בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי, ואולי אפילו עולמי, משחקים שלושת מלכי השערים אחרי 22 מחזורים באותה קבוצה. נכון, הנתון המדהים הזה קצת "מרמה", כי גיא מלמד הביא איתו למכבי חיפה ירושה של 17 שערים מהיריבה העירונית, אבל הוא עדיין נתון עתידי שאולי יעזור להציל את העונה המאכזבת של הירוקים.
42 השערים שכבשו גיא מלמד, דין דוד ודיא סבע הם הכמות הכללית שכבשו בני סכנין, עירוני טבריה ואשדוד ביחד, ביחד, ויכול להיות שאחד מהם יוכתר בחודש מאי כמלך שערי עונת 2024/25, אבל יש כאן "עוול" עולמי שלא יתוקן העונה ולבטח גם לא בעונות הבאות. האם באמת דוד המוכשר וחיית הרחבה מלמד כובשים יותר מכל האחרים בהתחשב בזמן שהם נמצאים על המגרש? התשובה היא חד משמעית - לא.
עם כל הכבוד, מתברר שאלון תורג'מן עושה את זה טוב מהם, יחסית לזמן המשחק שהוא מקבל מרן קוז'וך בהפועל באר שבע. היריבות של מכבי חיפה והפועל באר שבע הן אותן יריבות, המגרשים אותם מגרשים, אבל אף פעם לא בודקים את זמן המשחק של כל אחד מתוך חשיבה שאם הם מלכי השערים בקבוצות שלהם, אז בטח הם משחקים באופן קבוע. ממש לא.
תורג'מן ראה העונה דשא רק ב-863 דקות, לעומת מלמד שראה כפול ממנו, וגם דין דוד כמעט כפול, אבל התפוקה של החלוץ, במקרה גם אקס מכבי חיפה, היא שער כל 96 דקות! התחושה היא שתורג'מן לא מספיק מוערך בכדורגל שלנו (רק שני משחקי ידידות בנבחרת בתקופת הרצוג) למרות שכבש כבר 87 שערים, מלבד הבלחות שהיו לו לכדורגל האוסטרי והפולני. כמה שחקנים כבר יש לנו בליגת העל, פעילים, שכבשו כמות כזו של שערים? אולי חמישה.
מלמד היה משכמו ומעלה בצד האדום של הכרמל וכבש כל 89 דקות שער. אבל מאז נוספו לו עוד 125 דקות בירוק מבלי לכבוש והממוצע ירד לשער כל 97 דקות. דוד שלישי עם שער כל 111 דקות ודור תורג'מן ממכבי ת"א כל 118 דקות. מה שמזכיר, בניגוד לפרסומים כמעט בכל כלי תקשורת, שלתורג'מן יש 9 שערים ולא 10. השער שכבש לרשת מכבי חיפה בתיקו 1:1, שלא הגיע לסיומו, אינו נחשב כי בסופו של דבר התוצאה הסופית נקבעה "על השולחן הירוק" 0:3 לתל אביב והשערים (שלו והשער העצמי של אסאנטה) התאיידו באוויר סמי עופר.
דברים דומים לגבי המשחק בין בני סכנין למכבי חיפה בעכו, שאמנם הגיע לסיומו (1:1) אבל שיתופו של סטפן אומאונגה הוביל לניצחון טכני 0:3 של החיפאים ושער הבתולין של עומר דהאן בליגת העל לא יכנס לכרטיס הביקור שלו, גם לא של עבדאללה חליחאל מבני סכנין.
התקנון קובע במקרים כאלה שכרטיסים צהובים או אדומים כן נספרים, אבל שערים לא. למשל, הכרטיסים הצהובים שקיבלו ברק בכר ודור תורג'מן בעימות ביניהם בירידה לחדר ההלבשה נחשבים, כמו גם אלה של מאור קנדיל ואיתן אזולאי, והצהובים במשחק בעכו בין בני סכנין למכבי חיפה.