במהלך המיתון הגדול של שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20', קלוגס - החברה שמכינה את ארוחות הבוקר של רבים בעולם המערבי - היתה חייבת לקצר את משמרות העבודה של עובדיה מ-8 שעות ל-6 שעות כדי לחסוך כסף. בתוך שנתיים, המנהלים של החברה גילו משהו מדהים שליווה אותם עד שנות החמישים של המאה ה-20': התפוקה של העובדים בשש שעות עבודה היתה שווה לתפוקה שלהם בשמונה שעות עבודה.
בספרו "עבודה" (Work: A Deep History, from the Stone Age to the Age of Robots) מ-2020 האנתרופולוג ג'יימס סוזמן מספר את הסיפור הזה על קלוגס והמסקנה מרחיקת הלכת שלהם: פחות שווה יותר. "קלוגס שמרה על שבוע 30 השעות שלהם במשך הרבה מאוד זמן" אמר סוזמן. "רק בשנות החמישים, בעידן הפריחה הגדול של הכלכלה האמריקאית ופיתוח תרבות הצריכה האמריקאית, זה השתנה אבל רק לאחר שהעובדים של קלגוס בעצמם הצביעו לעבור ל-40 שעות עבודה כי הם רצו יותר כסף בשביל לצרוך יותר דברים".
מה שקלגוס גילו בשנות השלושים של המאה ה-20', גילו במיקרוסופט יפן בשנות העשרים של המאה ה-21. כשמחלקת המכירות של מיקרוסופט יפן ניסתה שבוע עבודה של ארבעה ימים, המכירות זינקו ב־40%, ו־92% מהעובדים הביעו שביעות רצון מהשבוע המקוצר. אפילו הסביבה הרוויחה: התוכנית הובילה לצמצום של 23% בהוצאה על חשמל ו־59% במספר הדפים שהודפסו.
ומחקר של אוניברסיטת סטנפורד מסוף העשור האחרון של המאה ה-21 הראה שאחרי 55 שעות עבודה בשבוע, הפרודוקטיביות יורדת בחדות כזו ש-70 שעות יעילות פחות מאשר 50 שעות עבודה. כמו כן, מחקר משותף של אוניברסיטאות בפינלנד, שבדיה, אנגליה וצפון אירלנד מצא שבקרב 600 אלף עובדים ברחבי העולם, אלו שעובדים שעות מרובות מדי נוטים ליותר מחלות לב, שבץ, דיכאון ובעיות נפשיות אחרות. המדע מראה שבעולם העבודה, פחות שווה יותר והרבה פעמים, רוב הפעמים, יותר שווה פחות. וגם בכדורגל. פחות שווה יותר ויותר שווה פחות.
איך אנחנו יודעים שפחות שווה יותר? קחו למשל את הכנסות המונדיאל. מדובר על 64 משחקים שבגלל חשיבותם העצומה - שנובעת מהפורמט המאוד פשוט והעובדה שמדובר על אירוע של פעם בארבע שנים - הכניסו 7.5 מיליארד דולר ב-2022 - הכנסה של 117 מיליון דולר למשחק. מספרים מדהימים שנוצרים בזכות העניין הרב שנוצר מהמונדיאל. במשך שנים עולם הכדורגל ראה את המונדיאל, ראה מה עובד לטורניר הזה כל כך טוב והגיע למסקנה הלא נכונה: "אנשים רוצים יותר ויותר כדורגל".
לפני שנגיע להסבר מדוע עולם הכדורגל, עסקני הכדורגל, מנהלי הכדורגל וגם בעלי הקבוצות טועים לחלוטין בהנחה המוטעית שלהם, בוא נראה מה התוצאות של המדיניות החמדנית שלהם להגדיל את מספר המשחקים. בוקאיו סאקה, אחד מהכוכבים הגדולים ביותר בפרמיירליג בשנים האחרונות, שחקן צעיר וחרוץ, שרד רק 24 דק' בהופעה ה-250 שלו במדי ארסנל לפני שהיה צריך לרדת מהמגרש בגלל פציעה במיתר הברך (קבוצת השרירים בירך האחורית).
סאקה, 23, נאלץ לעבור ניתוח שימנע ממנו לשחק חודשים וממש שם את הקריירה שלו בסיכון לא קטן. אחת מהסיבות לפציעה הזו היא שחיקה וסאקה שיחק בשנתיים האחרונות יותר מ-120 משחקים עבור ארסנל ונבחרת אנגליה. "זה כנראה לא בר קיימא" סיכם מיקל ארטטה, מאמנו, את העומס הבלתי אנושי שסאקה עמד בו עד שהגוף שלו נכנע לשחיקה.
