחקנים וגם לא היו שחקנים שעשו בכוונה לאף מאמן, אלה דברים שמנותקים מהמציאות. כולם רצו ורוצים להצליח. חדר ההלבשה לא היה הבעיה שלנו".
מה קרה בנתניה בתחילת העונה? יש לך הסבר להתחלה הגרועה שלכם?
"אני לא יודע ממש להסביר. עשינו תוצאות מדהימות בגביע הטוטו והרגשנו שאנחנו בדרך לעונה מצויינת. זה התחיל עם ההתפרקות במחזור הראשון בחוץ נגד בני ריינה (הפסד 4:3, אחרי פיגור 4:0 במחצית, ר"ב) ואני חושב שמשם זה היה כדור שלג שהתגלגל. היו גם פציעות של ורגאס, טבארש וזלאטנוביץ', שחקנים משמעותיים שהחמיצו כמה משחקים וזה גרם לדברים לא להתחבר. קח לדוגמא את איתי בן שבת, שחווה משחק פחות טוב בריינה, היום הוא אחד המנהיגים הגדולים שלנו ואחד השחקנים הכי חשובים שלנו. המשחק ההוא נגד ריינה גרם לו לצאת מההרכב, הוא גם נפצע אחר כך ודברים קרו הפוך. זה היה שילוב של כמה דברים יחד. משחק ההגנה של כולנו לא היה מספיק טוב, לא היה הרכב קבוע שרץ, לא הייתה היררכיה, וככה קשה לייצר ריצה כמו שעשינו בסיבוב השני. אחד השינויים הכי גדולים שיוסי אבוקסיס עשה, זה קודם כל לייצב את ההגנה וגם היה הרכב קבוע שרץ. היציבות הזאת בהרכב עשתה גם היא את השינוי. כל אחד ידע את המקום שלו ועדיין יש פה מלחמה גדולה על ההרכב".
באופן אישי, גם לך ההתחלה עם יוסי אבוקסיס לא הייתה חלקה. איך הרגשת?
"בהתחלה כשהוא הגיע, פתחתי במשחק הראשון נגד הפועל ירושלים, ניצחנו ועשיתי משחק טוב. במשחק הבא נגד מכבי פתח תקוה היה לי משחק פחות טוב וגם היה לי מקרה עם האוהדים שקיללו אותי, ואז מול באר שבע לא שיחקתי בכלל ונגד אשדוד שיחקתי רבע שעה. לא ממש הבנתי לאן הדברים הולכים".
מה עשה את השינוי?
"בשלב הזה יוסי עשה איתי שיחה ואמר לי שאני צריך להחליט האם אני פה או לא. הוא זיהה שלא הולך לי, הוא ראה שהאווירה סביבי לא הייתה טובה. היה לו חשוב שתהיה אווירה טובה ושלא יהיו לי בעיות עם הקהל. הוא אמר לי בצורה מפורשת שאם אני מחליט להישאר, אז אני חייב לסדר את הסיפור עם הקהל. אמרתי ליוסי שיש רק פתרון אחד מבחינתי לכל הדבר הזה, וזה להיות על המגרש ולשחק. להיות על המגרש, לקבל את מה שמגיע לי, דרך המגרש והמשחקים. אני מאמין שאת כל מה שקשור לכדורגל צריך לפתור על המגרש ולא מחוצה לו. השיחה הזאת הייתה לפני אותו מהפך בטבריה שלא שיחקתי בו כי הייתי מוצהב. במשחק הבא מול ריינה, יוסי החזיר אותי להרכב וגם מבחינתי הכל פתאום השתנה. מתחילת המשחק היה פתאום חיבור עם הקהל, הם עודדו אותי והיה משחק טוב וניצחנו. ואז גם הסיפור עם הקהל השתנה. משם והלאה כבר לא יצאתי מההרכב".
איך מרגיש שחקן שמגיע מבחוץ ומקבל קללות ושריקות בוז? היו כמה אירועים מאוד לא נעימים. מה קרה שם?
"אני יכול להבין את זה שכשאתה מגיע כשחקן רכש מבחוץ, הקבוצה לא פוגעת וכלום לא עובד - אז מרבית האש הולכת לזרים או לשחקני הרכש הישראלים שבאו מבחוץ. אני למדתי לקחת את הדברים בפרופורציה עם קהל, כי גם בחיפה היה לי סיפור כזה עם הקהל. למדתי איך להתנהל בסיטואציות האלה. אמנם מה שקרה בחיפה לא היה באותן עוצמות של מה שקרה לי העונה, אבל למדתי לקחת דברים בפרופורציות, גם כשקהל מרים אותך וגם להיפך. השתדלתי כמה שאפשר לא להתייחס לדברים הפחות טובים שקרו וניסיתי להוכיח אחרת. היו המון אנשים בקהל שגם שלחו לי הודעות טובות ותומכות אחרי אותם משחקים".
