מי הבא בתור? הכדורגל הישראלי מתקשה למצוא את כוכב העל הבא

נושא הקושי להשתלב בצמרת הכדורגל האירופי כיום אכן דורש בחינה של התפתחות ההיסטוריה, הנסיבות המשתנות והגורמים שמשפיעים על ההצלחה או הכישלון של שחקנים ישראלים.

בעבר, כמה שחקנים ישראלים הצליחו לפרוץ לתודעה האירופית ולהשאיר חותם בקבוצות מובילות, חלקם בזכות כישרון טבעי, משמעת, או התאמה למאפיינים ייחודיים של הליגות שבהן שיחקו. דוגמאות בולטות כוללות את רוני רוזנטל, שבלט באינטנסיביות ובפיזיות שלו בפרמיירליג ובמדי ליברפול וטוטנהאם, וטל בן חיים, שהצטיין בזכות יכולות פיזיות מרשימות ושילוב של משמעת אישית והתמדה שהפכו אותו לשחקן מוערך בליגה האנגלית הפיזית.

יוסי בניון הוא דוגמה לשחקן ישראלי שהצליח במיוחד. חכמת המשחק, התנועה הייחודית והיכולת להבין את הדינמיקה של המשחק סייעו לו להשתלב בליגות העליונות באנגליה ובספרד. גם אייל ברקוביץ', עם שליטה טכנית מרשימה ויכולת מסירה יוצאת דופן, הותיר חותם במועדונים כמו ווסטהאם וצ'לסי. חיים רביבו ואלי אוחנה מהווים דוגמאות נוספות לשחקנים שהתבלטו בכישוריהם הייחודיים והצליחו בזכותם בליגות אירופיות.

לעומת זאת, היו גם שחקנים שלא הצליחו להותיר רושם דומה, לעיתים בשל חוסר התאמה פיזית או טקטית, או בשל קושי להסתגל לתרבות והדרישות של הכדורגל האירופי. דוגמאות לכך הם שחקנים כמו דור פרץ, שהתקשו להשתלב במועדונים אירופיים מובילים למרות הפוטנציאל.

האתגר להשתלב כיום בצמרת האירופית גובר בשל התחרות האינטנסיבית, ההשקעות האדירות בטיפוח כישרונות צעירים, והדרישות הפיזיות והטקטיות הגבוהות ביותר. רק שחקנים בעלי שילוב של כישרון יוצא דופן, משמעת ברזל והתאמה לסגנון המשחק המקומי מצליחים לשרוד ואף לפרוח.

השאלה של השתלבות שחקנים ישראלים בצמרת הכדורגל האירופי כיום מדגישה כמה אתגרים מרכזיים לצד דוגמאות בולטות להצלחה. מספר שחקנים ישראלים עדיין מצליחים לשחק באירופה או בליגות מובילות מחוץ לישראל, תוך שהם מתמודדים עם רמות תחרות גבוהות, דרישות פיזיות וטקטיות משתנות, והתאמה לסגנון משחק שונה.

• ערן זהבי מהווה דוגמה לכישרון שהתפתח בגיל מאוחר יחסית והצליח בזכות יכולתו הייחודית למצוא את הרשת. הקריירה שלו בליגה הסינית ובהולנד (עם פ.ס.וו איינדהובן) ביססה אותו כאחד הכובשים הפוריים ביותר שיצאו מישראל. הוא מצטיין במיוחד בקבוצות שמתרכזות במשחק התקפי מהיר, שבו הוא מקבל כדורים באזורים מסוכנים ויודע למצות מצבים לכדי שערים.
• ביברס נאתכו, שחקן עם חשיבה טקטית גבוהה ואישיות שמאפשרת לו להשתלב היטב במערכות שונות, מהווה דוגמה לשחקן שמצליח לאורך זמן בליגות תובעניות. הקריירה שלו ברוסיה (רובין קאזאן וצסק"א מוסקבה) ובפרטיזן בלגרד מוכיחה את הערך של יציבות, כושר גופני גבוה וניצול מקסימלי של יכולותיו.
• מואנס דאבור, שחקן עם רקורד מרשים באוסטריה, ספרד ובגרמניה (בונדסליגה), מצליח בזכות רב-גוניותו ויכולותיו בכיבוש שערים. הקריירה שלו מציגה כיצד שחקן יכול לשלב יכולת טכנית גבוהה עם הסתגלות לסגנונות משחק שונים.
• מנור סלומון ואוסקר גלוך הם דוגמאות לשחקנים צעירים שמייצגים את הדור הבא של הכדורגלנים הישראלים עם פוטנציאל להצליח בצמרת האירופית. סלומון, ששיחק בטוטנהאם וירד ללידס, מצטיין בתנועה חכמה בשטחים קטנים ובמשחק 1:1 יצירתי, תוך הסתמכות על יציבות ופיזיות מספקת למרות ממדי גוף צנועים. גלוך, שחקן רד בול זלצבורג, מציג יכולת טכנית גבוהה ויצירתיות יוצאת דופן, עם תנועות גוף שמקשות על יריביו לצפות את פעולותיו.

המשותף לשחקנים שמצליחים כיום הוא שילוב של חשיבה טקטית גבוהה, עבודה קשה, והתאמה לסגנון המשחק של הקבוצה והליגה שבה הם משחקים. בעוד שממדי גוף מרשימים אינם תנאי הכרחי להצלחה, תכונות כמו יצירתיות, מהירות תגובה, ומנטליות חזקה הופכות אותם לשחקנים מבוקשים בליגות הבכירות.