"הפציעות הללו, במיוחד מוקדם במשחק, הן בדרך כלל סממן לעייפות כרונית וזה משהו שבלתי אפשרי למנוע בגלל מספר המשחקים" הסביר ג'ף סקוט, לשעבר מנהל מחלקת מדעי הספורט של טוטנהאם וכיום מומחה לכושר לספורטאי עלית ל"את'לטיק". "לכדורגלנים אין זמן לשיקום גופני במהלך העונה וזה הצרה הגדולה. הנסיעות והטיסות הן בעיה שבקושי מדברים עליה ואין לך זמן לשיקום אקטיבי באימונים שמחזקים את השרירים". לפי סקוט: "חלה עלייה ניכרת בפציעות במיתר הברך של כדורגלנים בשנתיים האחרונות בגלל העומס והשינוי באופי המשחק, שהפך להרבה יותר אינטנסיבי".
ואכן, המספרים מאוד ברורים: הפרמיירליג, הליגה הכי אינטנסיבית, סובלת מ-2.3 פציעות לשחקנים במשחק (לפי מחקר של רויאל קולג' בלונדון). הרבה יותר מאשר שאר הליגות הגדולות (1.94). מדובר עלייה משמעותית משנים עברו (קצת פחות מ-1.2 למשחק לפני 2020).
מספר הפציעות מחריף בכל העולם וסממן מדאיג לכך זה מספר הפציעות של שחקנים מתחת לגיל 21. היסטורית, שחקנים צעירים לא נפצעים כמו שחקנים מבוגרים יותר אבל לפי מחקר חדש של חברת הביטוח Howden היתה עלייה של 187% (!) בפציעות של צעירים בשנים האחרונות.
כמו כן, בארבע השנים האחרונות, שחקני כדורגל בחמש הליגות הבכירות סבלו מ-14,292 פציעות שעלתה למועדונים 2.3 מיליארד יורו. לפי הדו"ח: "כדורגל הופך לאירוע פיזי שהולך ומכביד על בריאות השחקנים בגלל צפיפות המשחקים והאינטנסיביות של התחרויות המקומיות והבינלאומיות". לפי הדו"ח אנחנו במספר שיא של פציעות וזמן בחוץ בגלל פציעות - בכל הליגות הגדולות.
זה בדיוק הטיעון של איגוד הכדורגלנים הבינלאומי (FIFPro), שגם כן חקר את עומס המשחקים בדו"ח מיוחד בו נטען ש-78% מהמאמנים ו-72% מהשחקנים שנשאלו רוצים שתהיה תקופה פגרה ארוכה במהלך העונה. לפי הדו"ח ג'וד בלינגהאם, כוכב ריאל מדריד, שיחק 251 משחקים לפני גיל 21. לשם השוואה, דיוויד בקהאם שיחק 54 משחקים באותו הגיל. לפי איגוד הכדורגלנים הבריטי "שחקנים נמתחים מעבר ליכולות הפיזיולוגיות שלהם".
39 הליגות הבכירות באירופה הגישו תלונה רשמית בבית המשפט האירופי נגד אופ"א ופיפ"א על כך שהפרו את חוקי התחרויות ויצרו את העומס הזה. והעומס, כאמור, אמור לגדול בגלל הגדלת ליגת האלופות והדחיפה של פיפ"א לקיום אליפות עולם למועדונים מנופחת (עם פרסים כספיים דומים לשל ליגת האלופות) - וזה אומר שההשפעה של זה תהיה הרסנית. "זה עשוי להיות יותר מבדר בשנים הקרובות" אמר קרלו אנצ'לוטי, מאמן ריאל מדריד ששיחקה הכי הרבה משחקים בשנים האחרונות. "אבל לוח השנה של הכדורגל דורש מהשחקנים הרבה יותר מדי". "לוחות הזמנים פשוט משוגעים" הוסיף בלינגהאם. "זה קשה על הגוף - מנטלית ופיזית אנחנו מותשים".
והעומס מוביל אותנו לפורמט החדש של ליגת האלופות. פורמט שנועד לשרת את החמדנות שאין עליה תקרה של הקרטלים שבעצם מנהלים את המשחק ברחבי העולם - ביניהן אופ"א ופיפ"א. "הפורמט השווייצרי" כפי שאופ"א מכנה אותו (פורמט שנראה שנגנב מהמתמטיקאי הצ'יליאני לאונדרו שארה) נועד לשרת את הקבוצות שמקבלות הרבה יותר משחקים בטורניר היוקרתי מאשר הפורמט הקודם (שיש לומר גם כן היה מנופח מדי).
36 הקבוצות בליגת האלופות ישחקו העונה 144 משחקים בשלב הליגה ו- 16 יותר משחקים בשלב הנוק-אאוט מאשר הפורמט הקודם. בסך הכל מספר המשחקים גדל ב-66.7% מהפורמט הישן וזה אמור, כביכול, להכניס הרבה יותר כסף למועדונים ולמנוע הקמת סופרליג עצמאית.
