הוא כוכב הכדורגל הגדול ביותר באסיה, מחזיק בסטטוס ראוי של 'אגדת מועדון' בטוטנהאם הוטספר ובקרוב יציין עשור חיובי למדי בצפון לונדון. ועדיין, לצד הקריירה האישית המרשימה של יונג מין סון במדי התרנגולים ישנה כוכבית בולטת למדי, שתקווה להיות מוסרת בקרוב, אולי כבר העונה. לא פחות מ-432 הופעות סון רשם במדי טוטנהאם בה כבש 169 שערים, כאשר רק שמות אגדיים בדמותם של הארי קיין, ג'ימי גריבס, בובי סמית' ומרטין צ'יברס מקדימים אותו ובקיץ 2023 הוא גם זכה בכבוד הראוי לענוד את סרט הקפטן באופן קבוע לאחר עזיבתו של הארי קיין לבאיירן מינכן.
האופן שסון התאושש מהפרידה מקיין היה מרשים, משום שלא רק שהשותפות בין השניים הייתה בלתי ניתנת לעצירה על כר הדשא, גם בחייהם האישיים השניים היו בלתי ניתנים להפרדה. בעונה הראשונה ללא קיין, סון הוסב לעמדת החלוץ המרכזי וסיפק מספרים מרשימים עם 17 שערים ו-10 בישולים בעונת 24/23, שהייתה גם עונתו הראשונה בתפקיד של אנג' פוסטקוגלו, המנג'ר האוסטרלי שהצטרף מסלטיק.
השינוי בעמדת המנג'ר היה משמעותי והשפיע ישירות על סון, שהוביל את טוטנהאם החדשה בגרסתה הרעננה, ההתקפית והאטרקטיבית תחת פוסטקוגלו, לאחר קדנציות עמוסות בכדורגל הגנתי משמים בדמותם ובהשראתם של מאמני העבר של הקבוצה, ז'וזה מוריניו ואנטוניו קונטה. סון פרח תחת פוסטקוגלו, הקבוצה סיימה במקום החמישי בטבלת הפרמייר ליג, ושריינה את המקום בחזרה למפעלים האירופאיים לאחר שנת היעדרות כשהחמיצה את המקום בטופ4 ואת הכרטיס לליגת האלופות בפוטו פיניש של העונה. אבל המסר המרכזי ששידרה הקבוצה בגרסת 24' הוא שיפור תמידי ועתיד מקצועי אופטימי למדי.
הצירוף של דומיניק סולאנקה בקיץ האחרון, שנרכש מבורנמות' תמורת 65 מיליון לירות שטרלינג היה הצהרת כוונות אמיתית של המועדון, עם קשר ישיר למנהיג הדרום-קוריאני שלה. סולאנקה הגיע לאחר עונת שיא במדי הדובדבנים בה כבש 21 שערים בכל המסגרות והגעתו סימלה את תחילת הקדנציה שלו כחלוץ המטרה העתידי של המועדון, ומשמעותה הייתה ברורה: סון הוסט בחזרה לעמדתו הטבעית בכנף שמאל, עמדה בה לא רק שתרם באופן המירבי לאורך שנות הקריירה שלו, אלא בעיקר עמדה בה הוא מרגיש נוח ומאושר מקצועית באופן אידיאלי.
טוטנהאם פתחה את העונה בצורה חיובית, אולם סדרת פציעות יוצאת דופן והיעדרויות של שחקני מפתח הובילו לרצף הפסדים מאכזבים שמעמידים את הקבוצה כעת במקום ה-12 בטבלה ועם מספר נקודות (24) שמקרב אותה יותר למאבקי התחתית מאשר לפנטזיות ההעפלה לליגת האלופות. סון עצמו סיפק במחצית הראשונה של העונה נתונים סבירים בהחלט עם חמישה שערים ושישה בישולים בפרמייר ליג, ועדיין, השאיפה האישית שלו מסונכרנת היטב עם החזון הנואש של אוהדי הקבוצה כבר שנים ארוכות: להנחית סוף סוף תואר כלשהו בארון הגביעים של המועדון.
פברואר 2008 הוא תאריך שכל אוהד טוטנהאם ברחבי הגלובוס זוכר היטב, כפועל יוצא של היותו הפעם האחרונה בה הקבוצה זכתה בגביע, דאז זה היה גביע הליגה, עם ניצחון בוומבלי על היריבה העירונית השנואה, צ'לסי, מונהגת על ידי אברם גרנט הישראלי. הארי קיין היה אז נער מבטיח באקדמיית הקבוצה, סון היה חודשים ספורים לפני הצטרפותו למחלקת הנוער של המבורג הגרמנית, וטוטנהאם בכלל קיימה את משחקיה באצטדיונה הישן ווייט הארט ליין. קרוב לשני עשורים נטולי תארים ורעב שעד כה היה רחוק מלהיות מסופק, ועל שרשרת התסכולים ארוכת השנים של אוהדי ספרס סון רוצה העונה לגמול, ובגדול.
הניצחון ביום רביעי בערב בבית נגד ליברפול בחצי גמר הראשון מבין השניים בגביע הליגה היה משמח עבור אוהדי התרנגולים, שבועות ספורים בלבד לאחר שקבוצתם הובסה בביתה 6:3 על ידי אותה ליברפול בערב בלתי נשכח בצפון לונדון. נכון, זה היה בסך הכל ניצחון 0:1 קטן ומינימלי שעשוי להיות לא מספיק בעליל לקראת משחק הגומלין בהר הגעש האדום באנפילד, אבל עבור אוהדי התרנגולים שנחלו אינספור מפלות עד כה בעונת 25/24, זוהי תוצאה והופעה שמותירה תקווה מסוימת שהשנה האזרחית החדשה תניב גם רגעי אושר אפשריים.
היום (14:30 ספורט2) טוטנהאם תתחיל את המסע שלה בגביע האנגלי בסיבוב המוקדם, לאחר שזכתה להגרלה נוחה יחסית, לפחות על הנייר, ותצא למשחק חוץ נגד טאמוורת' מתחתית הליגה החמישית. כלפי חוץ, מדובר בעימות 'דוד מול גוליית' קלאסי ואוהדי התרנגולים הציניקנים ועמוסי האכזבות גם דאגו להבליט ברשתות החברתיות השבוע שזוהי הזדמנות אידיאלית עבור קבוצתם לקרוס דווקא נגד יריבה נחותה באופן בולט.
עבור סון, שהשבוע נודע כי טוטנהאם החליטה לממש את הסעיף בחוזהו שמשאיר אותו במועדון עד לקיץ 2026 לפחות, זוהי דווקא הזדמנות להרים מחדש את המוראל הקבוצתי ששוב הלך לאיבוד עד כה בעונה רוויית תסכול, ולקוות שאולי דרך המפעל העתיק ביותר בעולם טוטנהאם תשיג השנה סיפוק מקצועי ראוי וזכייה כלשהי בתואר.