את הבדיחה האנטישמית הראשונה בחייו, דני וולף שמע כשהיה ילד, במחנה קיץ. היא היתה קשורה בשואה. "ההורים שלי הסבירו לי שתמיד יהיו אנשים שלא יאהבו אותי", סיפר בריאיון שהעניק ל"דטרויט פרי פרס", שעסק הרבה בהיותו כוכב יהודי במכללות. "הם אמרו לי להיות חזק יותר. לשים את זה בכיס ולהמשיך הלאה".
הוא בהחלט המשיך הלאה: לאורך כל חייו הצעירים שמע בדיחות ועלבונות - על היותו יהודי, לבן, חלש - אך כעת, בעיצומה של עונת פריצה במדי מישיגן, נראה שהוא בדרך הבטוחה להיבחר בסיבוב הראשון של דראפט ה-NBA. "שמעתי הרבה דיבורים כשגדלתי, שלא צריך לצפות ממני להרבה כי אני יהודי", אמר. "אבל ראיתי בכך הזדמנות להוכיח את עצמי".
אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, האנטישמיות בארצות הברית כמובן שברה שיאים. וולף, ששיחק באותה תקופה במכללת ייל, סיפר שהאנטישמיות "היתה נוכחת בקמפוס, אפילו במשחקים". זה התפוצץ במשחק נגד דארטמות', שם "למעלה מ-80 אוהדים הגיעו מחופשים, ואז, כשהתחיל המשחק, הם שלפו דגלי פלסטין והתחילו לצעוק".
כשנשאל איך הוא מגיב לכל האנטישמיות הזו - על הפרקט וברשתות החברתיות - השיב: "זה כל הזמן סביבי, אבל למדתי להתעלם. אני מנסה להיות האדם הגדול יותר. שום דבר שאגיד לא יהיה טוב עבורי - זה לא ישפיע, ואולי רק יגרום ליותר נזק. גם בלי האנטישמיות, יש כל כך הרבה שנאה בעולם. אני משתדל להשתמש בזה כמוטיבציה ולהוכיח לאנשים שהם טועים".
"דני גאה מאוד ביהדות שלו", סיפר מאמנו דאסטי מיי. "המטרה שלו היא להגיע ל-NBA ואז הוא באמת יתגאה לייצג את המשפחה שלו ואת האמונה שלו ברמות הגבוהות ביותר. הוא משחק בשביל הסיבות הנכונות. הלב שלו במקום הנכון".
אמש ספגו וולף וחבריו הפסד תשיעי העונה (לעומת 22 ניצחונות), כשהובסו 79:62 בידי מישיגן סטייט. שחקן הפנים היהודי היה אחת מנקודות האור הבודדות עם 18 נקודות, 13 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.