הכישורים הנדרשים משחקנים ישראלים כיום על מנת להשתלב בכדורגל האירופי בצמרת הגבוהה שונים בחלקם מאלה שנדרשו בעבר, אך עקרונות בסיסיים נשארים רלוונטיים. הנה הניתוח של המאפיינים הנדרשים להצלחה היום, לצד הקשיים שיכולים למנוע השתלבות מוצלחת בליגות המובילות:

• כישרון אישי וייחודיות: שחקנים יצירתיים עם יכולות טכניות גבוהות כגון שליטה מצוינת בכדור, מסירות מדויקות, ויכולת כיבוש יוצאת דופן ממשיכים להיות מבוקשים. משחק 1:1, ראייה מרחבית ויכולת להשתחרר מלחץ גם באזורים צפופים הם יתרונות קריטיים.
• חוסן פיזי ומנטלי: יכולת לעמוד בעומסים הפיזיים של הליגות האירופיות (אימונים אינטנסיביים, תדירות משחקים גבוהה) חשובה מאוד. מנטליות חזקה: התמודדות עם קשיים, שמירה על יציבות רגשית, ומוכנות להשקיע עבודה קשה.
• יכולת טקטית: הבנה מעמיקה של המשחק: מיקום נכון במגרש, תנועה ללא כדור שמאפשרת פתיחת שטחים, ותרומה להגנה ולהתקפה. הסתגלות מהירה לסגנונות משחק טקטיים מורכבים המאפיינים ליגות כמו אנגליה, איטליה או גרמניה.
• התאמה תרבותית: אישיות שמאפשרת השתלבות בחדר ההלבשה ובתרבויות שונות. קשרים טובים עם מאמנים ושחקנים אחרים הם גורם קריטי לבניית קריירה ארוכה.
• יציבות ובריאות גופנית: שמירה על כושר גופני גבוה והימנעות מפציעות באמצעות עבודה מונעת (תזונה, שיקום מקצועי, ושיטות מתקדמות להתאוששות).

• פערי פיזיות וטכניקה: שחקנים מישראל לעיתים קרובות אינם מגיעים עם אותה רמה של מוכנות פיזית הנדרשת באירופה. האינטנסיביות של האימונים עלולה לגרום לפציעות או לעייפות כרונית.
• פערי סגנון משחק: הליגות הישראליות מאפשרות סגנון משחק חופשי יחסית, שבו השחקן יכול לגעת יותר בכדור ולשחק בקצב אישי. באירופה המשחק מהיר, צפוף ודורש קבלת החלטות מהירה עם מינימום נגיעות.
• חוסר ניסיון: דחקנים רבים אינם נחשפים מגיל צעיר לרמות הגבוהות של תחרות וטקטיקה, מה שמוביל לאי-התאמה בתחילת הקריירה האירופית.
• קשיים מנטליים ותרבותיים: המעבר לארץ זרה, למנטליות שונה ולסביבת עבודה תובענית, דורש גמישות רבה ונכונות להסתגל.
• התאמה לליגה הנכונה: לא כל שחקן מתאים לכל ליגה. לדוגמה, שחקנים טכניים כמו גלוך או סלומון מתאימים לליגות שמעריכות יצירתיות, כמו ההולנדית או הספרדית, אך עשויים להתקשות בליגות פיזיות כמו אנגליה או גרמניה.

• שחקנים שאין להם יכולת טכנית יוצאת דופן או שמסתמכים על משחק פיזי בלבד.
• שחקנים שנשענים על סגנון משחק "חופשי" המאפיין את הליגה הישראלית, אך מתקשים להסתגל לאסטרטגיות טקטיות מסודרות.
• שחקנים שלא משקיעים מספיק בהיבטים של כושר גופני ושיקום מקצועי, ולכן סובלים מפציעות או ירידה בביצועים.
• שחקנים בעלי קושי מנטלי להתמודד עם ביקורת, לחץ ציבורי או תנאי משחק שאינם מוכרים להם.

ישנם שחקנים שלא מצליחים להסתגל לסגנון המשחק הקפדני והטקטי של הליגות האירופיות, במיוחד בליגות בעלות דרישות פיזיות גבוהות והם כן יכולים להשתלב בליגות לא מובילות (מה שקורה היום).

• חוסר הכנה מספקת תוביל לפציעות: פציעות עשויות לשבש את הקריירה של שחקן ולקטוע את ההזדמנויות להצליח בליגות אירופיות.
• התחרות קשה מאוד בעמדות מסוימות: בעמדות מסוימות (כמו חלוצים, קשרים ומגנים) יש תחרות רבה מאוד בליגות האירופיות, מה שמקשה על שחקנים ישראלים להצליח באופן יציב אך יחד עם זאת הם חסרים שחקנים יצירתיים.
• חוסר יציבות מקצועית: חוסר יכולת לשמור על יציבות במגרש או בקבוצות שונות עשוי לפגוע בהשתלבות השחקן בחו"ל.

הכדורגל הישראלי יכול להמשיך לייצר שחקנים שיצליחו באירופה, אבל ההצלחה מותנית בפיתוח שיטתי של כישורים טכניים, פיזיים ומנטליים כבר מגיל צעיר. התאמת השחקנים לליגות שבהן תכונותיהם יבואו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר היא המפתח להשתלבותם בצמרת העולמית.

הכותב הוא ד"ר במדעי הספורט, יועץ מדעי למועדונים, מאמנים ושחקנים, מומחה באסטרטגיה בספורט ובתורת האימון החדשה ויועץ לקריירה ספורטיבית בינלאומית.