מדבר גבוהה גבוהה: עונה וחצי לאחר שחתם, חסיאל ריברו הוכיח את הנקודה

בסיום נצחון היורוליג השני ברציפות של מחזיקת גביע המדינה, הופנה הפוקוס לדברים שעשו שאיוק וקלארק השלישי. ובצדק. אני, למרות זאת, רוצה להתחיל את הטור שאחרי וילרבאן עם כמה מילים על חסיאל ריברו פרננדס, המכונה פאפי. עת הוחתם הקובני החביב לפני כעונה וחצי, הופרחו לא מעט צקצוקים לחלל האוויר. והקטע הוא שהצקצוקים, על פי מקורות זרים, לא הגיעו רק מהמעגל שמחוץ לצוות האימון של מכבי תל אביב.

בהמשך למשחק הנהדר שהיה לו מול פנר, ריברו סיים אתמול משחק שבו סירב להחטיא. כמעט. 7/7 ל-2, עם זריקה אחת מיותרת מחוץ לקשת שלוש הנקודות. 5 מסלי השדה האלו (ל-2, כן?) הושגו במחצית השניה. 3 מהם ב-4 הדקות האחרונות של המשחק - וכולם הגיעו כחלק בלתי נפרד מההשתלבות המושלמת שלו עם הרעיונות ההתקפיים של המאמן שלו. את המהלך של הסל הראשון החל מהגנה שכפתה על דה קולו המופלא זריקה קשה והחטאה, ומיד ספרינט חזק קדימה כחלק מהאוטומטיות שנדרשת משחקן גבוה בקבוצה הזאת. כל כך אוטומטי, שגם מריאל שאיוק יודע, מזהה, ומוסר רחוק בדרך ללייאפ של האיש והחיוך. השני, אחרי שוילרבאן מורידה ל 94:92, מתחיל מקשר עין בין ריברו לבין קטש ביציאה להתקפה, שמוביל לסימון תרגיל עם שתי אצבעות ומיד לאחר מכן לחסימה גבית של רנדולף לטובת ריברו, בדרך לאסיסט של קלארק. השלישי והחשוב מכל מתרחש כשהצרפתים כבר מורידים לנקודה אחת בלבד עמוק בתוך הדקה האחרונה. פיק אנד רול עם קלארק מייצר חילוף הגנתי. ואז, תוך כדי ההחטאה של קלארק, ריברו מסדר טיפול קובני ראוי לאג'ינסה, הבחור שנקלע לסיטואציה ולדרכו, בדרך להתקפה שיוביל לאסיסט של סורקין ולשבת שלום.

שלושה מהלכים. אף אחד מהם לא מתוחכם מדי. כל אחד מהם ראיה להשתלבות הנהדרת של ריברו עם הקבוצה שלו ועם המאמן שלו. כבר בעונה שעברה ראינו והופתענו לגלות את החיבור האדיר בין פאפי לבין הבן של בלאט. השנה, בטח שעכשיו בהיעדרו של הורד, אנחנו מופתעים הרבה פחות. חסיאל ריברו הוא אחלה גבוה יורוליג. הוא שחקן שעושה טוב לקבוצה, ודאי קבוצה בדרג הזה. קרדיט גדול על ההצלחה מגיע לקטש, שיכול לרשום לעצמו עוד שחקן, מיני רבים, אליו הוא הצליח להגיע ושאת הכדורסל שלו הצליח לשדרג. ויש כאן גם לקח, לעניות דעתי המרודה, גם לגבי הצקצוקים המקוריים.

את העין שלי אתמול תפסו שני מהלכים הגנתיים של קלארק, באק טו באק, כ-3 דקות לסיום הרבע השלישי. בראשון, כשהשעון הגדול מראה 3:02, הוא סוגר לדה קולו (שמטייל מול וויליאמס) את קו הרוחב ושולק ממנו את הכדור בדרך לטיול של סורקין בצד השני. מיד לאחר מכן הוא מזהה את הרגע הנכון, מיד לאחר פיק אנד רול של אג'ינסה עם בנטיל, כדי לעזוב את השחקן שלו, להיכנס לקו המסירה ולקחת את זה (בדומה לחטיפה שהייתה לו ברבע השני ממסירה של דה קולו לטאריק בלאט). אבל את כל זה, או לפחות את רוב זה, ידענו טרם הגיע למכבי. ג'ימי קלארק השלישי המכונה טרה הוא וואחד אתלט ו-וואחד חטפן. השאלה תמיד ועכשיו נוגעת ליכולות ההתקפיות שלו.

ובכן, התאמה מתבקשת אך חשובה ולא מובנת מאליה התרחשה עת נכנס אתמול לראשונה לצידו של בלאט. מאחר שהשני, גם אם לא אתמול, הוא איש של קליעה ומאחר שהראשון לא, הכדור אצל קלארק כאשר בלאט בצד. והאמת? מזה משחק יורוליג שני, קלארק שוחה בתוך הפיק אנד רולים של הקבוצה שלו. 10 אסיסטים במשחק הראשון, 7 בשני. והפעם, כמעט בלי איבודי כדור.