היית עושה משהו אחרת מבחינת ההתנהלות שלך מול האוהדים של נתניה?
"היה את המשחק מול הפועל חיפה, זה עוד היה עם מרקו בלבול. כשהוחלפתי ממש שרקו לי בוז וקיללו אותי בזמן שירדתי לספסל, ואני הסתכלתי לכיוונם וחייכתי. אם אתה מחזיר אותי אחורה, זה לא משהו שהייתי עושה. הייתי יורד מהמגרש, מוריד את הראש ומתיישב בספסל".
היו מחשבות לעזוב את מכבי נתניה בגלל הבלגן עם האוהדים?
"הייתה סיטואציה מאוד קשה מבחינתי. התבאסתי ממש, הייתה לי תקופה קשה. גם לא שיחקתי מספיק וגם כל הדבר הזה עם הקהל לא עשה לי טוב. אתה חושב על הכל בסיטואציה כזאת, אי אפשר לשקר, אתה חושב על פתרונות, אבל הרגשתי שאני לא רוצה לעזוב בצורה כזאת. כי כשאתה עוזב ככה מקום שהגעת אליו לפני חצי שנה, אז זה מה שיזכרו. יזכרו לי את הרע ולא רציתי לסיים רע, בטח במועדון גדול כמו מכבי נתניה. זה מועדון טוב, אני אוהב את המקום הזה ועכשיו גם עם האוהדים הכל בסדר, אז אני באמת נהנה כאן מאוד".
איפה היה המפנה ביחס של האוהדים אליך?
"חיפשתי איך לשנות את זה ואז באותו משחק שניצחנו בבית את ריינה, הכל השתנה במכה. עד עכשיו אני לא יודע להסביר את השינוי. השינוי אצל האוהדים היה ממש מהיר. אני עשיתי שינוי בראש. שלושה-ארבעה ימים לפני המשחק הזה החלטתי שאני עושה שינוי בראש, שאני מגיע להתרכז רק בכדורגל, בא לתת את הכי טוב שאני יכול. אפילו חשבתי איך להיות יותר אגרסיבי, קצת להראות יותר, גם להרים את שפת הגוף שלי, וזה בסוף גם הרים אותי. זה אולי מה שעשה את השינוי גם אצלי".
הזכרת את שפת הגוף שלך, אז בטח שמעת שאומרים עליך שאתה משדר מעין גמלוניות ואיטיות כזאת. לפעמים זה נתפס כחוסר אכפתיות, איך אתה מרגיש עם זה?
"שמעתי את זה הרבה. בתחילת העונה גם כלום לא הלך, לא לי באופן אישי ולא לקבוצה, והיה את עניין הקהל, אז מן הסתם זה יוצר עוד יותר את הדיבור על שפת הגוף שלי. בסופו של דבר, זאת שפת הגוף שלי, אבל כשלומדים להכיר אותי ויודעים מה אני מביא למגרש, אז שפת גוף זו שפת גוף, זה משהו שקשה לשנות. אני עובד על זה, משתדל, אבל זה לא משהו שמשפיע יותר מדי על המשחק שלי. מבחינת חילוצי כדור, אני בין המחלצים הטובים בקבוצה. שיפרתי מאוד את האגרסיביות בהגנה בשנה האחרונה ואני לא מייחס יותר מדי חשיבות לדיבורים. ימשיכו לדבר על זה בכל קבוצה שאשחק בה, זה אני וילמדו לאהוב את זה בסוף".
אם יש דבר נוסף שלוי שם לעצמו למטרה לקראת הפלייאוף, זה לשפר את המספרים. בשלב הזה גם הוא מבין ששער ליגה בודד ואפס בישולים, זה רחוק מאוד מהיעד שהציב לעצמו בתחילת העונה. "זה משהו שאני רוצה לשפר בהמשך. ברור שציפיתי למספרים אחרים, אבל אני משתדל שלא להלחיץ את עצמי בעניין הזה, כי זה יכול ליצור אפקט הפוך. אתה מתחיל לשחק בשביל עצמך ופחות בשביל הקבוצה וזה לא טוב. אני אמשיך לשחק את המשחק שלי ומקווה אתן עוד כמה שערים ובישולים עד סיום העונה. מי שמבין כדורגל ורואה את המשחקים, יודע שלהיראות טוב זה לאו דווקא במספרים. מבחינתי להיות טוב זה שהקבוצה נראית טוב כשאני על המגרש. אבל ברור שהייתי שמח להוסיף עוד מספרים, אני עובד על זה".
לא ניצחתם ארבעה משחקים ברציפות, מאיפה מגייסים אנרגיות כדי לא להיות תפאורה לגדולות בפלייאוף העליון?
