בגיל 37, אחרי קריירה ארוכה ועשירה בנבחרת ישראל, ביברס נאתכו יכול להישען לאחור ולצפות בחבריו לשעבר מהצד. מחר (שבת, 21:45) ישראל תוציא לדרך את קמפיין מוקדמות מונדיאל 2026 עם משחק נגד אסטוניה, ונאתכו יעקוב באדיקות מהמסך.
הוא פרש מהנבחרת לפני שנתיים, ולצד רגעים יפים, זוכר גם אתגרים וקשיים. "אם להיות כן, אני לא מרגיש מוערך בארץ בכלל", אמר נאתכו בריאיון לפודקאסט "קיקטוק" מבית "All In". "יש לזה כל מיני סיבות. קודם כל, סגנון המשחק שלי. בארץ אוהבים את הדריבליסטים, שנוגעים הרבה בכדור. אני לא שחקן כזה, אני אחד שידחוף את הכדור בין הקווים, שידחוף קדימה, שימסור את המסירה שתשחרר את הלחץ. כששיחקתי בארץ, תמיד הייתי נותן את הפס שלפני הבישול. אנשי מקצוע כן מעריכים את זה, ולאורך הקריירה תמיד העריכו אותי והייתי שחקן של מאמנים. אבל אצל אוהדים זה פחות נתפס לעין. אולי עכשיו זו הסיבה שכן מאוד מעריכים ומאוד אוהבים את בפרטיזן - עברתי לעמדה קדמית יותר, ועכשיו אני כן השחקן שנותן את הגול או את הבישול. באופן כללי, תפיסת הכדורגל בארץ קצת שונה ביחס לאירופה".
צפו בריאיון המלא עם נאתכו
נאתכו ניתח באריכות מדוע פחות בלט במדי נבחרת ישראל. "אני חושב שלאורך כל הקריירה שיחקתי בקבוצות דומיננטיות, כאלו שרוב הזמן כדור נמצא ברגליים שלהן. כשהגעתי לנבחרת, הדרישות ממני היו שונות. אצל האוסטרים שיחקתי קשר אחורי שצריך לשחרר מלחץ וכאלה. בארץ, האוהד הרגיל והממוצע לא נכנס לדברים כאלה. כל מה שמעניין אותו זה אם הנבחרת ניצחה או הפסידה, ומי כבש ובישל. זה מה בסוף מכריע. עשיתי בנבחרת הרבה דברים אחרים שבעין האוהד הממוצע לא רואה משהו גדול. חוץ מזה, יש את עניין התוצאות - בשורה התחתונה לא הצלחנו לעלות לטורניר גדול, ובאופן טבעי הביקורת מופנית כלפי השחקנים המובילים. אין לי בעיה עם זה".
על היחס שקיבל מהקהל והתקשורת סביב הנבחרת: "בהתחלה הביקורות מאוד עצבנו אותי. בוא נשים את הדברים על השולחן - זה בא גם מדעות פוליטיות. נכון שאני צ'רקסי, אבל יש את הדבר הזה בדעת הקהל. סביב הצוות המקצועי והשחקנים, תמיד הייתי מוערך מעל ומעבר. סיפור ההמנון הגיע יחסית מאוחר. אחרי מה שקרה עם ההמנון, זה כבר הפך להיות בעד ונגד. לא היה אף אחד נייטרלי - או שאוהבים את ביברס, או שלא אוהבים את ביברס".
האם יש לו מקום בנבחרת ישראל כיום? "חברתית, כן. מקצועית, המאמן צריך לקבוע. אני כן חושב שיכולתי לתרום, ובטוח שאם הייתי אחד שחושב על מספרים, הייתי יכול לשבור גם את שיא ההופעות. אבל אלו דברים שלא מעניינים אותי, אני עושה מה שטוב לי ולסובבים אותי".
לסיום, התייחס גם לעתידו, ושלח רמז דק להפועל תל אביב לקראת הקיץ. "בעונה הבאה אני רוצה לשחק, ובינתיים אין לי חוזה. מצד שני, אני לא רוצה לפרוש 'על אדים' אלא לתלות את הנעליים כשהכוח עדיין ברגליים שלי. איפה אני אשחק בעונה הבאה? אני עוד לא יודע. בכדורגל הכל תמיד פתוח. אם הולכים לפי הסיפור, אז הפועל תל אביב זו אופציה, הכל מוביל לשם. אם זה היה בליגה השנייה, זה היה אפילו יותר מיוחד. אבל יש הרבה דברים מסביב, כי היום מי שעומד במרכז זו המשפחה. הדבר הכי חשוב מבחינתי זו אשתי והילדים, וזה ייקבע על פי מה שיהיה נוח להם. אז כן, ספרא צריך לגרום לזה שאשתי תהיה מרוצה".