ניקיטה רוקאביציה הודיע היום (רביעי) על פרישה מכדורגל בגיל 37. החלות האוסטרלי היה בלי קבוצה מאז שסיים את דרכו בווסטרן יונייטד. הוא שיחק שמונה שנים בישראל, הוכתר למלך השערים פעמיים וזכה עם מכבי חיפה בשתי אליפויות ועם הפועל באר שבע בגביע המדינה.
רוקאביציה שרשם 23 הופעות בנבחרת אוסטרליה, שיחק בין היתר בטוונטה ההולנדית ובהרטה ברלין, מיינץ ופ.ס.וו פרנקפורט מגרמניה. הוא הגיע לבית"ר ירושלים ב-2015 - שנה אחרי שהיה מועמד למכבי תל אביב - ולא נחשב לזר בגלל שאשתו ישראלית. אחרי עונה בה הצטיין עם 14 שערים, נמכר למכבי חיפה.
רוקאביציה שיחק במדים הירוקים בחמש השנים הבאות והפך לאחד הסקוררים הבולטים בכדורגל הישראלי. בעונות 2019/20 ו-2020/21 הוכתר למלך השערים עם 22 שערים ו-19 שערים בהתאמה. בעונת 2021/22 שיחק בהפועל באר שבע ואחרי שנה שב למכבי חיפה, הפעם בתפקיד משני.
העונה האחרונה שלו בקריירה הייתה כאמור בווסטרן יונייטד האוסטרלית, שבה הוא סיים את דרכו בקיץ 2024.
רוקאביציה לבש את מדי מכבי חיפה ב-209 משחקים בכל המסגרות (לא כולל גביע הטוטו) והבקיע 75 שערים. ב-228 משחקים בליגת העל בכל הקבוצות, מצא את הרשת 89 פעמים.
בפוסט אינסטגרם ארוך כתב:
"כדורגל יקר, זו הייתה שנת 1993. היום שבו התאהבתי בך. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, למרות שכל כך הרבה שנים חלפו. ילד קטן בן שש שטיפס על גג החניה כדי לצפות בילדים גדולים יותר משחקים ברחוב. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותך, והתאהבתי מיד.
"מאוחר יותר, כששאלתי אותם אם אני יכול לשחק, הם אמרו שאני קטן מדי וזה מסוכן לשחק עם הגדולים. לא אהבתי את התשובה הזאת, התאכזבתי מאוד, אז חזרתי הביתה וביקשתי מההורים שלי שיקנו לי כדור בהקדם האפשרי.
"מאותו רגע התחלתי לרדת כל יום ולבקש שוב ושוב, עד שהם סוף סוף נכנעו ונתנו לי להצטרף. מהרגע הראשון שהרגל שלי נגעה בכדור, ידעתי שאנחנו שייכים זה לזה, ושזו תהיה תחילתו של סיפור אגדה. מאותו יום הם כבר לא רצו לשחק אם אני לא הייתי שם.
"אני ואתה הפכנו לבלתי נפרדים. נתתי לך את כולי - את המחשבה והגוף, את הרוח והנשמה, ובזכות זה עזרת לי להגשים את חלומותיי, לשבור הרבה שיאים, לשחק עם השחקנים הטובים ביותר ולהתחרות מול הגדולים ביותר. פגשתי אנשים מדהימים, שחלקם הפכו לחברים קרובים, זכיתי בתארים ובאליפויות, שיחקתי בליגות ובטורנירים הטובים ביותר, וחוויתי אינספור רגעים בלתי נשכחים.
"כשמשהו גורם לך להרגיש כל כך חי, אתה נותן לו את כולך - וכך עשיתי. אבל אחרי מסע כל כך ארוך ומדהים, הגיע הזמן שלי לפנות מקום. שנינו יודעים שלא משנה מה אעשה בהמשך, תמיד אשאר אותו ילד בן שש עם כדור תחת זרועי, יוצא לשחק ברחוב, ובכל פעם שאבקיע שער, אדמיין את החגיגה מול אצטדיון מלא שצועק את שמי!
"אני רוצה לומר תודה ענקית לאשתי המדהימה והיפה ולילדיי על האהבה, התמיכה וההקרבה לאורך המסע המופלא הזה. אני יודע כמה זה קשה להיות אישה וילדים של כדורגלן. אתם כל עולמי, ואני אוהב אתכם ללא תנאים. תודה גם להוריי ולאחותי על התמיכה והאהבה, על כך שנתתם לי לשחק ולרדוף אחרי החלומות שלי כילד צעיר. עכשיו, כשיש לי ילדים משלי, אני מבין כמה קשה זה לתת לילד שלך ללכת ולהיות רחוק כל כך הרבה זמן - אז תודה ענקית על זה, אני אוהב אתכם. ולשאר המשפחה, תודה".