מאמן ריאל מדריד, קרלו אנצ'לוטי, ייזכר כאחד הטובים בהיסטוריה של המשחק, והוא נוהג לנהל את עצמו עם חיוך וצחוק בכל הזדמנות אפשרית. למרות הלחצים של הכדורגל ברמות הגבוהות, אנצ'לוטי נראה כאילו הוא מסוגל להתעלם מהרעש החיצוני ולהתחבר לשחקניו בצורה שרק מעטים מצליחים לעשות.
בניגוד למאמנים בכירים רבים, אנצ'לוטי אינו מתאפיין בקשיחות או באובססיביות למשחק - גישה שלפעמים מובילה לזלזול בו. את הצלחותיו הגדולות ביותר הוא חווה במילאן ובריאל מדריד, שתי קבוצות שבהן נאלץ לעיתים קרובות להשאיר מחוץ להרכב שמות גדולים.
"לעיתים נראה שאנחנו לא זוכים להערכה מספקת. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר, לשמוע מה שחקן אומר כשהוא לא משחק וחוזר הביתה. רבים מהשחקנים התווכחו איתי," אמר אנצ'לוטי לג'אקומו פורטי בפודקאסט שלו.
אנצ'לוטי זכה תמיד לשבחים על ניהול השחקנים שלו ועל יכולתו להפיק מהם את המיטב, במיוחד בחדרי הלבשה מלאי אגו. עם זאת, המאמן הוותיק האיטלקי הסביר שגם לו היו לא מעט עימותים לאורך הקריירה.
"להרבה שחקנים היו בעיות איתי, אבל בסופו של דבר הכול נפתר," אמר אנצ'לוטי. "היה שחקן אחד - לא אציין את שמו - שכאשר דיברתי בחדר ההלבשה, הוא היה שם מגבת על פניו כדי לא לשמוע אותי. זה היה בתחילת הקריירה שלו. יום אחד אמרתי לו: 'אנחנו לא יכולים להמשיך ככה.' יש שחקנים שכאשר אתה משאיר אותם על הספסל, קשה להם אפילו לברך אותך בבוקר. זה הרגע שבו הם מבלבלים בין האדם לשחקן."
הוא מציין שלפעמים אנשים נותנים לעבודה שלהם להגדיר אותם, דבר שיכול להיות קשה להבחנה עבור שחקנים רבים.
"אני תמיד אומר: 'מי אתה?' מישהו יגיד: 'אני ג'אקומו ואני שחקן.' לא, אתה לא שחקן, אתה אדם שמשחק. אתה אדם שעושה עבודה שהוא אוהב. כדורגלן אומר: 'אני כדורגלן.' ולא, אתה משחק כדורגל. אני לא מאמן, אני מאמן. אני מקבל תשלום כדי לקבל החלטות. יש שחקנים שמתבלבלים בזה. הם חושבים: 'קרלו הוא מאמן, אני לא אברך אותו.' אבל אם הם מבינים שזה פשוט התפקיד שלי, אז הם כן מברכים אותי. הסברתי את זה לכמה מהם, ובסופו של דבר הם התחילו לברך אותי."