מה הופך מאמן למאמן מצליח באמת?
כאשר מתעמקים בכך, מובן שלמאמן יש אחריות רבה בתחומים שונים - הן בתוך המערכת והן מחוצה לה. במרכז תפקידו עומדים ארגון וניהול האימון והמשחק. המאמן פועל תמיד בתהליך דינמי, הנתון לשינויים, וחייב בכל פעם מחדש לתכנן אימונים, לנתח שוב ושוב מצבי משחק, ולתקשר עם כל השחקנים - שלכל אחד מהם צרכים ואישיות שונים. במקביל, עליו להיות מודע להתייחסות הספציפית לכל משחק כחלק מהתהליך הכולל ולספק הסברים גם בתוך המערכת וגם כלפי חוץ - בצורה שונה לכל קהל יעד.
כדי להמחיש את מורכבות הצלחתו של המאמן, נערך סקר בקרב מאמנים שאימנו בפועל בבונדסליגה בעשור האחרון, כאשר הקריטריון לבחירתם היה שהובילו לפחות 34 משחקי ליגה ברצף. הם נשאלו מהם, לדעתם, הגורמים להצלחתם ומה הופך אותם למאמני צמרת. מטרת הסקר הייתה לבנות פרופיל מאמן מוצלח וכך לספק כלים נוספים, בהתאם ל"אני מאמין" של המאמנים עצמם. הסקר נערך לפי קריטריונים הידועים כ-PPS, ובין המשתתפים נמנו יורגן קלופ, תומאס טוכל, יוליאן נגלסמן, צ'אבי אלונסו, הנסי פליק, כריסטיאן שטרייך מפרייבורג ועוד.
בכתבה זו אציג מספר נקודות המצביעות על כך שהצלחת המאמן נובעת מעומק עבודתו, שבדרך כלל מתבטאת ביציבות לאורך זמן ובהישגים יוצאי דופן. ההשערה הראשונית הייתה שהמאמנים הללו מצליחים משום שהם "טקטיקנים מבריקים", ושזהו הגורם המרכזי להצלחתם. אולם, הסקר העלה כי רק 20% מהצלחתם מיוחסים ליכולתם להעביר אסטרטגיה לטקטיקה באימון, ואילו 80% מבוססים על גורמים אחרים - ובראשם "האתגר שבאימון תכליתי המותאם לכל שחקן ושחקן בקבוצה".
- כל המאמנים טוענים שהקריירה שלהם הצליחה משום שכמעט כולם (למעט אחד) עברו את כל התהליך - מאימון ילדים ועד נוער ובוגרים. 70% מהם עברו את השלבים הראשונים באותו מועדון, במיוחד במעבר מקבוצת הנערים לנוער או מהנוער לקבוצת המילואים.
- כל המאמנים רואים חשיבות רבה בהתייחסות האנושית, במיוחד בכל הנוגע לאיזון בין שחקני ההרכב לשחקנים המחליפים, שאסור להזניח אותם.
- רובם טוענים שאחד האתגרים הגדולים ביותר שלהם הוא "למצוא את הכוכב הבא דווקא ממקום בלתי צפוי". הם מאתרים לפחות שני שחקנים בשנה ומעניקים להם במה והזדמנות, במיוחד לשחקנים שאינם מוכרים, עד שהם הופכים למבוקשים ודומיננטיים. בהקשר זה, הם מדגישים כי איתור, מיון וטיפוח כישרונות בליגות נמוכות, בסביבה תרבותית דומה, הוא קריטי להמשכיות - ללא קשר להצלחה המיידית. בנוסף, הם מציינים כי רק באמצעות תהליך ממושך הצליחו להפוך את השחקנים לכישרונות על ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהם, גם בגילאים צעירים יותר. במקרים רבים, זה אף הבטיח את המשך תעסוקתם של המאמנים גם כאשר התוצאות לא היו מזהירות.
- רוב המאמנים ציינו כי הוכשרו בקורס הפרו הגרמני, שלדבריהם נחשב לאחד הטובים ביותר, והם למדו בו רבות - במיוחד בתחום תורת האימון, אשר סייעה להם לפתח גישה שיטתית. עם זאת, לא פחות חשוב, הקורס חיזק את היצירתיות שלהם באימון. יחד עם זאת, הם מציינים כי הם גם אוטודידקטים ולומדים כל הזמן.
- כולם טוענים כי בחירת צוות מקצועי מתקדם, שבו לכל אחד ידע מוביל בתחומו (ולא בהכרח חברים לשעבר), היא גורם קריטי להצלחה. הצוות חייב להיות פתוח לחדשנות ולהוות אתגר גם עבור המאמן עצמו, תוך מתן רעיונות חדשים.
- 80% מהמאמנים סיפרו כי הם פתוחים לחדשנות והביאו או התייעצו עם מומחים בתחומים שונים מחוץ לצוות האימון, כגון אופטומטריסטים (לצורך אימון הראייה), מומחים באימון קוגניטיבי, ואף מאמנים לפיתוח חשיבה מהירה באמצעות תרגולי קואורדינציה שונים.