סלי השדה של קלארק, גם אתמול, הגיעו רובם ככולם במתפרצות/ במעבר. ואני לא כותב את זה כדי להקטין, אלא להיפך. עם קלארק, מקבלת מכבי תל אביב מימד שלא היה לה מאז הימים היפים של סייבן לי, כלומר שחקן שאפשר לתת לו את הכדור ולהישאר בהגנה, כי הוא כבר יסתדר לבד במורד הגבעה. העניין הוא שלמרבה ההפתעה, קלארק מרגיש נוח למדי עם הכדור גם בסט אופנס. קצת יותר בשני משחקי נטולי מתח ביורוליג, קצת פחות בדרבי קצת יותר אמוציונאלי. הוא כמעט ולא מתפרע, הוא כמעט וכן פוגע בשחקנים פנויים. הוא מייצר לאחרים. הוא נראה בסדר גמור. דובר לא מעט על החסרון של מלדון אתמול וההשפעה על הקבוצה הצרפתית. הלו, מכבי תל אביב הגיעה אתמול לליון ושיחקה בלי שני השחקנים הכי טובים/ הכי חשובים שלה, הורד ויוקובאיטיס. בעזרת ריברו, בעזרת קלארק, הצליחה להסתדר יפה מאוד בלעדיהם.

אחרי חיפוש, מסתבר שהיה שלב בארצות הברית שבו הדביקו את הכינוי סופר מריאל למריאל מאקור שאיוק. אחרי חיפוש, מסתבר שיש סימנים של תובנות צהובות בכל הקשור לשחקן הכדורסל המוכשר הזה. כתבתי מוכשר. לא כתבתי מצוין וגם לא כתבתי מתאים. כמו כל שחקן במכבי תל אביב, כולל שני אלו עליהם כבר כתבנו הפעם, הסיפור של שאיוק קשור בקשר ישיר עם היכולת שלו לשכנע את המאמן שלו שיש לו מה לעשות איתו. כי שוב, ונגיד בפעם המיליון, שאיוק הוא לא זה וזה וזה וזה, קרי הצ'קליסט של קטש, אבל בחיאת - הוא יכול לתת גול ואפילו גולים, ברבים.

גם אתמול, בדומה להברקה במהלך הדרבי האחרון, ניסה להפתיע איתו קטש כשזרק אותו לעמדה מספר 4 מול רגליים כבדות יחסית של גבוה מהצד השני. בניגוד לחלק מהמשחקים האחרים, הוא כן ניסה אותו גם בצורה קונבציונאלית יחסית, מתוך הבנה שהאיש יכול להסתדר לבד. גם כשצריך להבקיע כשהכל תקוע בסוף שעון. גם ובטח שבתרגילי רנדולף, כלומר בהיי פיק אנד רול מהאמצע, במהלכי 1 על 1 שבהם השחקן עם הכדור מוכוון כולו אלי טבעת.

שאיוק היה אתמול חלק מהרכבים הגנתיים טובים יותר (סליחה, לא אגנוב דעת - גרועים קצת פחות) ובטח כששיחק לצידם של קלארק ורנדולף באופן שסייע לעצור סוף כל סוף את הריקודים של ננדו דה קולו. הרעיונות ההגנתיים של מכבי תל אביב כרגע מתחלקים לשניים: הראשון הוא להשתמש בהרכבי קלארק, כלומר בכמה אופציות אתלטיות יחסית ולקוות לטוב. השני הוא לרמות בכל משחק מכמה שחקנים מאותגרי קליעה מהצד השני, ולקוות לטוב. אתמול היה שאיוק חלק מזה ומזה. ובקבוצה הזאת, אין סיבה שהוא לא יהיה שחקן רוטציה קבוע.

במשך שנים מספרים סביב סיפורים על חוסר התפקוד של שדרת הניהול והבעלות של מכבי תל אביב. מאחר שקשה למצוא מישהו מהבוסים שידבר און רקורד, היו לא מעט מסביב שסירבו להאמין והתמקדו בבעיות פרסונליות ספציפיות ולא רוחביות. כלומר, שהבעיה היא עם המנהל הזה או המאמן הזה או האיש הזה. כי בכל זאת, מכבי תל אביב. אימפריה. לא יכול להיות שהיא פאקינג שכונה, כן? אז, ובכן, כן.

