"בית"ר ירושלים היא קבוצה שכל שחקן כדורגל חייב לעבור ולשחק בה. התחלתי תחת אורי מלמיליאן והמשכתי תחת רוני לוי. זו הייתה קבוצה מיוחדת תחת הניהול של איציק קורנפיין. שיחקתי עם אריאל הרוש, אלי דסה, פרננדס, רובי מויאל, דן איינבינדר אבירם ברוכיאן עידן טל ואחרים, תחת חוזה כספי לא גבוה במיוחד. זו הייתה עונה בה שיחקתי ברוב משחקי המועדון. לאחר מכן עליתי צפונה להפועל עכו תחת המאמן אלי כהן. בדיוק פתחו שם את האצטדיון החדש, אליו הגיע אז קהל רב. בתחילה הגעתי לעכו ברכבת, ובהמשך עם הרכב. חשתי בעכו כמו בבית".
ואז הגיע לניהול סטנצ'ו, בחור מרומניה שקיבל את המועדון לניהולו. "הוא החליט לקצץ את שכרי, שעמד על עשרת אלפים דולר לחודש, בשליש לא הייתי נוקב בסכום, אבל אומר סכום גבוה. כשסירבתי, הוא הפך אותי למנודה מהקבוצה. הוא דרש שאגיע להתאמן לבד בשעה 07:00 בבוקר, או לחילופין באימונים בצהריים בשיא החום. זה לא היה חוקי, והוא גם לא שילם לי כלום. הגעתי לכנסת - אך זה לא עזר לי. ביום ההעברות האחרון הושאלתי להפועל רמת השרון תחת המאמן חיים שאבו. עברתי מהצפון לקבוצה קרובה יותר לבית. בתביעה שהגשתי נגד הפועל עכו, הם שילמו לי את כל הכסף שהגיע לי כדין בשל היותי מנודה. את הקריירה סיימתי באום אל-פחם, איתה עליתי לליגה השנייה".
משה "מושיקו" מישאלוף נולד ב-14 בספטמבר 1983 "לאמא ריטה ז"ל, אבא אילן ייבדל לחיים ארוכים", הוא מספר, "אנחנו שלושה ילדים - שני בנים ובת. ביסודי למדתי בבית הספר 'בבלי', ובתיכון בעירוני ד'. אבא שיחק בנוער של בית"ר תל אביב והיה גם מעט בסגל של הבוגרים. כבר בגיל שלוש שיחקנו יחד ללא הפסקה כמעט בבית עם הכדור, ועצרנו רק כשזכוכיות נשברו. בגיל חמש אבא לקח אותי לבית הספר לכדורגל של בית"ר תל אביב בספורטק, אבל כעבור שנה יהודה ליבני, איש מכבי תל אביב שגילה מאות כדורגלנים, הביא אותי".
מלבד האימונים עם אבא שלו, הוא דאג להביא לו מאמנים פרטיים. "אהבתי לעבוד קשה, להקשיב להם ולהרגיש שאני מתקדם. הייתי תחת יהודה ליבני במשך ארבע שנים, עד לאיחוד בין מכבי צפון למכבי דרום, תחת המאמן הרצל דבש. מכבי הביאו את מאמן הכושר המעולה חזי נחשוני כדי לחזק גופנית מספר שחקנים. הפרויקט כלל את טל בן חיים, קובי מוסא, גל פיליאן ואותי, כבר מנערים א'. עד גיל הנוער אימנו אותנו ניצן שירזי ז"ל, רפי מנגד ומנשה שמעונוב. שחקנים מוכרים ששיחקו איתי בנוער היו ראובן עובד, תמיר כהן, לירן כהן, סאלם אבו סיאם ואלי ביטון".
הוא מספר: "למכבי תל אביב הייתה קבוצה אדירה. זכינו בשתי אליפויות וגביע מדינה אחד. בכל השנים הייתי הקפטן של הקבוצה. שיחקתי בכל נבחרות ישראל הצעירות, החל מנבחרת הנערים תחת נחום סטלמך, ובהמשך בנבחרת הנוער אצל זאביק זלצר ואברהם בכר, ובנבחרת הצעירה תחת גיא לוי ומשה סיני. השתתפנו בטורנירי כדורגל מרגשים בכל רחבי אירופה, חוויות בלתי נשכחות".
ניר לוין העלה אותו להתאמן עם הבוגרים בשנת 2001. עונה לאחר מכן שולב בסגל ובעונה שאחריה תחת ניר קלינגר, 2002/3, זכה עם הקבוצה באליפות שהוכרעה בפוטו פיניש מול מכבי חיפה, עונה במהלכה נטל חלק ב-14 משחקים.
