חובבי הכדורגל בישראל נזכרים כיום בערגה בימיו של איל ברקוביץ' ככדורגלן באנגליה - אבל מתברר שמבפנים זה היה רחוק מלהיות נוצץ או מהנה עבורו. בתוכנית הרדיו עם אראל סג"ל ברדיו 103FM, חשף היום ברקוביץ' לראשונה את ה"קנוניה" שהייתה נגדו, לדבריו, כששיחק במנצ'סטר סיטי בשנים 2001-2004.
"אני הייתי אהוב הקהל של מנצ'סטר סיטי, הייתי הכוכב שלהם. אהבו אותי שם בטירוף, אבל אף אחד לא ידע שבחדר ההלבשה שנאו אותי שנאה קשה מאוד בגלל מאורעות 2002. זו הפעם הראשונה שאני מספר על זה", אמר ברקוביץ' לסגל. "שיחקתי עם לפחות 12-13 שחקנים מוסלמים, שמתוכם כמה היו ערבים. הכוכב של הקבוצה לצידי היה עלי בנארביה - אלג'יראי, מוסלמי, המנהיג של כל החבר'ה. ניקולא אנלקה ששיחק איתנו, גם כן היה מוסלמי. הם שנאו אותי שנאת מוות, למרות שהייתי הכוכב שלהם. התחריתי עם בנארביה ועם מוסלמי אחר על ההרכב, אז עשו קנוניה עליי והביאו גם את השף, שהיה מוסלמי-ערבי וחבר שלהם. כולם היו נגדי, רק האפסנאי איתי. עד היום הוא כותב לי הודעות, אבל בזמנו הייתי אחד נגד כולם, וזה לא היה פשוט".
לדבריו של ברקוביץ', גם מאמן הקבוצה דאז קווין קיגן, כדורגלן ומאמן אגדי בזכות עצמו, התנכל אליו רק משום שהיה ישראלי. "אז התחילו כל הפיגועים בישראל, ומי שהצטרף אליהם היה המאמן. כל בוקר כשהייתי בא, הייתי שומע מקיגן, 'זו אשמתכם'. היו מתפוצצים אוטובוסים ונהרגים ילדים חפים מפשע, והם מאשימים אותי. אכלתי את הלב, שנאתי אותם והם אותי".
איך הוא בכל זאת התגבר? ברקוביץ' מספר: "התרופה היחידה הייתה לבוא לכל משחק ולתת הצגה - גול ובישול. שישתקו כולם. הקהל אהב אותי, וזה היה המזל שלי. אני לא אשכח לעולם את האוטובוסים, את מלון פארק ומסעדת מקסים - רק בגלל הדבר הזה. אחרי כל גול רצתי עם דגל ישראל, אבל אי אפשר היה לשכנע אותם. זה הגיע למצב בסוף, אחרי שלוש שנים, שקיגן החליט להביא במקומי מישהו מהקנוניה של הצרפתים, ושלח אותי הביתה".