לפחות בכל מה שקשור לסטטיסטיקה יבשה, לברון ג'יימס ממשיך לאתגר את כל מי שחולק על הקביעה שהוא השחקן הגדול בכל הזמנים. הוא מדורג ראשון אי פעם בנקודות בעונה הרגילה או בפלייאוף, רביעי בטבלת האסיסטים, שישי בטבלת החטיפות, ובגיל 40 ממשיך להיראות כמו אחד השחקנים הטובים בליגה ולשבור שיאים.
הלילה (בין שלישי לרביעי) הוא חגג ציון דרך נוסף, כשהפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמגיע ל-50 אלף נקודות בעונה הרגילה ובפלייאוף. "גבירותיי ורבותיי, כולנו היינו עדים כעת לרגע היסטורי", הכריז הכרוז של הלייקרס אחרי שלברון קלע את הנקודות הראשונות שלו בניצחון 115:136 על ניו אורלינס, בדרך לערב אופייני של 34 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.
לברון עומד כעת על 41,871 נקודות בעונה הרגילה ו-8,162 נקודות בפלייאוף, אבל לא מוריד רגע מהגז לרגע. לדבריו, אחרי שכבר השיג כמעט כל דבר אפשרי בקריירה, הוא מונע אך ורק מאהבה. "החלק הכי קשה בלשמור על רמה גבוהה לאורך כל כך הרבה זמן, הוא לא לאבד את האהבה לתהליך. אני ממשיך להתאהב בתהליך ובמשחק על כל יום שעובר, ובעיניי זה הדבר הקשוח ביותר - וגם הדבר היפה ביותר", אמר ג'יימס, שנשאר נאמן לאמת הפשוטה, שמלווה אותו מילדות: "זכיתי לשחק את המשחק שאני כל כך אוהב, ואני תמיד זוכר את זה. ההכרה בזה מאפשרת לי לתת את הכל למען המשחק".
לברון מסביר שהוא מתייחס אל כדורסל כמעט כמו אל מוזיקה. "מבחינתי, זה מאוד דומה. משהו בקצב, בתנועות", הוא מתפייט. "לפעמים אני צופה במשחק כדורסל על מיוט, שומע מוזיקה תוך כדי - ומרגיש גם את המקצב של הכדרורים, של התנועה של השחקנים. לשחק כדורסל זה דבר יפהפה. אני זוכר את עצמי בתור ילד, זוכר אותי ואת חברים שלי הולכים לקניון מבלי שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקנות שום דבר, פשוט משחקים כדורסל דמיוני עם אנשים, רק באמצעות תנועות, כשכל מה שאתה שומע ברקע זו המוזיקה של הקניון. אתה הולך בקניון, ועושה קרוסאובר דמיוני לעובר אורח, שפשוט מחייך ביחד איתך. זו פשוט תחושה כזאת".
מה שמרשים עוד יותר אצל לברון בתקופה האחרונה, אלו גם המספרים: 29.3 נקודות, 10.5 ריבאונדים ו-6.9 אסיסטים בממוצע למשחק בחודש האחרון (שזיכו אותו בפרס שחקן החודש במערב), כשכל זה מגיע עם יכולת קבוצתית נפלאה, כשהלייקרס מנצחים מ-20 המשחקים האחרונים.
לצד לוקה דונצ'יץ' שהולך ומפתח כימיה עם לברון, הלייקרס מדורגים לפתע במקום השני במערב ושוב מעזים לדבר על אליפות.
"זה מדהים. לראות אותו עושה את מה שהוא עושה בגיל שלו, זה בלתי ייאמן", אומר דונצ'יץ' על לברון. "אי אפשר להסביר במילים כמה ההישג הזה מטורף. מי יודע, אולי הוא יגיע ל-70 אלף נקודות, מי יודע".
אבל גם בערב כזה, לברון חולק את התהילה עם שחקן ותיק אחר, סטף קרי, שכמוהו מנסה להמשיך לנגן. הלילה הוא הצליח, כשהוביל את גולדן סטייט לניצחון 102:114 על הניקס בחוץ ועלה למאזן 1:12 בקריירה במדיסון סקוור גארדן. קרי צלף 28 נקודות, 20 מהן במחצית השנייה, ובעזרת ג'ימי באטלר ממשיך להצעיד את הווריירס לתקופה טובה ואופטימית יותר.
כעת גם בכירי הפרשנים קוראים להגדיר מחדש את מעמדו ההיסטורי של קרי, ושאקיל אוניל טוען כי הוא בהחלט צריך להיות חלק מהדיון על זהותו של השחקן הגדול בהיסטוריה.
"אני דורש מכם, האוהדים, להתחיל להכניס את סטף קרי לדיונים על השחקן הגדול בהיסטוריה", אמר שאק. "פשוט תכניסו אותו לשם. הקול שלי חשוב, ולכן חשוב לי להדגיש את זה: שיחקתי נגד ג'ורדן, שיחקתי נגד ולצד קובי ולברון, וכולם שחקנים יוצאים מהכלל. אבל בשלב מסוים, צריך להתחיל לחשוב אם להכניס את סטף לאותה קטגוריה. הוא עושה דברים שאף אחד לא עשה לפניו, במשך שנים, ובנוסף יש לו ארבע אליפויות, יותר מלברון. אז תתחילו להתייחס אליו".