אבל היה שם פילוג גדול. "אבי נמני היה הכוכב הגדול והנערץ על האוהדים והשחקנים. הוא שמר על השחקנים הצעירים. היינו במחנה אימונים בגרמניה תחת ניר קלינגר. ירדנו לאימון וראינו שתי קבוצות עושות חימום - השחקנים התחלקו למחנה של נמני ולמחנה של המאמן קלינגר. המילה 'מחנאות' נולדה שם. אני ורוב הצעירים היינו באמצע. הסיפורים תפסו כותרות גדולות בתקשורת בישראל. כולם ראו באימון האחרון ששתי קבוצות התפלגו עשו אפילו חימום בנפרד".
למרות הפילוג, בעונת 2003/4 סיימה הקבוצה במקום השני והגיעה למוקדמות ליגת האלופות. "עלינו לשלב הבתים. בתום אחד האימונים חיכינו ברכבים בקריית שלום לשמוע מי היריבות שקיבלנו - באיירן מינכן, יובנטוס ואייאקס, מפלצות של קבוצות. חשבנו איך נביא מהם נקודות כדי שלא יצחקו עלינו. בערב ראש השנה 2004 באיירן מינכן הגיעה לרמת גן. היה חג, וכשהגענו לקראת החימום לא היה קהל רב ביציעים. אבל האוהדים שלנו באו, מעל 40 אלף צופים. קלינגר ביקש ממני לשמור בקרונות על מיכאל באלאק, שהיה גבוה ממני בראש. הפסדנו 0:1 משער בפנדל שנשרק בעקבות הכשלה לא מובנת של ג'ון פנסטיל. זה היה תחילת הסוף שלו בקבוצה. בטורינו ובאמסטרדם הפסדנו ליובנטוס של בופון, איברהימוביץ', דל פיירו ונדבד 0:1, ולאייאקס 0:3 בלי שהבקענו שער. חזרנו לישראל בלחץ גדול מהחשש שיצחקו עלינו - היה ברור שכיבוש שער הוא חובה.
ואז הגיע הניצחון הגדול על אייאקס עם צמד של ברוך דגו. "אחרי המשחק הזה אוטובוס השחקנים נתקע בחנייה ברמת גן ונאלצנו לשוב במכוניות של האוהדים. נכנסנו שישה אנשים לרכב אחד. באירופה הקפטן היה לירן שטראובר, ואני החלפתי את נמני".
הוא מספר כי הוא בקשר קבוע עם רודריגו גולדברג, "שמגיש תוכנית ספורט פופולרית בצ'ילה ודובר עברית מעולה", ועם ברונו הייס השוהה בברזיל, "מתכנן בקרוב להגיע לביקור בישראל ומתעניין בכל מה שקורה כאן".
בעונת 2005/6 פוטר קלינגר וטון קאנן הגיע. "הוא היה מאמן מעולה עם רכבת של שחקנים במועדון. סיפור מצחיק איתו היה כשיצאנו כל הקבוצה לבלות - בסיום הוא לא זכר היכן החנה את הרכב וחזר לביתו עם אחד השחקנים".
בעונת 2008/9 הגיע לעמדה שלו הקשר דולי ג'ונסון, שקיבל שכר של 400 אלף יורו לעונה. "ביקשתי שמכבי יתגמלו אותי מעט, אבל הם המתינו. ב-2009 הייתי שחקן חופשי וקיבלתי הצעה כספית גדולה מאפולון לימסול. התקשרתי למכבי תל אביב אחרי שהבהרתי לנשיא אפולון כי יש להם זכות ראשונים עליי. נתנו לי 24 שעות, אבל הבעלים אלכס שניידר מסר שמכבי לא יכולה לעמוד בחוזה כזה, ואיחל לי בהצלחה. באפולון ליסמול שיחקו אלדו אדורנו ומילאן מרדקוביץ', ששיחק איתי בעבר במכבי תל אביב והתאבד לפני שלוש שנים. נפצעתי שם קשה בגיד אכילס, הושאלתי לקבוצת פאפוס, ולאחר שכבשתי שני שערים נפצעתי שוב. לבסוף החלטתי לחזור מקפריסין לישראל".
הוא מספר על אגדות הכדורגל הישראלי שזכה לשתף איתi פעולה. "נמני הוא השחקן הגדול ביותר ששיחקתי איתו - כישרון מלידה ומנהיג ענק, אחד יחיד ומיוחד שיד אלוהים נגעה בו. טל בן חיים, הבלם הנפלא, עשה הכול דרך אימונים ועבודה קשה. עידן טל בבית"ר היה שחקן בעל יכולת מטורפת שלא העריכו מספיק. וכמובן איל ברקוביץ', שאמר לי באימונים: 'בוא, מושיקו, תשמור עליי אישית, נראה אותך מצליח ". ברקו היה שחקן-שחקן. היום אני יורד עם הבן שלי, ריי, לאמן אותו ומקווה שיהיה כמו אלו שציינתי - הלוואי".
