במהלך המחצית במשחק בין אינטר לסמפדוריה בתחילת עונת 2022/23 חבורה של 10-15 אוהדים מהאולטראס של הנראזורי התחילו לרוקן את כל היציע הצפוני בסן סירו (Curva Nord) שישבו בו משפחות, ילדים וגם אוהדים מחוץ לאיטליה. המאבטחים עמדו בצד ולא עשו דבר. הם פחדו.
מה קרה? למה האולטראס החליטו לפנות את היציע "שלהם"?
במהלך המחצית הראשונה האוהדים ממספר ארגוני אולטראס של אינטר (יש לפחות חמישה כאלה) קיבלו הודעה שוויטוריו בויוקי, המנהיג שלהם, נורה על ידי שני רוצחים שכירים. בויוקי היה "מוכר למשטרה" - הוא בילה 26 שנים, כשליש מחייו, בכלא בגלל קשריו לנדרנגטה, סינדיקט פשע מאורגן מחצי האי קלבריה בדרום-מערב איטליה שקיים מהמאה ה-18 והקוזה נוסטרה (המאפיה הסיצליאנית), ארגון פשע מאורגן שקיים מהמאה ה-19.
האולטראס רוקנו את היציע כאות לאבל על בויוקי, איש אלים, סוחר בסמים ומנהיג "אוהדים". המשטרה חקרה את הרצח שלו - בזמנו, הרצח השלישי בחמש שנים של מנהיגי אולטראס של קבוצות הסריה א' - אבל כמו במקרים רבים של רציחות של דמויות שקשורות למאפיה, הגיעו למיצוי החקירה מבלי לפתור את התעלומה. ואז, בספטמבר השנה, אנדראה בארטה, 49, איש עצום בגובה 2 מטרים ומי שלמעשה החליף את בויוקי, רצח אוהד אינטר בן 36, אנטוניו בלוקו. בארטה דקר למוות את בלוקו כ"הגנה עצמית" אחרי שלטענתו ירה בו ברגל בזמן שהשניים היו ברכב הסמארט של הקורבן.
אנטוניו נדקר 21 פעמים. 6 פעמים בלב, 5 בצוואר ובגרון. הוא היה היורש של משפחת נדרנגטה במילאנו. נדרנגטה זה ארגון הפשע שמייבא את רוב הקוקאין לאיטליה מדרום אמריקה. אנדראה ואנטוניו היו חברים, שערב לפני הרצח שיחקו כדורגל ביחד ובאותו היום נסעו ביחד למכון אגרוף. השניים היו המנהיגים החדשים של גופי האולטראס של אינטר והורשעו בעבר על אירועי אלימות. למה הריב ביניהם נגמר במוות של בלוקו?
עיתון לה רפובליקה דיווח, שבחקירה שלו בארטה חשף קשרים בין ארגונים "ניאו-נאצים" לארגוני אוהדים של אינטר וגם מילאן. האוהדים פעלו כדי להרוויח כסף לארגונים פוליטיים וארגוני פשע דרך מכירת כרטיסים, מרצ'נדייז, כרטיסים לחניה ואפילו שירותי אבטחה. בחקירתו, בארטה אמר שארגוני האולטראס של אינטר, רושמים הכנסות של בין 10 אלף יורו ל-90 אלף יורו במשחק וייתכן מאוד שסכסוך העבודה עם בלוקו קשור לזה ואולי אף קשור לרצח של בויוקי. מי שנבחר להיות התובע בשני המקרים הוא פאולו סטורארי, שמתמחה בפשע מאורגן ומוביל חקירה של חדירת המאפיה לארגוני האוהדים באיטליה.
ארגוני פשיעה על מלא
ארגוני האולטראס באיטליה, שכמובן אחראים לרוב הפשעים על רקע כדורגל באיטליה (חוליגניזם, קרבות אוהדים וכו'), פועלים בשיתוף פעולה עם גורמים בפשע המאורגן האיטלקי כבר כמה עשורים. הרבה פעמים זה נגמר ברצח, שככל הנראה לא על רקע האהדה של הנרצח לקבוצה מסוימת. בשנת 2020 נרצח פאבריציו פיסצ'יטלי, מנהיג קבוצת אולטראס של לאציו, שקיבל הגנה מהקאמורה (המאפיה הנפוליטנית) ומכר סמים ברומא עבור משפחות פשע מאלבניה.
ב-2017 רפאלו בוצ'י נמצא מת מתחת לגשר בטורינו שנקרא "גשר ההתאבדויות". רכבו היה על הגשר עם המפתחות בפנים. בוצ'י, שעבד עבור הנהלת יובנטוס כ"מגשר" בין היציעים להנהלה התחיל לעבוד עבור הרשויות החוק האיטלקיות כ"מלשין" וסיפק אינפורמציה על הקשרים בין הפשע המאורגן באיטליה לאוהדי יובנטוס. בוצ'י היה מקורב למשפחת אניילי, הבעלים של יובנטוס ולפי האנשים שעבדו איתו ברשויות, הוא ידע שהוא "איש מת מהלך".
