הכתובת היתה על הקיר, אבל היו רבים, כולל במכבי תל אביב, שהיה להם נוח להתעלם ממנה. פעם פותחים רע את המשחק ומפגרים מול מכבי פתח תקוה 2:0 ואפילו יורדים מול מ.ס. אשדוד להפסקה בפיגור. פעם סופגים מהפועל חדרה בבלומפילד לקראת סיום ומסיימים בתיקו מול הקבוצה הכי גרועה בליגה או שמסיימים פעמיים בתיקו מול עירוני טבריה. אז אתמול (רביעי) זה כבר לא היה ליגה ואי אפשר יותר לתקן. אתמול זה היה גביע המדינה וההפסד 2:1 לבני ריינה הוא כבר הדחה מהמפעל. ומה שהכי בולט? שזה לא היה במשחק הכי חלש של מכבי תל אביב העונה. רחוק מזה. מכבי תל אביב שיחקה אמש את אחד המשחקים הסבירים שלה - בטח כשזוכרים שמדובר ביריבה איכותית, יריבה שלפני פחות משבועיים נתנה רביעייה לבית"ר ירושלים בטדי.
ברק בכר לא זכה עם מכבי חיפה המצוינת שלו בדאבל. שלוש שנים לא הצליח לזכות בגביע המדינה. הוא גם לא לקח גביע בשושלת המפוארת שלו בטרנר. גם ולדאן איביץ' בשתי האליפויות שלו, לא לקח גביע. אלה היו שלוש קבוצות מהטובות שהיו בכדורגל הישראלי ועדיין לא זכו ביותר מאליפות. אפשר לאבד גביע בערב נתון. אפשר ללכת הביתה מהמפעל השני בחשיבותו בערב כזה או אחר. זה היופי במפעל הזה. זה הקסם שבו. קבוצות קטנות זכו בו.
גביע המדינה הזה חשף למי שעוד היה עיוור למציאות, שמכבי תל אביב של העונה היא קבוצה בינונית. בלי שחקנים מבריקים ועם מאמן שלא הטביע חותם עד עכשיו וספק אם יצליח לעשות זאת בהמשך. נכון שהיא מחלקת את עצמה עם הליגה האירופית וזה באמת מאוד קשה. אמיתי. הטיסות המעיקות, היריבות האיכותיות, המעברים מאירופה לישראל. הכל נכון ואמיתי. אבל לא בימים האלה. אלה ימים נקיים מאירופה. ימים של רעננות. זו לא תקופה לבכות בה על עומס. אפילו ערן זהבי חזר קצת לעניינים, אז גם על ביטול הסמל אי אפשר להלין.
אם ייצא בסוף משהו טוב מהערב הזה, אם בכל זאת יבינו במועדון שצריך לעשות מהלך דרמטי ולמצוא שחקנים שיזרימו דם חדש ואיכותי להמשך העונה, אז אולי הקבוצה תצא נשכרת מההדחה הזו. קרוב לוודאי שזה יקרה ומכבי תל אביב תנסה לעשות אותו דבר, כדי להשיג תוצאה אחרת. וזה כנראה לא יעבוד לה. אם תצליח לגבור על הפועל באר שבע ומכבי חיפה ולזכות באליפות, זה יהיה הישג גדול מאוד.