את אשתו אוראל הכיר לפני כעשרים שנה דרך חברים: "הייתה לנו חברות ארוכה ומעולה, ויש לנו תאומים - בן ובת בני שבע. אוראל היא עורכת דין כבר למעלה מעשר שנים בתחום שוק ההון, ונדל"ן בארץ ובחו"ל וכיום עוסקת בפרשה מאוד גדולה. פשוט להגיד לה כל הכבוד על מה שהיא עושה".
מכבי תל אביב סידרה אותך כלכלית?
"אפשר להגדיר זאת כ'ממוצע פלוס'. אבל זה לא רק מכבי תל אביב אלה הכדורגל עצמו ואבא שלי, שהיה לו מוסך אופנועים, השקיע את השכר שלי בתוכניות והשקעות שונות ונתן לי מכיסו משכורת כדי שאוכל להסתדר ביום-יום. כיום מצבי טוב, תודה לאל".
אוראל מעידה כי מושיקו בזמנו הפנוי, ישב ולמד בעצמו איך וכיצד והיכן להשקיע את הכספים, דבר שהוא מנסה להעביר היום לשחקנים הצעירים בקבוצות באמצעות יכולותיו כמנכ"ל ארגון השחקניות והשחקנים.
לאחר שהקריירה הסתיימה הוא חזר לימים בעכו - מה שהוביל אותו לבסוף להיות מנכ"ל ארגון השחקניות והשחקנים. "חוויתי תקופה מאתגרת שבה הייתי שחקן מנודה, והרגשתי צורך גדול במישהו שייתן לי את המילה הנכונה ואת הכיוון הנכון כדי לעבור את התקופה הזו. לא ידעתי לאן אני הולך, ולא היה לי מישהו שיוכל להדריך אותי בתהליך המנטלי והכלכלי שצפיתי לעבור. הכול הייתי צריך לעשות לבד, כולל מאבקיי מול הקבוצה. בהמשך הגעתי לבד לכנסת כדי לבדוק את חוק הספורט, שהיה בעייתי עבור שחקנים רבים. שם ניטעה בי המחשבה על הקמת ארגון שיעזור לשחקנים ולנשים בשדה הספורט. במיוחד לאור מה שעברתי.
"במהלך הדרך פגשתי את ניר אלון, אדם שאני מוקיר כל כך. לאורך השנים הוא תמיד הושיט יד לעזרה לשחקנים ושחקניות במדינה, ופועל מתוך אהבה ותשוקה לספורט. ניר אלון, יו"ר חטיבת הספורט בהסתדרות, הקים את ארגוני השחקנים בענפי הכדורסל, כדוריד וכדורעף, והוא מרחיב את מעגלי פעילותו גם לכדורגל".
הוא מוקיר תודה לאנשי הארגון כיום, "ובפרט לורד פליטמן, סמנכ"לית הארגון, שעושה ופועלת רבות, ולדבי מורידאן, הרל"שית שלנו. גם לחברי ההנהלה - היו"ר קארין סנדל, הילי קליף, אבי איבגי, דרור ניר, דור זאן ורן קידר, היועץ המשפטי - מגיעה הערכה רבה. בנוסף, אני רוצה להודות לצוות המדיה שלנו - שקד מטלון, דורון זליקוב ואסף שקד, הדובר שלנו, שאותו אני מכיר שנים רבות ומעריך מאוד את מקצועיותו".
הוא מספר על החזון שלו: "כשנכנסתי לתפקיד, המשימה הראשונה והחשובה ביותר הייתה בניית צוות מקצועי ומסור. רציתי צוות שאוכל לסמוך עליו, שיבין את החזון שלי ושיפעל כמשפחה אחת. כמו בחדר הלבשה מוצלח בקבוצת כדורגל - כשכולם מחוברים ועובדים יחד, ההצלחה מגיעה. לקח זמן לבנות את הצוות ולהטמיע את החזון, אך בהדרגה התחלנו לראות תוצאות. פיתחנו מספר תוכניות משמעותיות להשקעה בעתיד השחקנים. יצרנו שיתוף פעולה אקדמי עם הקריה האקדמית אונו, בשיתוף עם עומרי אפק. התוצאות מרשימות - כ-100 שחקנים סיימו תואר ראשון, ו-10 נוספים המשיכו לתואר שני. כדי לעודד את השחקנים ללמוד, אנו מעניקים מלגות. בנוסף, יזמנו הכשרה מקצועית בשיתוף עם קולסויאם ספורט ואורן סימניאן, במסגרתה הקמנו שלושה קורסים בתחומי הסטארט-אפ והמדיה. בקורסים אלו השתתפו 75 ספורטאים מענפים שונים, ובהם כדורגל, כדורסל, ג'ודו וענפים אולימפיים נוספים".