"אני חושב שהקבוצה רצה בסיבוב השני והרבה שחקנים שיחקו הרבה מאוד משחקים ובלי לקבל מנוחה. אני חושב שלא מעט שחקנים אצלנו, התעייפו גם בגוף וגם מבחינה מנטלית ולכן כנראה גם הייתה ירידת מתח מהרגע שהבטחנו את הפלייאוף העליון. נראינו קצת פחות טוב בשבועות האחרונים ואני מאמין שהפגרה עשתה טוב לכולנו. נחזור עם כוחות מחודשים ונעשה עוד ריצה עד סיום העונה. עבדנו קשה בשביל להגיע למשחקים הגדולים של הפלייאוף, עם הקהל וכל הרעש מסביב. לקהל שלנו מגיע שנציג יכולת טובה בפלייאוף הזה".
בוא נחזור קצת אחורה לקיץ. היו לא מעט דיבורים לגביך. תעשה לנו קצת סדר איך קרה שסיימת את העונה שעברה כשחקן מוביל עם גביע במכבי פתח תקוה, בקיץ חזרת לחיפה ואת העונה פתחת במכבי נתניה? הרי אבי לוזון היה משוכנע בקיץ שאתה תמשיך אצלו עונה נוספת, אז מה קרה?
"פתח תקוה נתנו לי המון בעונה שעברה, הם נתנו לי את הבמה, קידמו אותי והיו לי שם שנה וחצי מדהימות. גם עליית ליגה, גם זכייה בגביע ואני מאוד אוהב את המקום הזה ואת כל האנשים שם. הם רצו אותי מאוד בקיץ, אבל זה לא הסתדר מכל מיני סיבות ולקחנו החלטה ללכת למכבי נתניה. קיבלתי באמת בלב שלם את ההחלטה הזאת. הגעתי לנתניה הכי נקי שאפשר וזה גם התחיל טוב. מכבי נתניה זה מועדון גדול עם קהל גדול, וזה משהו שרציתי להתפתחות שלי כשחקן. אני ממש שמח שקיבלתי את ההחלטה להגיע לנתניה, למרות שההתחלה בליגה לא הייתה פשוטה. אני באמת מרגיש שקיבלתי את ההחלטה הכי נכונה לקריירה שלי".
עשית עונה מצויינת כמושאל במכבי פתח תקוה, עד כמה התאכזבת שמכבי חיפה לא החזירה אותך לסגל שלה?
"את זה אתה צריך לשאול אותם ולא אותי. שחקן שמבקיע שמונה שערים ומבשל עוד שישה בעונת השאלה, ואפילו לא נלקח בחשבון לקבוצה שהשאילה אותו? אז צריך לשאול את מכבי חיפה אם זו החלטה מקצועית או לא. אני יודע את התשובה.
"מה שהיה חשוב לי זה להמשיך את ההתקדמות שלי. רציתי לקבל את ההחלטה הכי נכונה. מכבי נתניה נראתה לי כהחלטה הכי נכונה גם בקיץ וגם היום. אם התאכזבתי ממכבי חיפה? לא התאכזבתי, כי גם לא ציפיתי יותר מדי אחרי מה שעברתי שם. מכבי חיפה זה מועדון שנתן לי הרבה, מועדון שגדלתי בו, מועדון שעשיתי איתו שתי אליפויות בבוגרים, המועדון שהעניק לי את ההזדמנות הראשונה בליגת העל. אני נמצא במקום מצוין, מכבי נתניה זה מועדון ענק ואני לא מסתכל אחורה על מה יכול היה להיות".
ברגע שברק בכר חזר לאמן את חיפה כבר הבנת או ידעת שאין סיכוי שתחזור לשם?
"לא, ממש לא. אין לי שום בעיה עם ברק בכר. זה עניין הרבה יותר מורכב שלא היה תלוי רק בברק בכר, היו הרבה דברים וגורמים מסביב".
יש סיכוי שתחזור בעתיד למכבי חיפה? אתה רוצה בכלל?
"מבחינתי שום דלת לא סגורה בשום מקום. אני אעשה את ההחלטות הכי נכונות לגבי העתיד שלי. אין לי שום בעיה, עם אף מועדון. אני משתדל מאוד לשמור על השם שלי, ומקווה שגם במקומות אחרים יידעו לשמור על השם שלי".
איך אתה רואה את העתיד של מכבי נתניה בכל הנוגע לרוכש או בעלים? מדברים על זה במועדון?
"אנחנו השחקנים לא מדברים על זה יותר מדי, אבל אני מאמין שלמועדון גדול כמו מכבי נתניה ימצאו רוכש או בעלים חדש. מבחינתי יש לי חוזה בנתניה גם לעונה הבאה, אני במקום שטוב לי ואשמח להמשיך את ההתקדמות שהתחלתי פה".
מה השאיפות לעתיד ברמה האישית?
"השאיפה שלי והחלום הכי גדול שלי זה קודם כל להגיע לנבחרת. אני גם מאמין שאני יכול להגיע לשם ביום מן הימים. וכמובן לנסות את מזלי באירופה. אני עוד צריך להוכיח כמה דברים עד שזה יקרה".