אבל בחינה מדוקדקת של המספרים מלמדת שבדיוק ההפך יקרה. אופ"א חילקה 2.032 מיליארד יורו למועדוני ליגת האלופות בעונה האחרונה של הפורמט הקודם. בפורמט הנוכחי אופ"א, שהבטיחה גידול בהכנסה של 33%, תחלק 2.467 מיליארד יורו מליגת האלופות. העניין הוא שהיא תחלק את רוב הכסף הזה בין יותר קבוצות (36 במקום 32) שישחקו 114 משחקים במקום 64 משחקים. כלומר בחישוב פשוט של הכנסה פר משחק - ליגת האלופות בפורמט הקודם הכניסה 31.75 מיליון יורו למשחק במתכונת הנוכחית ליגת האלופות מכניסה 21.6 מיליון יורו למשחק.
ולא רק שפר משחק הליגה מכניסה פחות, וצריך לעבוד יותר בשביל פחות כסף, המודל הנוכחי - מתמטית ומדעית - הוריד את רמת העניין פר משחק. אז כן, יש משחק בית אחד יותר לכל קבוצה - שבמקרים של הקבוצות הגדולות, יכול להגדיל את ההכנסה ב-5 מיליון יורו או יותר - אבל איגנסיו פאלסיוס-הוארטה, פרופסור לתורת המשחקים בבית הספר לכלכלה בלונדון, טוען במאמר שכתב שאופ"א, בעצם, הורידה את הביקוש "למשחקי טופ" ופגעה במותג ליגת האלופות בצורה שתשפיע עליו לרעה בעתיד. "הצריכה של משחקי ליגת האלופות היתה תלויה בנדירות המשחקים בין המועדונים הגדולים" טען הוארטה. "הגדלת המשחקים עשויה להוביל לירידה בפופולריות של המשחקים, מה שעשוי להוליד אימפקט שלילי גדול יותר על הביקוש עבור המוצר הזה".
לפי פאלסיוס-הוארטה "משחק בין מנצ'סטר סיטי לאינטר בספטמבר פשוט לא טוב וזכיר כמו משחק בין מנצ'סטר סיטי לאינטר באפריל ופשוט אי אפשר לשחזר את היוקרה או את האינטנסיביות במשחקים שהיוקרה שלהם דוללה בגלל הגדלת מספר המשחקים בפורמט". העובדה ש-24 קבוצות (!) מתוך 36 קבוצות עולות לשלב הבא (ב-NFL, ליגה בת 32 קבוצות, 14 קבוצות עולות לשלב הבא שיש בו רק משחק נוק-אאוט אחד - לשם השוואה) מורידה עוד יותר מהחשיבות של המשחקים בשלב הליגה המנופח של ליגת האלופות החדשה.
נגיד, אם היו מחליטים שרק 16 הקבוצות הראשונות היו עולות לשלב הנוק-אאוט, אז היתה חשיבות גדולה יותר לאובדן נקודות בשלב הליגה - אבל באופ"א לא באמת חושבים על הדברים האלה (כמו שלא חשבו ברצינות ולעומק על רגולציית הפייר-פליי הפיננסי - ובאמת לא נוהל דיון על ההשלכות של הרגולציה הזו על התחרותיות באופן די מדהים ושערורייתי).
העובדות הן ברורות. השחקנים הכי טובים משחקים הרבה יותר משחקים מאי פעם. המשחקים עצמם הרבה יותר אינטנסיביים מאי פעם. וכל משחק שווה פחות - ברמת ההכנסה וברמת החשיבות שלו. אם אופ"א באמת רוצה לעשות שינוי משמעותי היא צריכה לחשוב על איך להקטין את ליגת האלופות ולא להגדיל אותה. אולי אפילו שווה לחשוב על משהו מהפכני לחלוטין ולאפשר לכל הליגות להיות משוחקות בין אוגוסט לסוף אפריל ואז במאי לעשות טורניר דמוי מונדיאל (של 32 קבוצות ולא 48 קבוצות כמו שיהיה במונדיאל הקרוב בארה"ב) בין האלופות - שבשלב חצאי הגמר ישוחק במקום אחד (כמו הפיינלפור של היורוליג).
ככה שחקנים יקבלו יותר זמן שיקום. יותר כוכבים ישחקו יותר משחקים ברמה גבוהה. האיכות של המוצר תעלה ולא תהיה רוויה מכדורגל. בטווח הארוך באופ"א ובליגות אולי גם ישימו לב שכל משחק מכניס יותר כסף כי הוא מייצר יותר עניין - כי בטורניר דמוי מונדיאל כל משחק הוא קריטי. פחות, כאמור, שווה יותר.