לפני כך וכך שנים, בליגה השנייה בישראל, התקיים משחק בין שתי קבוצות, לא חשוב מאיזה מגזר. האורחת הייתה קבוצת מרכז טבלה שגמרה את העונה כבר בסוף אוגוסט, המארחת הייתה בשר התותחים של הליגה. התוצאה, איך אומרים, לא הותירה מקום לספק: נדרשה יותר מכף יד אחת כדי לספור את השערים שכבשה האורחת. באתר ההתאחדות לכדורגל, כידוע, מפורטים האירועים החמים במשחק: שערים, צהובים, אדומים וחילופים. במשחק הזה היה משהו מוזר: כל האירועים, למעט אחד, היו שערים (והרבה, לטובת קבוצה אחת, כאמור). מה היה האירוע הנוסף? צהוב לשחקן של האורחת, שנשלף דקות בודדות מאוד אחרי שנכנס כמחליף.
עכשיו נסו לדמיין רגע את המשחק: כמה טובה צריכה להיות הסיבה שבגינה השופט ישלוף במשחק חד-צדדי כזה, שהתנהל כנראה רובו ככולו ברחבה של המארחת החלשה, כרטיס צהוב לשחקן של הקבוצה הפייבוריטית? יש מצב שהצהוב הזה, בקיצור, הפך כמה אנשים למאוד מאושרים מספר שעות לאחר אותו משחק. ככה זה בחיים.
אנחנו מכירים את המושג "משחק מכור" בעיקר מהמשחק הכי לא מכור בתולדות הספורט הישראלי - הפועל בית שאן נגד בית"ר ירושלים. שום דבר לא היה מכור שם; העיניים רואות לבד ששחקני בית שאן לא באמת חיפשו תמורה ל(חוסר) עמלם. כזכור, אבי (ליברפול) כהן ז"ל, ששימש כפרשן באותו משחק, צעק את זה במפורש מעמדת השידור.
לא גאווה גדולה לבית שאן, בלשון המעטה, וגם לא לבית"ר ירושלים, אבל לא מכירה. כל מי שהלך לכדורגל עד אותו משחק (וגם הרבה אחריו) מכיר את הסיטואציה הזו, שבה קבוצה אחת צריכה נקודות והשנייה לא ממש, ולכן הקצב של הקבוצה השנייה יורד או משתנה. זה לא ספורט, אבל גם לא מכירה.
לעומת זאת, כניסת האינטרנט לחיינו הפכה את המושג "מכירה" לרלוונטי מאוד: אם פעם, כדי לקנות הימור על משחק היית צריך לדעת איך להגיע למאחורה של המכבסה או הפיצוציה בשכונה שלך, והסיכון המיידי היה שמישהו יוריד לך חרב על האצבע אם לא תשלם, הרי שהיום אתה יכול להמר מהשירותים, שלא לדבר על בלייב, בלחיצת כפתור והאצבעות בד"כ נשארות שלמות (אחרת איך תמשיך להמר דרך הסלולרי?). וגם האפשרויות עלו בצורה משמעותית - לא רק אירועי משחק רבים יותר שניתן להמר עליהם, אלא גם משחקים רבים יותר שניתן להמר עליהם - ליגות נמוכות, נוער וכו'.
לכן, הפרצופים הנדהמים של שינו זוארץ ועו"ד גלעד ברגמן ממסיבת העיתונאים אתמול (שני), בה נחשפה פרשת מכירות המשחקים (כרגע אנחנו עוד בשלב ה"לכאורה", כן?) - נראו תמוהים למדי. מה, לא ידעתם? באמת? לא היה לכם מושג?
ועוד משהו חשוב: מכירות משחקים מתקשרות אצלנו כמעט תמיד למגזר הערבי (או, אם אתה דמוי עיתונאי משועמם שיושב באולפן ערוץ הספורט, גם לבני יהודה). אבל האמת היא שמבט קצת יותר ביקורתי על משחקים של קבוצות מערים ציוניות וערכיות לגמרי, עם אפס שחקנים ו/או בעלי תפקיד מהמגזר - יכול להעלות את אותו החשד בדיוק. אל תתנו לזה להפוך לפרשה גזענית נטו.
רגיל (6) 77
19:30

בראונשוויג

פאדרבורן
אחרי פתיחת עונה בינונית, פאדרבורן בכושר מצוין וניצחה שלושה משחקי ליגה ברציפות. היא תפגוש את אחת הקבוצות החלשת בליגה ומועמדת לנצח.
יתרון (6) 128
20:30

אנאדולו אפס

הפועל תל אביב
הטורקים לא נראו טוב במשחק הפתיחה מול מכבי תל אביב למרות שניצחו. הפועל תל אביב נראתה מעולה מול ברצלונה. המשחק יערך במונטנגרו והוא לא ממש ביתי של הטורקים.
יתרון (6) 194
21:15

פנאתינאיקוס

ברצלונה
(8+)
פאו נראתה טוב מול באיירן ופתחה ברגל ימין נגד קבוצה לא רעה. ברצלונה הובסה על ידי הפועל תל אביב ונראית כרגע קבוצה אבודה. פאו באואקה אמורה לדרוס אותה
מעל/מתחת שערים (2.5) (6) 213
21:30

הופנהיים
(2.5+)

פ.צ. קלן
שתי הקבוצות מרבות לספוג, והיחס אמנם לא מאוד גבוה אבל סיכויי התפיסה גבוהים. שלושה שערים לפחות
סך הכל שערים טווחים (2-3) (6) 271
22:00

אוסאסונה

חטאפה
כל משחקיה של חטאפה הסתיימו עם 2-3 שערים, כך גם המשחקים האחרונים של אוסאסונה. משחקי שתי הקבוצות הולכים לכיוון הזה, ונלך איתו גם הפעם
משחק לא מכור, למשל, התנהל אתמול באצטדיון בחיפה: הפועל ירושלים התישה את מכבי חיפה המאוד לא יעילה וכפתה עליה 3:3 אחרי שכמעט ניצחה. בתפריט: דיא סבע משתולל על השופט ומקבל עוד צהוב, דולב חזיזה שוב מתנהל כמו ילד בעייתי משיכון פריפריאלי ורב עם אנשי ירושלים, ובעיקר - משחק בית שלישי ברציפות שבו הקהל הירוק לא רואה ניצחון.
אחרי הרביעייה הקלילה של הפועל באר שבע והניצחון הנאה של מכבי תל אביב על סכנין, אפשר להכריז באופן רשמי: אנחנו רק בפברואר, ונשארנו עם מאבק דו-ראשי על הכתר. חיפה, לשמחתה, תוכל לבחור למי מהשתיים להפריע יותר, וגם זו נחמה במצבה העגום. רק בלי מכות ועצבים בבקשה, התעייפנו.