עצירה מתודית לטובת טיפ קטן בענייני תקשורת. גולשות וגולשים יקרים, חברות וחברים שלי, כשאתם קוראים מדי פעם על איזה "דיווח" באתר יווני/ סרבי/ בלארוסי/ אוסטרו-הונגרי שלא קשור למדינות הללו בשום דרך, תחשדו. זה לא דיווח, זאת לא ידיעה וזה לא מקרי. אני אתן דוגמא: כמעט מדי עונה, כשהדברים בצהוב משתבשים, פתאום צצה לה איזשהי ידיעה, באתר עלום במדינה עלומה, על כך שהתקציב של מכבי תל אביב הוא מהנמוכים בליגה השניה בטיבה בעולם. סתם, פתאום, בלי הקשר כלשהו. ובכן, יש הקשר כלשהו ולהקשר הזה קוראים ספין תקשורתי. ויש גורם עלום (ולכאורה צהוב) כלשהו שדואג שהדברים גם יופיעו וגם יופיעו בכלי תקשורת שאיננו ישראלי. יש מבין?

ובכן, השבוע צצה לה ידיעה באתר זר כלשהו שקשורה במערכת היחסים הפנים ניהולית של מכבי תל אביב, בה הופנו חיצים כלפי הצד של משפחת פדרמן. דיווח? ידיעה? כנראה שגורמים במשפחת פדרמן לא ממש מאמינים במקריות. כי פתאום, צץ לו בישראל היום, בכתבה של תומר גבעתי, ציטוט אגרסיבי של דני פדרמן כלפי אחד שי רקנטי. אולי הדברים קשורים האחד בשני. אולי לא. לך תדע.

בכל מקרה, הרצף הקצר הזה הוציא סופסוף החוצה דברים שעד כה כובסו בהצלחה לא קטנה. מכבי תל אביב הנוכחית היא מועדון שכמעט ואיננו מתפקד, וזה מתחיל מבלאגן בואכה כאוס בקרב האנשים שהמועדון שייך להם ברשם החברות. מאחר שאני לא חשוף לנתונים (וזה גם פחות מעניין אותי, למען האמת), ניכר שהבלאגן מתקיים גם מחוץ למעגל הרקנטי נגד פדרמן וההיפך. למשל, פתאום ובחסות המלחמה חזר למרכז הבמה אחד שימון מזרחי, שבניגוד לבעלים האחרים מתייצב מדי משחק ואימון, בארץ ובחול, ונוטל לעצמו סמכויות שכבר מזמן איבד. ומי שחושב שזה דווקא אחלה, שייזכר בבקשה בחוזים החדשים של סורקין ובלאט מהקיץ.

ועוד עניין שחמק איכשהו מתחת לרדאר ועכשיו יצא פומבית קשור בערוץ הספורט. בחסות הציטוט המיוחס לדני פדרמן, גילה הציבור המתעניין שערוץ הספורט עמד על סף מכירה של הבעלים רקנטי אל הקונה עופר ינאי, מהלך אשר הוגדר על ידי פדרמן כלא פחות מ"בגידה", כולל הציטוט המופלא הבא: "זה לא סוד שיש על מכבי ושאר השותפים בה השלכות כתוצאה מניגוד העניינים של רקנאטי כבעלים של ערוץ 5", סיכם פדרמן.

הקיצר, שמח ומבדח - ובעיקר חדשות טובות מאוד, לעניות דעתי המרודה, עבור אוהדי מכבי תל אביב. אולי עכשיו, בחסות הריב הפומבי, יצליחו להניע מהלך אשר יעשה סוף למבנה הבעלות הנוכחי והלא מתפקד. יתכן שהאופציה הכי טובה היא שהקבוצה כולה, בחתיכה אחת, תימכר. מאחר שזה פחות ריאלי, אולי שינוי אחר, מינורי יותר, יעזור לה להפוך למתפקדת.

• 1. 78.4% - 29/37 ל-2. אלו המספרים של מכבי תל אביב אתמול מול וילרבאן. ונכון, הצרפתים עשו כל מאמץ אפשרי כדי שלא להפריע ליריבה הסימפטית מהמזרח התיכון, ועדיין - עדות לשטף התקפי שהזכיר ימים אופטימיים יותר מתחילת העונה.
• 2. מאייר - במהלך המחצית הראשונה, ב 3:31 דקות, סגר עומר מאייר 4 אסיסטים. הצגה. המחצית השנייה הייתה כבר מוצלחת הרבה פחות והותירה את מכבי תל אביב עם קלארק אחד בעמדה מספר אחת. ועדיין, אחלה רצף ברבע השני, בתקווה (לפחות שלי) שדקות רצופות ימשיכו להגיע לכיוונו של העלם הצעיר, שבעיני חייב לשחק והרבה במשחקים הלא חשובים שנותרו לצהובים ביורוליג.
• 3. 6 - שישה משחקים תמימים נותרו עד לסיום העונה של מכבי באירופה. 4 מהם מוגדרים כמשחקי בית (מונאקו, בולוניה, פאו, באיירן). מעבר לרצון הקבוצתי להיראות טוב, אין כאן על מה לשחק. כן על מה, לא על מה, הלוואי שאיכשהו אפשר היה לקיים את המשחקים הללו ביד אליהו הישן. במציאות אחרת ושפויה. עם עוד 59 אחיות ואחים שלנו בבית.

שבת שלום. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.