- לכל המאמנים הצעירים יש "איש אמון" לצידם - לרוב אדם מבוגר יותר, בעל ניסיון רב, בדרך כלל מדען או מומחה שמסייע להם לראות את התמונה הרחבה.
- המאמנים טוענים כי עם כניסתם לתפקיד, הם ביצעו תיאום ציפיות יסודי עם חזון המועדון, הבעלים וההנהלה, מתוך הבנה שזהו מרכיב קריטי להצלחה. לא כל הצעה התקבלה על ידם - למשל, יורגן קלופ העדיף את ליברפול על פני מנצ'סטר יונייטד מתוך התאמה לחזונו.
- כל המאמנים סבורים כי חיבור לאוהדים הוא מרכיב חשוב מאוד. הם מקיימים מפגשים קבועים עם האוהדים כחלק מעבודתם, ואף משתתפים במפגשים חברתיים עמם.
- כל המאמנים עובדים משעות הבוקר ועד שעות הערב ולעיתים גם בלילה. תכניות העבודה שלהם אינן כוללות רק את האימון עצמו, אלא גם היבטים נוספים הקשורים לניהול הצוות ולפיתוח השחקנים.
- כל המאמנים מאמינים שכדורגל מודרני מחייב אימון עם כדור ברוב הזמן, וכי הכושר הגופני צריך להיות משולב כחלק אינטגרלי מהאימון - ולא להתבצע בנפרד.
- ניתוח המשחקים מהווה את מרכז התכנית השבועית - שהיא התכנית החשובה ביותר מבחינתם. עם זאת, ישנן גם תכניות חודשיות, שנתיות ואפילו רב-שנתיות. התכנית השבועית חייבת להתבסס על ניתוח ביצועים במשחקים ובאימונים.
- 70% מהמאמנים מאמינים שניתוח התיקולים הוא הפרמטר הקריטי ביותר. עם זאת, הם מציינים כי כיום יש יותר ויותר פרמטרים מגוונים בניתוח זה, המשקפים גורמים רבים להצלחה - ולכן חשוב לא להתמקד אך ורק בכושר או בטקטיקה.
- כולם רואים את ההצלחה ביכולתם להוביל אנשים שונים, כל אחד בדרכו. הם אינם מנסים לשנות את אישיותם של השחקנים, אלא מאתגרים אותם אישית באמצעות משימות שבהן הם מצטיינים.
- כאשר נשאלו מהו ההיבט החשוב ביותר להצלחה, שמונה מהם ציינו שהם שמים דגש על פיתוח האינטליגנציה של השחקן בקבלת החלטות, לרוב באמצעות משחקונים משתנים. לדבריהם, תרגול סריקה ותהליכי קבלת החלטות הם קריטיים לשיפור ביצועי השחקנים.
- כל המאמנים מקפידים על יחס אנושי לכל עובדי המועדון, מהבכירים ועד הזוטרים, במיוחד כלפי אלו שמשכורתם נמוכה יחסית.
- כל המאמנים מדגישים את חשיבות החשיבה החיובית ופיתוח תרבות מועדון של הערכה הדדית - הן בין אנשי הצוות והשחקנים והן כלפי הסביבה.
ישנם פרמטרים נוספים להצלחת מאמן, אך הם משתנים ממאמן למאמן.
אימון חייב לאתגר, והכול מתחיל באימון עצמו - עד כמה הוא מאתגר אינטלקטואלית. אימון ללא קרש קפיצה אינטלקטואלי לא יוכל להביא להתקדמות אמיתית. הוא חייב לשלב בין שיטתיות ליצירתיות, תוך ביטוי הייחודיות של כל אחד מהשחקנים. 70% מהמאמנים טוענים כי בכל אימון יש משימות שונות, אך עקרונות האימון עומדים תמיד במרכז.
הדגש המרכזי שלהם כיום הוא על ההבנה שהם חייבים להיות חלק מהשינויים שמתרחשים בעולם הכדורגל. לכן, הם מסתייעים באופן עקבי באנשי מדע בעלי ניסיון בשטח (לרוב בוגרי תורת האימון), שמכירים לעומק את תחום האימון ויודעים כיצד ליישם את הידע התיאורטי במסגרת העבודה המעשית.
כל המאמנים נמצאים בתפיסה שהמוטיבציה העיקרית שלהם נובעת מהרצון לקדם שחקנים.
המאמן הישראלי יכול ללמוד רבות מהתובנות הללו, במיוחד בכל הנוגע לפתיחות ללמידה מתמדת, לאימוץ מדע יישומי ללא חשש, ולהבנה שעיסוק בתחום יכול להפוך למקצוע אמיתי - בתנאים הנכונים.
כל מאמן בישראל צריך לשאול את עצמו: באילו תחומים עליו להשתפר לטובת הכדורגל הישראלי?
ד"ר ורטהיים - הכשרת מאמנים, איתור ומיון כישרונות.