בסרביה חזרו השבוע לחוזת העתידות המקומית קלאופטרה, ולנבואה שלו בדבר גורלו של כדורגלן העבר המנוח, סינישה מיכאילוביץ'. האחרון מת בדצמבר 2022 אחרי מאבק ממושך בלוקמיה, כשהוא בן 53 בלבד, ובאוטובגיורפיה שפרסם לפני מותו, "המשחק של החיים", גולל את הסיפור.
כשמיכאילוביץ' שיחק בכוכב האדום בלגרד בצעירותו, חברו לקבוצה, ולאדן לוקיץ' החליט להתייעץ בנושא מסוים עם קלאופטרה ובין הייתר הביא למפגש תמונה קבוצתית. ה"נביאה" הצביעה על מיכאילוביץ' ואמרה: "בתוך שבעה ימים הוא יעבור תאונה, שלאחריה יהיו לו בעיות רציניות בבית".
לוקיץ', מאמין גדול, מיהר להזהיר את מיכאילוביץ' ונתקל בתגובה מלגלגת. ארבעה ימים חלפו והקשר (שבהמשך הפך לבלם מצליח) היה מעורב בתאונת דרכים כשרכב אחר התנגש במכוניתו. הוא גם נזכר בדברי קלאופטרה על ה"בעיות בבית" כאשר התווכח בתדירות גבוהה עם הוריו, ואביו סבל מנדודי שינה שפגעו בשגרת יומו. אז החליט לפנות אליה לעזרה.
קלאופטרה אמרה לו במפגש הראשון שאישה כישפה אותו. היא יעצה לו לחפש היטב בבית, והוא מצא בד עטוף במסמרים וענפים עם שערות כרוכות סביבם. "כל זה נובע ממריבה עם משפחה וחברים. עבורה, הם אויבים. אל תיתן לה להיכנס לבית ואל תקבל ממנה מתנות", היא יעצה לו - כך ציין מיכאילוביץ' בספרו.
אך אלו לא היו הנבואות היחידות שקיבל. עוד היא אמרה לו:
- "הוריך לעולם לא יחזרו לביתם". והם אכן עזבו את עיר הולדתם בורובו במהלך המלחמה ולא שבו.
- "מישהו ממשפחתך ילבש מדים". ואחיו אכן הפך לשוטר.
- "יהיו לך ילדים רבים, יותר מארבעה, אך אחד מהם לא יחיה איתך". בנו הבכור של מיכאילוביץ', מרקו, חי עם אמו, בעוד שיש לו חמישה ילדים מנישואיו השניים לאריאנה.
- "תשחק באיטליה ותישאר שם זמן רב". וכך קרה, מיכאילוביץ' עבר לרומא ב-1992 ושיחק באיטליה עד שפרש ב-2006. אחרי רומא לבש את מדי סמפדוריה, לאציו ואינטר. בהמשך אימן את בולוניה, קטאניה, פיורנטינה, סמפדוריה, מילאן, טורינו ושוב בולוניה.
- "בגיל 50 תחלה במחלה קשה. אך תתגבר עליה ואז תשיג הצלחה גדולה". ואכן, בגיל 50 ו-4 חודשים, מיכאילוביץ' חשף שהוא אובחן כחולה בלוקמיה. אבל החלק השני של הנבואה לא היה נכון. בסופו של דבר, הסרטן הכריע אותו כשהיה בן 53.
גם היום, שנתיים לאחר מותו של מיכאילוביץ', קלאופטרה חושבת עליו מדי יום. כך סיפרה אתמול בסרביה: "בהתחלה הוא היה רק לקוח, כמו רבים אחרים. בהמשך הפכנו לחברים אמיתיים. הוא לא עשה דבר בחייו מבלי להתייעץ איתי. דיברנו גם כמה ימים לפני מותו. מצבו החמיר במהירות לאחר שהשתתף באירוע השקת הספר. הוא כבר לא איתנו, אך הוא ממשיך לחיות כאגדה, כי השאיר חותם בלתי נשכח בכדורגל. הוא היה ייחודי. וככזה, הוא הרגיש צורך לדבר עליי בפומבי, למרות שלא היה חייב. אדם כזה נולד פעם בדור".