הוא מודע היטב לחוסר ההכוונה שגורם לכדורגלנים רבים לרדת מנכסיהם. "בתחום הליווי הפיננסי והמשפטי, יצרנו מספר פתרונות: שחקנים יכולים לפנות לשני יועצים כלכליים המספקים ייעוץ בסיסי ועוברים בין קבוצות כדי להסביר לשחקנים על ניהול נכון של כספם. בנוסף, הקמנו מאגר של עורכי דין מובילים בתחום דיני העבודה, הכולל את שי אליאס, ניר עינבר, טל שגב, שגיא חן ואבידור לפיד. פיתחנו מערך תמיכה לפציעות ספורט, הכולל עורכי דין, מומחי שיקום, פיזיותרפיסטים ורופאים. שילבנו מאמנים מנטליים לתמיכה נפשית בשחקנים, וכן מאגר של שלושה רואי חשבון להחזרי מס ויועץ מס ייעודי לשחקנים. במקרה של פירוק קבוצות, פועל מאגר משפטי בראשות עו"ד אופיר רונן, וכבר הצלחנו לדאוג להשבת כספם של שחקנים ממספר קבוצות, כולל נס ציונה.
"בתחום התקשורת והמדיה, הקמנו מערך מדיה מקיף שמספק לשחקנים טיפים ומידע שימושי על בסיס שבועי. זהו כלי חשוב במיוחד בעידן הנוכחי, בו רוב השחקנים פעילים ברשתות החברתיות. אנו עובדים באופן שוטף מול מנהלת הכדורגל וההתאחדות לכדורגל כדי להבטיח תשלום משכורות בזמן, הסדרת תנאי פנסיה וטיפול בבעיות בליגות השונות, במיוחד בליגה הלאומית שכיום שם בעיות. קיימנו פגישות אסטרטגיה, בהן בחנו את המודל של הקבוצות הגדולות כדי להבין כיצד נוכל לסייע לכלל הספורטאים והספורטאיות, מתוך הבנה שההשפעה שלנו נוגעת גם לענפי ספורט נוספים מלבד כדורגל".
ויש גם את עניין המודעות לפציעות. "כשהייתי שחקן פעיל, ספגתי זעזוע מוח במהלך משחק נגד הפועל תל אביב. הצוות הרפואי קיבל החלטה שגויה להשאיר אותי על המגרש, מבלי לאבחן את הפגיעה. זהו מצב מסוכן שעלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים. מתוך הבנה שהבעיה רחבה יותר, בארגון זיהינו שפגיעות ראש מתרחשות לא רק בליגות העל או במשחקים רשמיים, אלא גם באימונים, בליגות נמוכות ואפילו בקרב נערים וילדים, שם לא תמיד מתקבלות החלטות על סמך אבחון רפואי מקצועי.
"כדי לתת לכך מענה, יצאנו לחפש פתרון. לאחר מחקר מעמיק ושיחות רבות, יצרנו קשר עם פרופ' וויט, נוירולוג מאוסטרליה, שפיתח אפליקציה חדשנית. באמצעות בדיקת סלפי של 36 שניות, האפליקציה מסייעת לצוותים הרפואיים, לחובשים ולמאמנים לקבל החלטות מושכלות בנוגע להמשך המשחק או הפניה דחופה לבית החולים. רתמנו את פרופ' גוטנברג, הרופא הראשי של FIFPRO העולמי, והובלנו פיילוט עם נבחרת הנערות של ישראל. כיום, האפליקציה זמינה ללא עלות לכל שחקני ארגון השחקנים בישראל, כחלק משיתוף פעולה מתמשך עם פרופ' וויט.
"בזכות נחישותו וקשריו של ניר אלון, הצלחנו להפוך את הפיילוט להצלחה עולמית, וכיום הטכנולוגיה מיושמת ב-15 מדינות, כולל איטליה, פורטוגל ופינלנד, כחלק מהאמנה הבינלאומית של FIFPRO. הארגון הישראלי קיבל את האפליקציה ללא תשלום, כדי שנוכל להעניק אותה לשחקנים ולשחקניות שלנו. בנוסף ראיתי צורך להקים מחנה אימון לשחקנים ללא חוזה בטרום עונה ואנחנו עובדים על זה שהעונה, או לכל המאוחר בעונה הבאה, ניתן להם את המענה להתאמן בזמן שאין לשחקן חוזה. אחד מהדברים החשובים לדעתי ששחקן צריך הוא מחנה אימונים.
"התוצאות בשטח הן הדבר החשוב ביותר. אנו מקבלים שלוש עד ארבע פניות ביום מצד שחקנים המבקשים ייעוץ בנושאים שונים - מחוזים ועד תמיכה מנטלית. זו עדות להתקדמות המשמעותית שעשינו ולאמון שרכשנו בקרב השחקנים."