ב-125 שנות קיומה, ברצלונה התפארה בכמה מהחלוצים הטובים ביותר בהיסטוריה. אחד מהם, למרות ששיחק במועדון רק עונה אחת, היה רונאלדו נזאריו. הברזילאי, שלבש גם את חולצת ריאל מדריד במשך ארבע וחצי שנים, שוחח עם אגדה נוספת של ברצלונה, בן ארצו רומאריו, על עזיבתו את המועדון ב-1997, לאחר עונה בה כבש 47 שערים ב-49 משחקים.
על פי "הפנומן", למרות שעבר עונה ראשונה "מדהימה" ואף הסכים בעל פה להאריך את חוזהו, חמישה ימים לאחר ששוחח עם הנהלת המועדון, נאמר לו שלמרבה הצער הקבוצה אינה יכולה להשאירו בסגל לעונת 1996/97. "זה היה כמו אגרוף בבטן. אהבתי את העיר", אמר האגדה הברזילאית כשהוא נזכר באותו רגע.
ברצלונה סיכמה את העברתו של רונאלדו לאינטר מילאן תמורת 4 מיליארד פזטות, כ-24 מיליון יורו - סכום שהיה באותה תקופה שיא עבור הסרייה A, שנחשבה בשנות ה-80 וה-90 לליגה החזקה בעולם, הן מבחינת איכות הקבוצות והן מבחינה כלכלית. ה"נראזורי" שילמו את סעיף השחרור של החלוץ מספר 9, והפכו אותו לכוכב המרכזי שלהם.
עם זאת, תקופתו של רונאלדו באינטר הושפעה משתי פציעות קשות שפגעו בקריירה שלו. בעונתו הראשונה במועדון, יליד ריו דה ז'ניירו כבש 34 שערים ב-47 משחקים, אך בעונתו השנייה שותף ב-28 משחקים בלבד, בהם הבקיע 15 שערים. לאחר מכן, בין ספטמבר 1999 למאי 2002, שיחק רק 24 משחקים בשל שתי פציעות חמורות בברכו הימנית.
בהתייחס לכך, 'רוני' הביע צער על כך שכמוהו, גם כוכבים ברזילאים נוספים עזבו את ברצלונה דרך "הדלת האחורית". "רומאריו, ריבאלדו, רונאלדיניו, ניימאר... כולם עזבו בתנאים לא טובים; בסופו של דבר, הקשרים הידרדרו והסתיימו בצורה גרועה", ציין רונאלדו, שכיום הוא איש עסקים בן 48, בשיחתו עם רומאריו. רומאריו עצמו, שהיה האליל הברזילאי הראשון של ברצלונה, עזב את הקבוצה ב-1994 לאחר שנה וחצי בלבד, שבהן אמנם הבקיע שערים רבים, אך לא הצליח להסתגל לדרישות המועדון.
אז הכוכב הגדול בתולדות המועדון הוא אומנם ארגנטינאי, אבל למה אף שחקן ברזילאי לא החזיק מעמד הרבה שנים במועדון, למרות שכמעט כולם הצליחו מבחינה מקצועית? זו שאלה שנותרה פתוחה.