כאמור, ראשי אוהדים ברחבי איטליה משתפים פעולה עם ארגוני פשע ורבים מהם גם משלמים על כך בחייהם. הם משתמשים בשליטה שלהם ביציעים, כאמור, כדי למכור כרטיסים, מרצ'נדייז, כרטיסים לחניה אבל לא רק. הם סוחטים את עסקי הקייטרינג שעובדים באצטדיונים ומוכרים סמים לאוהדים על היציעים ומחוץ לאצטדיון - בכל ימות השנה. הם עובדים, פר אקסלנס, כ"חיילים" של ארגוני פשע. ולפי החוקרים האיטלקים, מנהיג אולטראס יכול להרוויח בחודש בין 80 אלף יורו ל-100 אלף יורו מהפעילויות הללו.
בספטמבר האחרון הרשויות עצרו 19 חברים בארגוני אולטראס - בעיקר במילאנו - ועל פני 568 דפים בכתב אישום מראים שיש להם קשרים ברורים ועמוקים עם ארגוני הפשע המאורגן באיטליה. שני המועדונים המילאנזים - אינטר ומילאן - בבעלות משקיעים מארה"ב, שהודיעו כי הם משתפים פעולה עם הרשויות אבל נמנעו מלעשות פעילויות שימנעו את הפעילות הפלילית של האולטראס על היציעים במשחקיהם.
הפשע השתלט על שורשי הכדורגל האיטלקי
לרוב המועדונים האיטלקים יש "אולטראס" משנות השישים של המאה ה-20. סגנון האהדה שלהם הוא המודל לחיקוי עבור רוב קבוצות האוהדים ברחבי אירופה והעולם. האולטראס גם מעורבים עם ארגוני פשע וארגונים פוליטיים כבר עשורים רבים. לפי ג'ובאני מלילו, התובע הראשי בפשעי טרור ומאפיה באיטליה, "יש לארגוני מאפיה אינטרס ברור להשתלט על מועדוני כדורגל מאחר שהם כלי להרחבת הפעילויות העסקיות שלהם ומעניקים להם נראות ציבורית".
לפי מלילו הליגות הנמוכות באיטליה, בעצם, נשלטות כמעט לחלוטין על ידי ארגוני פשע וגם שחקנים ומאמנים נמצאים תחת הלחץ של אוהדים וארגוני פשיעה. בעבר, חשפו באיטליה מספר מקרים של מכירת משחקים, שאוהדי אולטראס היו גלגל שיניים מרכזי באירוע. הם פנו לשחקנים מטעם ארגוני הפשע ולעיתים העבירו מסרים מארגוני הפשיעה לכדורגלנים. לאחרונה איגוד השחקנים האיטלקי אף הוציאו דו"ח שנקרא "כדורגלנים תחת אש". היו מקרים של ירי על בתים ורכבים של כדורגלנים. אבל, יש לומר, שזה לא קורה רק בליגות הנמוכות.
הקשר בין אוהדי אולטראס לשחקנים ומאמנים הוא ישיר ואישי. סימונה אינזאגי, המאמן של אינטר, אף נשאל במשטרה על למה בטלפון של אחד ממנהיגי האולטראס, נמצא השם שלו. אינזאגי אמר למשטרה שהוא אף פעם לא הרגיש מאוים על ידי האוהדים, אבל ידוע שהוא פעל כדי שיהיו יותר כרטיסים לאולטראס בגמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר סיטי באיסטנבול 2023. לתוך זה טופטף בשנים האחרונות גם הרבה מאוד פוליטיקה ניאו-פאשיסטית וניאו-נאצית מאחר שארגונים עם הרבה גברים צעירים אלימים הם בית הגידול הטבעי לפאשיזם. קבוצת Irriducibili (בלתי ניתנים להכרעה או "להקטנה") בקרב האולטראס של אינטר נחשבים לניאו-פאשיסטים. ב-2022 ניסו לאחד בין כל ארגוני האולטראס של אינטר (ויקינג, אולטראס, בריאנזה, מילאנו נראזורה, בויס-סאן) אבל אנשי Irriducibili סירבו לאיחוד מסיבות פוליטיות.
עם זאת, האולטראס הניאו-נאצים של רומא ושל לאציו כן שיתפו פעולה במחאות נגד ה-CGIL (קונפדרצית האיגודים האיטלקית) - ארגון שנחשב "שמאלני". סביר להניח שפעלו בשם פוליטיקאי ימני ששכר את שירותיהם. האולטראס האיטלקיים ידועים בזכות התפאורות המיוחדות ו"התשוקה" המיוחדת שלהם לקבוצה שלהם - אבל כבר אפשר להגיד. האולטראס של הרבה קבוצות הם פשוט ארגוני פשע שנפגשים מדי שבוע על היציע.